מה קורה כשיש התחלה קסומה ואז מגיע פער שגורם לנו לתהות האם זה בשבילנו בכלל?
מתי נרצה לזרום ולראות לאן זה הולך ומתי לפתוח את זה עם הפרטנר הפוטנציאלי?
ואם כבר החלטנו לפתוח, איך עושים את זה נכון?
כל אחת נהנת להיות מחוזרת, זו שמנסים לקבוע איתה ומתרגשים לפגוש אותה,
אז איך קורה שהרבה נשים מרגישות שקופות? שהקשר יחזיק רק אם הן ידחפו.
בפרק נכנסנו לעומק של מה הוא המרחב שגורם לאנשים להתאהב ולשים אדם אחר במקום הראשון, לרצות להשקיע בו ולחכות בציפייה לזמן איתו.
וכמובן מה הורס את המרחב הזה ואיך מייצרים אותו בכל מערכת יחסים שנרצה.
המחשבות על ״מה היה יכול להיות אם...״ היא אחת החוויות הקשות שאפשר לחוות,
החרטה והידיעה שיכולנו לעשות משהו אחרת בזוגיות שהייתה ועדיין נמצאת בראש שלנו יכולה להטריף אותנו.
אבל מה אם זה לא חייב להיות ככה? האם אפשר להחזיר זוגיות שהייתה בה התאמה טובה, ואם כן, איך עושים את זה?
למה דייט ראשון יכול להיות חוויה כלכך מעיקה?
ומה הגישה שאם נצליח לאמץ אותה, נוכל ליהנות בכל דייט.
איך שיחה מרתקת, שוטפת וממגנטת בווצאפ יכולה דווקא להפיל את המשך הקשר?
למה נגרמים קצרי תקשורת בהודעות ואיך להימנע מהם?
וגם, איך להתנהל בהודעות בצורה טובה יותר, שתוביל ליותר דייטים בחיים האמיתיים?
איך קורה שיש חיבור מדהים בין שני אנשים למשך כמה וכמה דייטים, ופתאום אחד הצדדים מתרחק ומשהו שם נכבה?
האם יש דרך ״נכונה״ לבניה של מערכת יחסים כך שנשמור על הריגוש של ההתחלה בזמן שמכירים יותר ויותר לעומק?
ומה ההתנהגויות שיכולות להפיל מערכת יחסים שנראית מוצלחת בהתחלה, למרות ההתאהבות המרגשת.
בפרק נצלול ונבין לעומק איך נראית התחלה בריאה של מערכת יחסים מוצלחת.
מה הוא המפתח לזוגיות מוצלחת? האם יש ״מיינדסט״ נכון ליצירת דבק בין שני אנשים זרים לחלוטין, שיביא אותם בחלוף הזמן להיות האנשים הכי קרובים האחד לשניה?
בפרק נבין מה היא אותה תפיסה שמבדילה שני אנשים שנפגשים מדי פעם לזוג לכל דבר ועניין שמחזיק מעמד שנים קדימה.
וגם כמובן איך לפתח את צורת החשיבה הזאת ככה שמכל מערכת יחסים נוכל ללמוד על עצמנו ולהתפתח לכיוון האדם האידיאלי שאנחנו יכולים להיות.