אייל ניב עלה לישראל מדרום אפריקה בתור חייל בודד ולוחם ביחידת המסתערבים דובדבן.
עוד לפני שהגיע לארץ הוא כבר למד אקטואריה והקים חברת תוכנה, אבל אחרי השחרור, הרעב ליזמות חזר, והוא החליט ללמוד קודם איך פועל המנגנון שמממן סטארטאפים.
כך הגיע לקרן גיזה, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל. ההשקעה הראשונה שהוביל הייתה בחברת סיוטה של נפתלי בנט – ומאז היה מעורב בעשרות השקעות נוספות, קודם בגיזה וכיום כשותף מנהל ב־Pitango First, זרוע הסיד של קרן פיטנגו.
דיברנו על החברות המובילות שבהן היה מעורב – כמו Via, ExtremeIO ו־Appsflyer – וגם על ההייטק הישראלי בעידן החדש: בין ציונות למלחמה, בין אנטישמיות גוברת ליזמים שנעים בין ישראל לחו״ל.

ההיכרות הראשונה של פיונה דרמון עם ישראל הייתה, איך נאמר, קצת פחות שגרתית. השנה הייתה 1982, היא הייתה ילדה בת 9, עלתה עם משפחתה מלונדון ומונקו — ונחתה ישר לבית ספר יסודי בנתניה של תחילת שנות השמונים.

בהמשך שירתה ביחידה 8200, ושבועיים אחרי השחרור כבר התחילה לעבוד כמזכירה בקבוצת קלארידג׳ של משפחת ברונפמן, תחת המנכ״ל יונתן קולבר. אחרי לימודי מנהל עסקים, הפכה לאנליסטית בקבוצת כור (שנרכשה על ידי קלארידג׳), ובהמשך הצטרפה לקרן ההון סיכון התאגידית של הקבוצה.

אחרי כמה שנים כיועצת לחברות בדרך להנפקה, הגיעה ליעד הבא שלה – קרן JVP של אראל מרגלית. ולפני שנתיים וחצי פתחה דף חדש, כשייסדה יחד עם מירב ויינריב את קרן הסקנדרי סאנווסט.

מה זה בכלל סקנדרי? איך עובדים, יזמים ומשקיעים יכולים להשיג נזילות עוד לפני אקזיט או הנפקה? ומה אפשר ללמוד מקריירה מפוארת של אחת הנשים הבולטות בעולם ההון סיכון בישראל?

לפני כמה שבועות שאול אולמרט שינה סטטוס בלינקדאין. מיזם סדרתי, שגייס עשרות מיליוני דולרים והעסיק מאות עובדים בסטרטאפים שהוא הקים לאורך השנים, תחילה פלייבאז ואחר כך פיגי ששינתה את השם לקווה קווה, לאדם שלא ממש יודע מה יהיה הפרק הבא בחיים שלו, טכנית אפשר לומר מובטל. זו הייתה סיבה מספיק טובה להזמין את שאול, שהוא מרואיין מדהים לשיחה על החיים שלו היום. מה גרם לו לעזוב את הסטרטאפ שהקים, איך הוא מעביר את הימים שלו ומה ממלא את חייו. שיחה על ספרים, בינה מלאכותית וגם איך המציאות של מלחמה ולפניה תקופת הרפורמה או המהפכה המשפטית השפיעו על השינוי הזה ועל ההבנה שאולי בפרק הבא בחיים שלו הוא ינסה להחזיר בחזרה לחברה ולמדינה.

יוני צרויה גדל ברחובות, וכבר בגיל 15 התחיל לבנות אתרים — בלי לדעת לכתוב שורת קוד. אחרי הצבא סיים תואר במדעי המחשב והקים סטודיו לבניית אפליקציות. בשלב מסוים חבר לאסף אייזנשטיין, והשניים זיהו הזדמנות: לעזור למגייסים ואנשי מכירות להגיע ללידים הכי חמים – בזמן אמת.

