מה לי ולכדורגל?

התשובה הקצרה - יוסי בניון (ככה למדתי בניינטיז). התשובה הארוכה - עומר ורד.

עומר שיחק במכבי - תל אביב , היה בליגה הלאומית, הגיע לליגת העל ואף כבש שער במשחק הליגה האירופאית. אך בגיל 30 עומר מבין שבגלל פציעות והחלטות כאלו ואחרות לאורך הדרך - הוא צריך לפרוש.

לא, הוא לא הרגיש שהוא מיצה את הפוטנציאל שלו והרגע הזה עדיין כואב - ואין כנראה משהו שיכול להחליף את האדרנלין של המשחק.

אבל עומר הבין את המשחק של החיים - וקיבל החלטה על ״היום שאחרי״.

לא. הוא לא חשב להגיע ל״אח הגדול״. אלא, הלך ללמוד מדעי המחשב והשקיע את כולו כדי להגיע להייטק.

היום עומר מנהל מוצר בחברה מוכרת בתעשייה - שמה הכרנו.

דיברנו על הרגעים המתוקים בכדורגל, דיברנו על הרגעים הכואבים והפחות זוהרים של המשחק.

אבל בעיקר היה מעניין איך עומר המקצוען מחליט לקחת את הכלים מהכדורגל וליישם אותם בהייטק.

אני למדתי ממנו שצריך לקחת חלומות ברצינות ובשיטתיות ,שבחיים צריך לדעת לנצח אבל גם לדעת להפסיד, ובעיקר - אם רוצים אפשר לכבוש כל שער בחיים!