בין אם זה הקורונה, המלחמה או שסתם נמאס לנו מכל הקוקטיילים המתוקים המעייפים האלה, יש הרגשה באוויר שקוקטיילים זה...איך לומר את זה? פחות. ברי יין נפתחים כמו פטריות אחרי הגשם, וגם מגרדים לנו כמו פטריות, כל חנות יין קטנה בכרם מוציאה כמה שולחנות והופכת לבר, נפתחות מסעדות בלי מטבח, מסעדות בלי מקומות ישיבה, מסעדות בלי הסעדה –אבל ברי קוקטיילים רק נסגרים.
ברים שמתמקדים בעיקר, או רק בקוקטיילים מדווחים על ירידות במכירות, קבוצות שהתמקדו בעבר בקוקטיילים מחפשות לרענן כיוון והגדרות, אחרי עשור פלוס של חסד, של ברי קוקטיילים שנפתחים גם בפריפריה, של ברים ישראלים שזוכים לעדנה בינלאומית – האם עברנו את דבשת הטרנד ועכשיו אנחנו רואים, סוף סוף, ירידה בביקוש לקוקטיילים?
ז׳ורל, המנהל המקצועי של קבוצת ליקוויד אסטס – שמחזיקה בין היתר את ה-ג'אנגל בירד, בר הקוקטיילים ב-אקא 44, הבר שמוכר הכי הרבה קוקטיילים בתל אביב ביי-פאר! לא מאמינים? נסו לעבור בנחלת בנימין ביום חמישי ליד ה-אקא ותמדדו כמה זמן לוקח לכם. כמנהל המקצועי שלהקבוצה, ז׳ורל מלווה ומפקח על הקוקטיילים והצוות ב-ג'אנגל בירד, ב-ג'ין קלאב, ב-גסטרום ובשאר המקומות שהקבוצה פתחה, סגרה ופתחה שוב בהמשך.
גיא גרלניק,הבעלים, המנכל, מקבל ההחלטות וה VP Sales של ליקווידיום - החברה שמוכרת לקבוצות המסעדנות הגדולות והחשובות בארץ את הקוקטיילים שלהן, מי שיודע ברמת גרפים ונתוני מכירות בדיוק איפה המגמות עולות ויורדות כשזה נוגע לקוקטיילים, שהיה מנהל בריםשהגישו קוקטיילים רבים כמו ה-אימפריאל ו-טופולופומפו
ואורון לרנר, שחושב שקוקטיילים זה מתוק מדי ומיועד למי שלא יודע לשתות אלכוהול נקי. אבל ישתה פינה קולדה אם הוא על אי בודד.