הם הקימו את לושה – על שם החיבה של הבת של אסף – ובנו עסק רווחי שצמח מהר, בלי שקל ממשקיעים. תוך ארבע וחצי שנים הם הגיעו ל-15 מיליון דולר מכירות, והיום לושה היא כבר חד-קרן עם יותר מ-300 עובדים, גיוסים של מעל 240 מיליון דולר, ומכירות בעשרות רבות של מיליוני דולרים בשנה.

בפרק הזה דיברנו על איך המערכת שלהם עובדת, למה העולם של Revenue Operations רק בתחילת הדרך, ואיך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק – כהזדמנות אדירה, אבל גם כאיום ממשי למודל העסקי של חברה כמו לושה, שמתפקדת כסוג של ספוטיפיי של לידים לאנשי מכירות.

כנראה שאם הייתם שואלים את אלון חיימוביץ' בשנת 1999 אם יום אחד הוא ינהל מאות עובדים ויוביל את הפעילות של מיקרוסופט בישראל — הוא היה צוחק.
בסוף המילניום הקודם, הוא היה חייל משוחרר שנוהג ברנו קנגו, טכנאי שטח שמלחים שקעים אצל לקוחות של חברת בינת.
Fast forward 25 שנה, והיום הוא מנכ״ל מיקרוסופט ישראל (הקבוצה העסקית) — אחראי על מכירת מוצרי מיקרוסופט ללקוחות ממשלתיים, עסקיים, ובעיקר לסטרטאפים ישראליים שמוכרים לעולם.
דיברנו על איך מיקרוסופט מביאה בינה מלאכותית לעולם הארגוני, על הקשר בין חדשנות לתוצאות עסקיות, על איך ישראל נתפסת כיום בעולם – וגם על אותה סערה בה עובדת מיקרוסופט בישראל האשימה בכיר בארגון ברצח עם ונפרדה מהחברה.

ליאור פוזין הוא בן לזוג הורים, עולים חדשים מאוקראינה שלאורך רוב הילדות שלו הרוויחו משכורת מינימום וגידלו אותו בשכונה ד׳ בבאר שבע. בגיל 14, הוא נתקל לראשונה בעולם הדרופשיפינג כשחיפש לרכוש טלפון סיני ברשת. הוא התחיל למכור ולקנות ולהתפרנס לא רע ואחרי שירות ביחידה 81, הוא החליט להקים את אוטודיאס, השירות שהוא תמיד רצה לעצמו, מערכת שבונה ומנהלת חנויות דרופשיפינג ברשת. הם לא גייסו כסף ממשקיעים וצמחו להיות חברה רווחית שמעסיקה כמאתיים עובדים ומכניסה עשרות מיליוני דולרים. בשלב מסוים הם החליטו למכור את החברה, גייסו בנקאי השקעות קנדי שהשיג עבורם עסקה חלומית, ומכרו את אוטודיאס לפייבר, בעסקה של עשרות מיליוני דולרים.

בשבועות האחרונים גיא קצוביץ׳ נהיה אחד המבקרים החריפים של תעשיית ההון סיכון הישראלית. בסדרת פוסטים בלינקדאין הוא יוצא נגד הקולגות שלו מעולם ההשקעות. לדבריו, הם שמרנים, מקובעים ומרובעים. הם משקיעים רק בסוג מסוים מאוד של יזמים, יוצאי יחידות טכנולוגיות, שמפתחים כלי סייבר, או תוכנות ארגוניות, ועל הדרך מפספסים השקעות מעולות בחברות מגוונות יותר. זו הפעם השנייה שאנחנו מארחים את קצוביץ׳ מקרן פיוז׳ן. בפרק הוא מספר לנו איזה תגובות הוא מקבל מהקולגות, נותן דוגמאות של עסקאות מדהימות של חברות שאנשי ההון סיכון הישראליים מפספסים, והאם הוא בחר להיות בוטה בעיקר כאסטרטגיה שנועדה למצב את עצמו כילד הרע של תעשיית השקעות ההייטק בארץ, ועל הדרך לבלוט מעל כולם כדי להשיג דילים מעניינים כבר בשלב מוקדם.  

מאור פרידמן התגלגל לעולם ההון סיכון כמעט במקרה. הוא גדל בהרצליה, שיחק כדורסל בצורה מקצוענית, אבל בצבא בכלל שירת כלוחם בנ״מ. הוא למד הנדסת חשמל, והתחיל לעבוד כמהנדס חומרה ותוכנה בהתחלה באינטל ואחר כך באנפורנה לאבס, לא הרבה זמן אחרי שהיא נרכשה על ידי אמזון. בשלב מסויים, הוא החליט להרחיב את האופקים, נרשם לתואר במנהל עסקים באוניברסיטת ת״א, ומצא את עצמו בחילופי סטודנטים בוורטון, אחד החוגים הנחשבים בעולם למנהל עסקים. אחרי שהתוכנית שלו להקים סטרטאפ לא התרוממה, הוא החליט שהוא רוצה לעבור לעולם ההון סיכון ומצא את עצמו כג׳וניור בקרן אף2 של ג׳וני סאקס וברק רבינוביץ׳. שיחה על אי איי, השקעות והמודל היחודי של אף2 של השקעות בשלב הכי מוקדם שאפשר. וגם איך מאור הפך תוך מספר שנים קטן מג׳וניור בקרן לשותף.

ד״ר יאיר עדתו גדל למשפחת מגדלי תמרים ומנגו במושב תומר בבקעת הירדן, אבל כבר בכיתה ב׳ ידע שהוא יעשה דוקטורט במתמטיקה. הוא התחיל את הלימודים שלו תוך כדי שירות בשיריון ואחרי שהשתחרר כסמג״ד השלים את התואר השלישי, והחליט שהוא מיצה את עולם האקדמיה. הוא עבד בגוגל אבל מהר מאוד מצא את עצמו כמהנדס ראיית מכונה בסטארטאפ שלימים הפך לחד קרן בשם טראקס. אחרי שהתקדם לתפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר, הוא נחשף למאמר הראשון על הפקת תמונות בבינה מלאכותית והחליט שהוא חייב להקים משהו בתחום. ב-2020 הוא הקים את בריה אי איי,  פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית שמאפשרת לעסקים לייצר תוכן ויזואלי באופן בטוח, מותאם ושקוף, תוך שמירה על זכויות יוצרים. נכון להיום הם כבר גייסו 65 מיליון דולר ומוכרים במיליוני דולרים לחברות כמו דיסני, נטפליקס ולוריאל, כשהחזון הוא לאפשר למפתחים, לייצר סרטונים, אנימציה או תמונות בעזרת מודל שמשלם ליצרני התוכן המקורי שעל בסיסו יוצר התוכן החדש. 

עדי גלוון הוא יזם סדרתי ואנג׳ל בדימוס (לפחות לכרגע). אחרי שמכר את החברה הקודמת שלו לרדיס לאבס בעשרות מיליוני דולרים, הוא נקרא לדגל כדי להוביל את סטרטאפ השבבים ספידאטה. את ספידאטה הקימו 6 יזמים מומחים בעולם הצ׳יפים והבינה המלאכותית, במטרה לתכנן מאפס מעבד שיסייע בהאצת חישובים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. על פי גלוון, המעבד שהם פיתחו יעיל פי חמש מזה של החברה הגדולה בעולם, אנוידיה. בימים אלה משלימה החברה עוד המשך של הגיוס האחרון שלה, כולל הסכום הנוסף, סך הגיוסים של החברה יגיע ליותר ממאה חמישים מיליון דולר. בין השאר השקיעו בה איל וולדמן, ולי בו טן, שהיה שותף בקרן ההון סיכון וולדן קטליסט והיום משמש כמנכ״ל אינטל. אז איך מתכננים צ׳יפ מאפס? מה האתגרים הקיימים בעולם החומרה? ולמה, לפחות בינתיים, הוא הפסיק להשקיע כאנג'ל? הכל בפרק על החברה שמכוונת לתפוס את מקומה של אנוידיה כספקית העיקרית של תשתית קריטית לעולם הבינה המלאכותית.

גבי דיאמנט היה עתודאי שאחרי תואר בטכניון, השתלב בתפקידי ייעוץ כלכלי, קודם במועדון הלקוחות של אנשי הקבע ״חבר״ ואחר כך באחת החטיבות של צה״ל. הוא השתחרר מהצבא, הקים חברה ראשונה ומכר אותה תוך שנתיים לחברה מובילה בתחום תעודות הסל בשוק ההון. עם שני השותפים שלו, דור ואור אליגולה, הם הקימו קרן גידור, שהשתמשה בבינה מלאכותית כדי לנתח שווקים, מניות ומגמות. אבל שיחה עם אחד המשיקיעים שלו, מייסד וויקס אבישי אברהמי, גרמה לו לעשות פיווט ולהפוך מוצר פנימי, שהם פיתחו לצורך הביצועים של קרן הגידור שלהם, לפלטפורמה שמנתחת מניות, ותעודות סל עבור גופים פיננסיים והלקוחות שלהם בכל העולם. עד היום, שש שנים אחרי ההקמה, הם גייסו 35 מיליון דולר והגיעו להכנסות של כ-7 מיליון. שיחה על שוק ההון, בינה מלאכותית, ואיך גבי והשותפים שלו מתכוונים להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר תוך שנתיים שלוש.

גיא פלכטר מגדיר את עצמו כסוג של טכנופוב. הוא אמנם בעולם הסייבר והאבטחה מאז השירות הצבאי שלו בחיל האוויר, אבל הוא מעולם לא כתב שורת קוד. אולי זה מה שהוביל אותו להקים את החברה הנוכחית שלו. אחרי השירות הצבאי והלימודים גיא השתלב בצוות אבטחת הסייבר של לייבפרסון ואחר כך הפך לסמנכ״ל אבטחת המידע של אפספלייר. הפרק הבא היה אולי אחד המהירים ביותר של איזשהו יזם. הוא הקים עם חבר את הסטרטאפ סיידר, ותוך שנה ועשרה חודשים, גייס סיבוב סיד של 6 מיליון דולר, עוד סבב איי של 30 מיליון והשלים אקזיט של 300 מיליון דולר לפאלו אלטו נטוורקס. במאי בשנה שעברה הוא הקים כבר את החברה הבאה שלו, סולה סקיוריטי, שמפתחת פלטפורמה לבניית מוצרי סייבר באמצעות בינה מלאכותית. עם משקיעים כמו אס קפיטל, גלילות והמשקיע האגדי סר מייקל מוריץ, שלראשונה בקריירה שלו השקיע בחברת סייבר, הם רוצים לשנות את הפרדיגמה של עולם הסייבר - אין צורך לקנות מוצרי אבטחה, מעכשיו פשוט תגידו למנוע של סולה על מה אתם רוצים להגן, והבינה המלאכותית תבנה לכם מוצר לאבטחת מידע. 

את רז ויצרבין פגשתי בעקבות המלצה. הוא ניהל מערכי מכירות בחברות כמו ריסקיפייד ואיידנטיק, אבל את ההכשרה הראשונית שלו במכירות, הוא קיבל בכלל כקצין חקירות במצ״ח ובעגלות באוסטרליה אחרי הצבא. את עבודת המכירות הראשונה שלו בהייטק הוא עשה בחברת סיבו, לא הרבה אחרי שסיים התמחות בעריכת דין במשרד פישר בכר חן, והבין שקריירה משפטית זה ממש לא בשבילו. היום רז מלווה מנכ״לים ומעביר סדנאות על מכירות לארגונים, גם תאגידי ענק, וגם חברות בינוניות וקטנות. שיחה עם מלא טיפים מעניינים על איך עושים מחקר על הלקוח, מי זה צ׳מפיון ומי הרוכש הכלכלי בכל חברה, איך לנווט בתוך הפוליטיקה הארגונית, איך להיזהר ממתחרים, מתי לעשות דמו, ובסופו של דבר איך משלימים עסקה. 

