"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא"
בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג הזה עם 7 באוקטובר.
מתארחים בפרק:
רס"ן ד"ר חלי אללוף שילה, ראש תחום בריאות הצבא בחיל הרפואה
סא"ל (מיל') ד"ר רועי נאון, שכתב לאחרונה מאמר ב"מערכות" בנושא ההפתעה
"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר"
בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה
המתארחים בפרק:
"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי".
בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות
המתארחים בפרק:
תא"ל סמואל בומנדיל – קצין החינוך והנוער הראשי.
ד"ר לורן דגן עמוס – חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן.
"נמצא שבמשחקי מלחמה בין מחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעינית כוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיה נובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם"
בפרק זה נדבר על זרם השינוי של "האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוק במשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתום בספר "משהו ממני נשאר שם" שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות", ועוסק בחוויה של מפקד שאיבד חיילים ועל ההתאוששות מטראומה
מתארחים בפרק:
ד"ר זואי לוורניק - מומחית לביטחון ולמדיניות גרעין וטכנולוגיות חדישות וחוקרת במרכז עלמא.
סא''ל (מיל') ד"ר דותן דרוק - מחבר הספר "משהו ממני נשאר שם"
בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".
מתארחים בפרק: אלוף (מיל') גיורא איילנד, יושב ראש ועדת השיפוט של התחרות למוצב הישראלי החדש; עוזי ברזילי, ממחברי הספר החדש שיצא לאחרונה לאור ב"מערכות"; ופרופ' אלישבע רוסמן, עורכת כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".
היום ב"קול המערכות": מלחמות ממושכות, האם צה"ל התכונן אליהן כראוי? כיצד עליו להתמודד עם סוגיית חוק הגיוס? ולסיום, הצצה לספר חדש שעוסק במודיעין ב־7 באוקטובר.
המתארחים בפרק:
שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת את יחסי הצבא והחברה בישראל, ודודי סימן־טוב - סגן ראש המכון של המתודולוגיה של המודיעין ומיוזמי הספר "המודיעין ו־7 באוקטובר"
"איש לא שיער שחיל האוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות,שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראן יכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית".
בפרק חדש של "קול המערכות": סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על מבצע "עם כלביא" בראי ספרו עידן האש שיצא לאור ב"מערכות", וד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן במרכזעזרי באוניברסיטת חיפה, שמספרת כיצד הגיבו באיראן למתקפת צה"ל.
00:28 עידן האש
11:23 כיצד הגיבו בטהראן למבצע "עם כלביא"
"צריך להיזהר מאוד, סוריה זו פוליטיקה למתקדמים. שום דבר הוא לא ישר ולעניין. אני מציע לא להתערב בשום מקום שאין לנו בו הבנה ברורה לאן אנחנו הולכים ומה המטרה שלנו. זה מסוג הדברים שאתה יודע איך זה מתחיל ואתה אף פעם לא יודע איך זה נגמר.
מצד שני במקומות שאנחנו יכולים להשפיע יכול להיות שכדאי לבנות מערך דיפלומטי, צבאי, ביטחוני ומודיעיני כדי לקדם דברים שבהם יש אינטרס משותף".
בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, סוריה משנה פניה. סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר סוריה ולבנון, בריאיון ל"קול המערכות" על מה שקרה, ואולי מה שיקרה במדינה השסועה
“כשאני יוצא להתאמן, אני אוטומטית מקבל תחושת הצלחה. לצאת להתאמן בתקופה הזאת, של מלחמה ולחץ, יכול לעשות רק טוב – פיזית ונפשית”.
סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן, ראש מדור הכושר הגופני במכללות הצבאיות, בריאיון ל"קול המערכות" על כושר גופני בתקופת מלחמה, על חשיבותו ועל הרגלים שכדאי לאמץ
״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי.
בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור".
בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם.
ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים.
"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה".
הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל?
ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים
"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה".
יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה.
"תמרון מבוסס קודם כל על איכותה של שדרת הפיקוד היבשתית, היכולת שלה לקבל החלטות, הטמפרמנט, היוזמה של המפקדים והחינוך שלהם לקחת אחריות"
פרק 8 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על ההעבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. מבט נוסף אל סדרת מאמרים שפורסמה במערכות בנושא זה.
בפרק היום: מה למדנו ממלחמת חרבות ברזל? ומה הן נקודות החולשה והחוזקה של שדרת הפיקוד?
״רוב המאפיינים שעיצבו את התמרון אי שם בשנות ה-50 של המאה ה-20 עדיין כאן, והשאלה בסופו של דבר, היא איך אנחנו מייצרים מבנה ויכולות חדשות שמתכתבות לא עם העבר, אלא עם האתגרים של העתיד״.
פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק השביעי - נפנה מבט אל העתיד. הפרק עוסק בשאלה כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות וכיצד מתכוננים למלחמה הבאה. זאת ועוד, נעסוק בתובנות המרכזיות מההיסטוריה של התפתחות התמרון הצה״לי.
״אנחנו נצטרך להחליט מה התפקיד של היבשה בתוך תפיסת התמרון שצה״ל מפתח ובונה אל מול האיומים שהתפתחו סביב גבולותינו. אם היו לנו אשליות עד השבעה באוקטובר, הרי שהיום ברור לנו לחלוטין שהסרת האיומים האלה תיצור מציאות ביטחונית חדשה, שבה לא יהיה איום משמעותי שהביטחון השוטף לא יוכול לסכל.
פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק השישי - נעסוק בתורת התמרון, הסיכונים והמחירים של התמרון במהלך ההיסטוריה. נדון ברעיון של התמרון, בדינמיות וביכולת שלו לפעול באופן סימולטני ומהיר כדי להכריע את האויב.
״משחק כדורגל זו הדרך הטובה ביותר להבין מלחמה. אורוול אמר פעם שכדורגל זה כמו מלחמה בלי היריות. אתה פוגש שתי קבוצות שיש להן שמטרות הופכיות ולכל אחת יש אסטרטגיה כפולה – פעם אחת למנוע מהיריב גול ופעם להבקיע גול בעצמה. אתה עולה עם תוכנית משחק, עם שחקנים שלכל אחד יש את היכולות – ובמפגש כל התוכניות מתנפצות ברגע אחד. מה שפועל על השחקנים ועל המערכת הקבוצתית – אלה בדיוק אותם דברים שפועלים במלחמה. הלחץ, הדינמיות, חוסר הוודאות, היכולת של יריב לשבש את התוכנית, וחוסר היכולת להתאושש כאשר הוא מקבל גול".
פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק החמישי - הספרות וההגות הצבאית שהתפתחה בנוגע לתמרון. מהו התמרון הקלסי, מה בין קלאוזביץ ולידל הארט, ואיך בסופו של דבר הכול בא לידי ביטוי במגרש הכדורגל:
"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון".
פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?
"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי איסלמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה"
פרק 3 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי
מפקד מערכות ד"ר אמיר גילת בסדרת שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק, על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. והפעם על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטני"?
״לא כל תמרון מוביל להכרעה מהירה.
היסודות של תפיסת הביטחון היו קשורים ראשית בניצחון, שנית בהבנה שאנחנו צריכים להשיג אותו דרך הכרעה מהירה ולבסוף בתמרון, שהוא הכלי המרכזי כדי להשיג את ההכרעה הזאת״.
פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי
הפרק הראשון עוסק בהתפתחות רעיון התמרון, בהבנה מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל.