שמתם לב שכל ערב – בסוף היום – אנחנו הולכים לישון?לפעמים ילדים לא רוצים לישון כי נדמה להם שהם מפספסים דברים…אבל האמת היא שזה בדיוק ההפך!כשאנחנו ישנים – המוח שלנו עובד קשה.הוא עושה סדר בכל מה שראינו ולמדנו במשך היום.הוא ממיין את הזיכרונות, שומר את החשובים –כדי שנוכל לזכור אותם גם אחר כך.ובינתיים – הגוף שלנו נח.השרירים, הלב, כל האיברים – כולם מתמלאים מחדש בכוחות.אצל ילדים – זה אפילו יותר חשוב:כי בזמן השינה הגוף מייצר את הורמון הגדילה – זה שעוזר לנו לגדול.השינה גם עוזרת לנו להיות במצב רוח טוב, להתרכז,ולהישאר בריאים – בלי לחלות בקלות.אז כן – אם רוצים לגדול, להיות חזקים, שמחים וליהנות מהיום הבא –צריך לישון טוב, וללכת לישון מוקדם.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שקנגורואים לא הולכים – אלא קופצים?הם פשוט מדלגים ממקום למקום, כאילו הם על קפיץ!אז למה הם עושים את זה?קודם כל – הקנגורו הוא חיה מיוחדת שנקראת יונק כיס.זה אומר שהוא נושא את הגורים שלו בתוך כיס שנמצא בבטן שלו – כמו תיק מובנה.הקנגורו חי באוסטרליה, ויש לו דרך תנועה ממש מיוחדת.הוא קופץ – וזה לא סתם כי בא לו.לקנגורו יש רגליים אחוריות ענקיות, חזקות ושריריות מאוד.הן בנויות במיוחד כדי לאפשר לו לעשות קפיצות ארוכות מאוד – לפעמים כמה מטרים בקפיצה אחת!זה עוזר לו לעבור מרחקים גדולים במהירות –מה שחשוב מאוד כשהוא מחפש אוכל או מים במדבריות ובמרחבים העצומים של אוסטרליה.אבל הקפיצה לא רק מהירה – היא גם חסכונית באנרגיה.איך?כי השרירים והגידים ברגליים של הקנגורו שומרים אנרגיה בכל קפיצה –כמו קפיץ – ואז משחררים אותה בקפיצה הבאה.אז הוא יכול לקפוץ רחוק – בלי להתעייף מהר.ועוד פרט מגניב: יש לו זנב חזק במיוחד,שהוא משתמש בו כדי לשמור על שיווי משקל בזמן הקפיצה,ואפילו כדי לעזור לו כשהוא הולך לאט – ממש כמו רגל חמישית!הקנגורואים חיים בקבוצות שנקראות “mobs”,והקפיצות שלהם יכולות גם להיות דרך לתקשר עם הקבוצה.למשל – אם אחד מהם רואה סכנה, הוא יכול להתחיל לקפוץ מהר וגבוה – וזה מסמן לכולם: “היזהרו!”אז כן – הקפיצה היא לא רק חמודה או מצחיקה…היא הדרך הכי טובה של הקנגורו לשרוד.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שכל הזמן אומרים לנו לשתות מים?אבל למה זה כל כך חשוב?אז קודם כל – הגוף שלנו מלא במים.באמת – יותר מחצי ממשקל הגוף שלנו זה מים!הם לא נמצאים רק בדם – אלא גם בתוך כל תא ותא בגוף.המים עוזרים לנו לתפקד כמו שצריך:הם מקררים אותנו כשאנחנו מתחממים (כמו מזגן פנימי),עוזרים לנו להוציא חום דרך הזיעה,ומסלקים רעלים וחומרים מיותרים מהגוף.אנחנו מאבדים מים כל הזמן –כשאנחנו מזיעים, כשאנחנו נושמים, ואפילו כשאנחנו מדברים.אז כדי לשמור על הגוף פועל כמו שצריך – צריך להחזיר לו את מה שהוא איבד.ולכן חשוב מאוד לשתות מים – לא רק כשצמאים, אלא כל הזמן, קצת בכל פעם.המים עוזרים למוח, לעור, לשרירים, לעיכול – ולכל דבר כמעט בגוף.אז כן – זה לא סתם המלצה.מים זה החיים.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שאין יותר דינוזאורים בעולם?אבל פעם – הם היו כאן. גדולים, קטנים, אוכלי עשב, טורפים – בכל מקום.לפני מיליוני שנים, כדור הארץ היה מלא בדינוזאורים.הם חיו ביערות, בשדות, במדבריות.הם שלטו בעולם – עד שיום אחד, משהו גדול קרה.מה בדיוק?רוב המדענים חושבים שלפני בערך 66 מיליון שנה, פגע בכדור הארץ אסטרואיד עצום.הפיצוץ היה כל כך חזק – שהוא העלה לשמיים ענני אבק ועשן שכיסו את השמש.בלי אור – הצמחים מתו.בלי צמחים – הדינוזאורים שאוכלים עשב לא שרדו.ואחריהם – גם הדינוזאורים שאוכלים בשר נעלמו, כי לא נשאר להם את מי לצוד.ובנוסף לזה, היו גם התפרצויות געשיות ושינויים באקלים.כל אלה יחד – גרמו לכך שהדינוזאורים פשוט נכחדו.אבל... לא כולם!יש מדענים שחושבים שהציפורים של היום הן הצאצאים של הדינוזאורים.כן – אולי התרנגולת שבחצר היא בעצם הנינה של רפטור קטן.אז לא, אין יותר טירנוזאורים או טריצרטופסים...אבל חלק מהמשפחה שלהם עדיין איתנו – באוויר, על העצים, ובחצר.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שהמים בים – לא מתוקים כמו במים מהברז?הם ממש מלוחים!אז למה בעצם?בשביל להבין את זה, צריך לחזור אחורה… ממש אחורה.לפני הרבה מאוד שנים – אפילו לפני הדינוזאורים – כדור הארץ היה מלא הרי געש, הרים ולבה רותחת.לא היו ימים, ולא היו אוקיינוסים.אבל אז, הרי הגעש פלטו גזים ואדים.כשהכדור שלנו התקרר – האדים האלה הפכו לטיפות מים.והטיפות האלה ירדו כגשם.ולא סתם גשם – גשמים ענקיים שנמשכו המון זמן!המים שירדו מהשמיים שטפו את הסלעים, את האדמה, ואת הרי הגעש –ובדרך הם לקחו איתם כל מיני מלחים ומינרלים שהיו בתוך הסלעים.המים האלה זרמו וזרמו – עד שנוצרו הימים והאוקיינוסים.וככה, המלח הגיע איתם אל תוך הים.מאז – כל פעם שגשם יורד, הוא ממשיך לקחת קצת מלח מהאדמה ולשלוח אותו לים.ולאט לאט – המים בים נשארים מלוחים.אז בפעם הבאה שתטעמו בטעות מים מהים – תזכרו שזה בכלל בגלל הרי געש עתיקים, סלעים, וגשמים מהעבר הרחוק.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שכדור הארץ שלנו – עגול?אבל האמת היא… שהוא לא בדיוק עיגול מושלם.הצורה שלו דומה יותר לכדור קצת פחוס בקצוות – וזה נקרא גאואיד.אז למה בעצם הוא כזה?הכול בזכות כוח מיוחד שנקרא כוח המשיכה – או גרביטציה.זה הכוח הבלתי נראה שמושך אליו דברים בעלי מסה, כלומר דברים כבדים.כדור הארץ נוצר לפני בערך 4 וחצי מיליארד שנה.אז, בחלל הסתובבו המון חלקיקים – אבק, גזים וסלעים.כוח המשיכה משך את כולם אחד אל השני –וכך נבנו כוכבי הלכת, וביניהם – גם כדור הארץ.למה דווקא עגול?כי כוח המשיכה פועל בכל הכיוונים באותה מידה.כל החלקיקים נמשכים אל המרכז –ומה שיוצא מזה בסוף – זו צורה עגולה.אותו כוח משיכה הוא גם זה שגורם לכוכבי הלכת להסתובב סביב השמש,ושומר עליהם שלא יברחו לחלל.וכדי להבין כמה זה מדהים –אם הייתם הולכים ישר, בלי לעצור, בערך 40 אלף קילומטרים –בסוף הייתם חוזרים לאותה נקודה שממנה התחלתם!בדיוק כי כדור הארץ… עגול.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שהחלב – ממש לבן?אבל למה בעצם? מים שקופים… אז למה חלב לא?אז ככה:החלב הוא נוזל שמיוצר אצל יונקים כדי להאכיל את הגורים שלהם.אבל מה עושה אותו לבן?זה הכל בגלל מה שיש בפנים.בתוך החלב יש כמה מרכיבים חשובים:• המון מים• שומנים (כמו שיש בחמאה)• סידן וחלבונים – כמו הקזאיןכשאור לבן (כמו אור השמש) עובר דרך מים – הוא עובר חלק, ולכן המים שקופים.אבל כשאותו אור פוגש את החלב – זה סיפור אחר.בתוך החלב יש המון חלקיקים קטנטנים של שומן וחלבון.הם מפזרים את האור לכל הכיוונים, ממש כמו מראה מנצנצת.וכשהאור מתפזר – כל הצבעים מתערבבים, וזה גורם לנו לראות את החלב בצבע לבן.וזה לא הכול!לפעמים לחלב יש גוון טיפה צהבהב – אם יש בו יותר שומן.ולפעמים… הוא בכלל לא לבן!למשל, אצל היפופוטמים – החלב יכול להיות ורוד!אז כן – זה לא קסם, זה פשוט מדע טעים 😊אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שהדשא – תמיד ירוק?כמעט כל העלים, העצים, השיחים והעשבים – כולם בירוק.אבל למה דווקא ירוק?אז ככה:הצבע הזה מגיע מחומר מיוחד שנמצא בתוך העלים של הצמחים.השם שלו קצת מצחיק – כלורופיל.זה מה שצובע את הדשא, העלים ושאר הצמחים בירוק.אבל הכלורופיל לא רק צובע – הוא גם עושה עבודה ממש חשובה.הוא עוזר לצמחים להכין לעצמם אוכל!כן, כן – הצמחים יודעים לבשל לעצמם ארוחה… עם אור השמש.וזה קורה בתהליך שנקרא פוטוסינתזה – מין קסם טבעי כזה, שבו אור השמש, מים ואוויר הופכים לאנרגיה בשביל הצמח.הכלורופיל הוא זה שתופס את אור השמש – והוא מעדיף לתפוס את כל הצבעים חוץ מהירוק.הירוק? הוא מוחזר החוצה – וזה מה שהעיניים שלנו רואות.אז ככה – בזכות הכלורופיל, הצמחים גם אוכלים, גם שורדים, וגם נראים ירוקים כל כך יפה בשדה ובגינה.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שלפעמים מטוסים משאירים אחריהם קווים לבנים ארוכים בשמיים?זה נראה כאילו מישהו צייר קו עם גיר על שמיכת השמיים.אבל מה זה בעצם?הקווים האלה נקראים "שובלי עיבוי" – ובאנגלית: contrails.הם נוצרים כשמטוס טס בגובה רב, במקום שבו האוויר ממש ממש קר.אז מה קורה שם?כשהמנועים של המטוס שורפים דלק – הם פולטים גם אדי מים.וכשהאדים האלה פוגשים את האוויר הקר מאוד שם למעלה – הם מתקררים מהר, הופכים לטיפות מים או לקרח – ונראה כאילו המטוס "מצייר" קו לבן אחריו.זה קצת דומה לנשימה ביום חורף קר – כשאתם נושפים ויוצא אדים לבנים.רק שבגובה של המטוס – זה הרבה יותר קר, ולכן זה נראה כמו ענן ארוך.ולמה לפעמים הקווים האלו נעלמים מהר, ולפעמים נשארים הרבה זמן?זה תלוי במזג האוויר.אם האוויר יבש – השובל יתפזר מהר.אבל אם יש לחות – הוא יכול להישאר הרבה זמן ואפילו להפוך לענן ממש.אז כן – מטוסים מציירים בעננים, אבל זה לא עשן ולא זיהום – זה בעיקר אדים, מים וקרח.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שבלילה אנחנו לפעמים חולמים כל מיני חלומות משונים?לפעמים זה מצחיק, לפעמים מוזר, ולפעמים קצת מפחיד. אבל למה בעצם אנחנו חולמים?אז ככה: כולנו חולמים בלילה – גם אם לא תמיד אנחנו זוכרים את זה.החלומות הם מין סיפורים שהמוח שלנו "ממציא" בזמן שאנחנו ישנים.כשהגוף שלנו נח – המוח ממשיך לעבוד.הוא לא מפסיק אפילו לרגע.השינה שלנו מחולקת לכמה שלבים, ובשלב שנקרא שנת חלום (או שינה פרדוקסלית), המוח שלנו נהיה הכי פעיל – ושם קורים רוב החלומות.אבל למה אנחנו בכלל חולמים?חוקרים חושבים שהחלומות עוזרים למוח לעשות סדר בכל מה שקרה לנו ביום.למדנו משהו חדש? הרגשנו משהו חזק? שיחקנו, צחקנו, דאגנו?בלילה – המוח "מסדר" את כל זה. לפעמים הוא גם פותר בעיות או מתמודד עם רגשות.אז החלום זה כמו ארגון פנימי: המוח מנקה, שומר, מבין, ולפעמים גם פשוט נהנה להמציא סיפורים.ולמה אנחנו לא תמיד זוכרים את החלומות?כי הזיכרון של החלומות עדין מאוד – הוא יכול להיעלם תוך שניות מרגע שהתעוררנו.אם קמים מהר – הוא בורח.אבל אם החלום ממש מוזר או מצחיק – לפעמים הוא נשאר איתנו כל היום.ומה עם סיוטים?אלה פשוט חלומות שמפחידים אותנו.הם יכולים לקרות כשמשהו מלחיץ אותנו או כשעברנו יום קשה.אבל לא צריך לפחד – זה רק סיפור שהמוח שלנו מספר.סיוטים לא יכולים לפגוע בנו.אגב – לא רק בני אדם חולמים.גם חיות!כן, גם כלבים וחתולים למשל.אם ראיתם פעם כלב ישן ומזיז את הרגליים – אולי הוא חולם שהוא רץ אחרי כדור.אז כן – חלומות זה משהו טבעי, מסתורי ומיוחד.המוח שלנו פשוט ממשיך לחקור, גם כשאנחנו ישנים.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שסירות, גם כשהן ענקיות וכבדות – איכשהו הן לא שוקעות?איך זה יכול להיות?אז ככה:גם אם סירה נראית כבדה, יש משהו שקורה בתוך המים שעוזר לה להישאר למעלה.הכוח הזה נקרא "דחף של ארכימדס" – והוא עובד ממש כמו קסם.תחשבו שאתם בבריכה עם כדור.אם תנסו לדחוף את הכדור לתוך המים – הוא ישר יקפוץ חזרה למעלה, נכון?זה בדיוק הדחף שדוחף כל דבר כלפי מעלה כשהוא בתוך מים.אז מה הקטע עם סירות?הן בנויות בצורה מיוחדת:גם אם הן עשויות ממתכת, יש בתוכן המון אוויר – והאוויר שוקל הרבה פחות מהמים.בנוסף, הצורה של הסירה – רחבה ושטוחה – עוזרת לפזר את המשקל שלה על שטח גדול יותר.וזה אומר – פחות לחץ על כל נקודה, ויותר תמיכה מהמים.ככה, בזכות הצורה והאוויר שבפנים, הסירה פחות "צפופה" מהמים – ולכן המים דוחפים אותה כלפי מעלה.אפילו ספינות ענק עם המון נוסעים ומטען – כל עוד הן לא כבדות יותר מהכמות של המים שהן דוחות, הן יצופו בלי בעיה.אז כן – זה גם מדע, גם חוכמה של בנייה, וגם הרבה אוויר בפנים אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שהים כמעט תמיד כחול?לפעמים זה כחול עמוק, לפעמים טורקיז, אבל כמעט תמיד – כחול. למה בעצם?הכול מתחיל באור של השמש.האור הזה נראה לנו לבן, אבל הוא בעצם מורכב מהמון צבעים – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.נשמע מוכר? כן! אלה בדיוק הצבעים של הקשת בענן.כשהאור של השמש מגיע לים, הוא חודר לתוך המים.המים סופגים את הצבעים כמו אדום, כתום וצהוב – והם נעלמים די מהר.אבל האור הכחול? הוא לא נספג בקלות.הוא ממשיך לעבור דרך המים, ואז מוחזר בחזרה – ולכן העיניים שלנו רואות את הים בצבע כחול.אבל זה לא תמיד אותו צבע.למשל, אם המים רדודים ליד החוף, הם יכולים להיראות ירוקים או טורקיז.למה? כי האור מוחזר מהחול או מהצמחים שמתחת למים.וגם – כשמעונן בשמיים, או כשמזג האוויר אפרורי, הים נראה כהה יותר, כי הוא מחזיר גם את צבע השמיים.ואם תסתכלו על הים מהחלל – תראו שהוא באמת כחול, אפילו מרחוק.זה בגלל שהים כל כך עצום ועמוק – שהצבע שנשאר הכי ברור לעין הוא כחול.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שבזמן סערה, פתאום יש ברקים שמבזיקים בשמיים?האור החזק הזה שמפלח את השמיים פתאום – מה זה בכלל? בואו נבין.הברקים הם בעצם חשמל – ממש חשמל אמיתי!הכול מתחיל בעננים גדולים של סופה, כאלה שנקראים קומולונימבוס.הם מאוד גבוהים, ומלאים בטיפות מים וגושי קרח, שזזים במהירות לכל הכיוונים בגלל הרוחות החזקות שבתוך הענן.כשכל החלקיקים האלה מתחככים זה בזה – נוצר חשמל.כמו כשמשפשפים בלון בשיער, והשיער נעמד.החשמל הזה מתחלק לשני סוגים של מטענים: חיוביים ושליליים.המטענים החיוביים בדרך כלל עולים לחלק העליון של הענן, והשליליים נשארים למטה.אבל גם על הקרקע – יש מטענים חיוביים שמחכים...כשההבדל בין המטענים נהיה ממש גדול – נוצר ברק.מין זרם חשמלי ענקי, שקופץ דרך האוויר כדי לאזן בין המטענים.הוא נע כל כך מהר, שאנחנו רואים אותו כאור חד שמבזיק בשמיים.לפעמים הברק עובר מענן לענן, ולפעמים הוא יורד עד הקרקע.והרעש? זה הרעם!כשהברק עובר – הוא מחמם את האוויר סביבו לטמפרטורות מטורפות, אפילו יותר חמות מהשמש!האוויר מתפשט בבת אחת – וזה מה שעושה את הרעש החזק: בוווום.הברק והרעם קורים בדיוק באותו רגע –אבל האור מגיע אלינו מהר יותר מהקול, ולכן רואים קודם את הברק ורק אחרי כמה שניות שומעים את הרעם.חשוב לדעת: ברקים יכולים להיות מסוכנים.למשל, עצים מושכים ברקים – כי הם גבוהים וחדים.ככה שהכי בטוח להיות בבית או אפילו בתוך רכב – ולא ליד עץ פתוח באמצע שדה.אז כן, זה מרגש ומרהיב, אבל גם צריך להיזהר.ובפעם הבאה שתראו ברק – תדעו שזו אנרגיה חשמלית אדירה, שמשחקת שם למעלה בין העננים.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
שמתם לב שהשמיים ביום כמעט תמיד כחולים?לפעמים זה כחול בהיר, לפעמים עמוק יותר – אבל כמעט תמיד זה כחול. אז למה בעצם?כדי להבין את זה, צריך לדעת משהו מפתיע:האור של השמש, זה שנראה לנו לבן – בעצם מורכב מהמון צבעים שונים. אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול. מכירים את הרשימה הזו? נכון, אלה בדיוק הצבעים של הקשת בענן!כשהאור הזה פוגש את האטמוספירה – השכבה של האוויר שמקיפה את כדור הארץ – הוא לא ממשיך בקו ישר. הוא מתפזר לכל הכיוונים. אבל… לא כל הצבעים מתפזרים באותה צורה.האור הכחול מתפזר הכי הרבה. הוא קופץ, נזרק, מתפזר לכל עבר – הרבה יותר משאר הצבעים.ובגלל שהוא זה שמגיע הכי הרבה לעיניים שלנו – אנחנו רואים את כל השמיים בצבע כחול.אפשר לדמיין את זה כמו ריסוס צבע: האטמוספירה לוקחת את הכחול של השמש ומתיזה אותו בכל השמיים – כמו אקדח צבע של הטבע.אז כן – השמש אחראית לזה, יחד עם האטמוספירה, מולקולות החמצן והחנקן, וכמובן… קצת קסם של פיזיקה.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
לפעמים הם נראים כמו כבשים, לפעמים כמו דרקונים, ולפעמים כמו סרטים לבנים שמתפתלים להם בשקט בשמיים. אז למה זה קורה?העננים עשויים מטיפות מים קטנטנות או מגבישי קרח זעירים שמרחפים באוויר. הם כל כך קלים, שהרוח מצליחה להחזיק אותם שם למעלה – ולשחק איתם.הרוח יכולה למתוח את העננים, לדחוף אותם, לפזר חלקים מהם – ממש כאילו היא משחקת בפלסטלינה רכה. וכשיש רוחות חזקות במיוחד, העננים משתטחים, נמרחים או אפילו נשברים לחתיכות.אבל לא רק הרוח משנה אותם. גם הטמפרטורה והלחות באוויר משפיעות.כשהאוויר קר – נוצרות עוד טיפות, והענן גדל ומתעבה.כשהאוויר חם או יבש – חלק מהטיפות מתאדות, והענן מצטמצם, או נעלם לגמרי.לפעמים שני עננים מתקרבים ומתאחדים לאחד גדול, ולפעמים ענן אחד מתפצל לכמה קטנים.וגם הגובה משנה – עננים גבוהים יותר, כמו סירוס, נראים דקים ונמרחים, ועננים נמוכים יותר, כמו קומולוס, נראים עגולים ורכים, כמו צמר גפן מתוק.אז בפעם הבאה שתביטו למעלה ותראו ענן בצורת פיל, אופניים או לב – תדעו שזה הכל בזכות הרוח, הטמפרטורה, והקסמים של הטבע.אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "למה?" – כבר תדעו. נמשיך לגלות ביחד, כאן ב'עכשיו יודעים למה'.