אייל וקסמן נראה הכי רחוק מהתדמית של המנכ״לים שאתם אולי מכירים בהייטק הישראלי. הוא נולד בישוב מעבר לקו הירוק, למד בתיכון מקצועי והיה מדריך בחיל חימוש בצבא, או כמו שהוא מעיד על עצמו, נראה קצת ״ערס״ עם קעקועים על הזרועות, ראש מגולח וזקן. את הקריירה שלו הוא בכלל התחיל כטכנאי ביורוקום נוקיה והתקדם בארגונים שהוא צמח בהם, עד שנחשף והתאהב בעולם אבטחת המידע. לפני תשע שנים הוא הקים את סיימולט, חברה שפיתחה מערכת אוטומטית לסימולציות תקיפה. לאורך השנים הם גייסו יותר מ-140 מיליון דולר, ונמצאים במכירות של קרוב ל-50 מיליון דולר, עם משרדים ב-14 מדינות. בחודשים האחרונים הם גם רכשו חברת סייבר אחרת, ואייל הגיע לאולפן שלנו לספר על הדרך שהוא עשה, עם המון חוצפה ואמונה עצמית, ועל הדרך גם הוכיח שלא חייבים לעבור ב-8200 או 81 כדי להצליח בתעשייה הזו. 

את נועם פיינהולץ אני מכיר מיליון שנה, שנינו שירתנו בגלי צה״ל אי שם בסוף שנות התשעים. אחרי דוקטורט בקולנוע ותקשורת וקריירה באקדמיה, הוא עשה שינוי והתחיל לייעץ ולהרצות בפני חברות, ארגונים וסטרטאפים על אמנות הסיפור או הסטוריטלינג בעיקר בהקשר העסקי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל וחלק גדול מהפגישות פשוט התבטל, הוא התיישב מול המחשב והחליט לכתוב ספר שמסכם את כל התובנות שלו על אמנות הסיפור וכך יצא לאור בשבועות האחרונים ״סטוריטלינג - איך לספר סיפור שפותח דלתות״. אחרי קצת נוסטלגיה מהשירות המשותף, צללנו לסיפור האישי של נועם, דיברנו על טעויות גדולות כשמספרים סיפור וניסינו לזקק איך עושים פיץ׳ מעלית מוצלח בשישה צעדים.

מגיל מאוד צעיר, ליאור הנדלסמן ידע שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה. הוא שיחק בצעצועים כמו ״האלקטורנאי הצעיר״ וכשהגיע הזמן להתגייס הוא למד הנדסת חשמל בטכניון והגיע ליחידה 81. אחרי 11 שנים בצבא הוא חבר לארבעה חברים מהיחידה, שהקימו לימים את אחת החברות הכי מפוארות שיצאו מישראל, סולראדג׳, שבשיאה נסחרה בנסד״ק בכ-20 מיליארד דולר. שוחחנו על מה קרה לסולראדג׳, איך זה קשור למותו הטרגי של המנכ״ל גיא סלע ז״ל, שהקים עם ליאור את החברה ובעיקר על הפרק הנוכחי בקריירה של ליאור, שותף בקרן ההון סיכון גרוב, שהקים היזם דב מורן. אילו חברות הוא מחפש, איך אפשר ליצור איתו קשר, וגם דיברנו על כמה מחברות הפורטפוליו שלו, ולמי יש סיכוי להיות הסולראדג׳ הבאה.  

עמרי גזית גדל בקיבוץ דן שבצפון. בחטיבת הביניים הוא נחשף לעולם משחקי הוידיאו והמשיך להיות שחקן פעיל גם תוך כדי שירות ארוך של 13 שנים כקצין בשייטת. מיד אחרי הצבא ותוך כדי שאחיו עושה תואר במחשבים, הם עלו על רעיון שיאפשר ליוצרי משחקי וידיאו להגיע ליותר שחקנים פוטנציאליים. הם הקימו את לודיו, שמאפשרת לייצר מקטע קצר ממשחק, ולשחרר אותו באופן ציבורי ונגיש לכולם, ככה שהקהל יכול להרגיש את המכניקה והחוויה של המשחק, גם בלי להתקין אותו. הם גייסו עד היום 42 מיליון דולר ממשקיעים בארץ ובארה״ב ועובדים היום עם אולפני המשחקים הגדולים ביותר בעולם. שיחה על תעשיית הגיימינג הישראלית והגלובלית, על האתגרים שיש לסטרטאפ שבונה מוצר למשתמשי קצה ועל חיי היזמות ואיך זה לנהל חברה כשאחיך הקטן הוא המנכ״ל. 

חוץ מלהיות קצין ב-8200 יוחאי כורם מחזיק בעוד תואר שמעטים יכולים להתגאות, אלוף צה״ל בידיעת הארץ, אי שם בשנות התשעים. אחרי השחרור ובמקביל ללימודי הנדסת חשמל ומאוחר יותר קריירה בהייטק, הוא טיפח אתר טיולים פופולרי בשם טיולי.קום שלימים נמכר לרשת למטייל, מה שעזר לו לסגור משכנתא. האהבה לטיולים לא שכחה, אבל במקביל הוא התקדם לתפקידים בכירים בפיתוח מוצר שיווק ומכירות, עד שב-2020, בעיצומה של הקורונה, הוא הובא על ידי דירקטוריון חברת הסייבר סייברינט להבריא את החברה. תוך 4 שנים הוא שינה את המיקוד, הזניק את ההכנסות ולפני כחמישה חודשים גם הוביל אותה לאקזיט מוצלח של כ-200 מיליון דולר לצ'ק פוינט. שיחה עם מאזין אדוק של הפודקאסט, על החיים בין מסלולי הטיולים בשטח ועולם היזמות. 

פרק מיוחד לרגל צאת הספר ״היזם האנושי״ עם מחברת הספר ומגישת הפודקאסט שנושא את אותו שם. גלי עשתה מון גלגולים בקריירה שלה, אחרי שירות כקצינה היא עשתה תואר משולב של משפטים ופסיכולוגיה, התמחתה במשרד עו״ד נחשב, עבדה עם מנכ״לים של חברות ענק, עשתה רילוקיישן חזרה והתחילה ללוות יזמים. את הכלים שהיא קיבלה לאורך הקריירה היא זיקקה לכדי שיטת אימון של מנהלים בכירים שמשלבת אימון עסקי ורגשי וזה בדיוק מה שדיברנו עליו בפרק.

אלדד תמיר הוא מעמודי התווך של שוק ההון וההון סיכון הישראלי, יליד קריית אונו, קצין שריון במילואים ומי שבשנות התשעים הקים את בית ההשקעות תמיר פישמן. הוא היה מעורב בהנפקות ואקזיטים, ואולי הוא מוכר לכם כפרשן כלכלי וכאחד הכרישים בעונת הקורונה של תכנית ההשקעות הישראלית. בשנתיים וצי האחרונות יש לו בייבי חדש חברה בשם פינק, שעומדת שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר מוצרים פנסיוניים לשוק הישראלי ותעודות סל חכמות שלדבריו יכו את המדדים הפופולריים בוול סטריט בזכות בינה מלאכותית. שיחה על הייטק, פנסיה, שוק ההון, והטלוויזיה בארץ, עם קצת נוסטלגיה מימי ״לילה כלכלי״ ז״ל שם אלדד ואביב שיתפו פעולה.