ישראל נפרד אתמול מהעולם, בדיוק באופן ובמועד שקבע, שכשהוא מוקף במשפחתו האהובה.לפני שבוע שוחחנו איתו, רגע לפני שהוא ומשפחתו טסים לשווייץ, למרכז Dignitas, שם בחר להיפרד מהחיים.

בספטמבר האחרון ישראל אובחן עם סרטן אלים במוח, כזה שאין לו ריפוי. אחרי ניתוח וטיפולים לדחיית הקץ, וחזרה מהירה של הסרטן, הוא הבין שהבחירה שנותרה בידו היא איך לחיות את הזמן שנותר לו. ואיך למות.

בשיחה המרתקת עם ישראל - פסיכולוג חברתי וטייס בן קיבוץ הרדוף - הוא מדבר בכנות ובצלילות על הבחירה הלא שגרתית שלו בהמתת חסד, ואומר "תמיד הסתכלתי למציאות בלבן של העין, וכשאתה לא מפחד להכיר במציאות, אלא מקבל אותה, אתה שואל את עצמך – מה הכלים שעומדים לרשותי כדי לפגוש את המציאות הזו ולנהל אותה בצורה המיטבית?"

על התקופה האחרונה בחייו הוא מספר כי "זו באמת תקופה מדהימה. מודה על התקופה הזו שהייתה כל כך מיוחדת וכל כך לא באפיק הרגיל של החיים שלי. פה היה שינוי אישיותי, משהו מאוד פנימי...נוספה שכבה לחיים שלי שהיא מפתיעה, לא ידעתי שהיא קיימת, לא ידעתי שאני יכול לחוות אותה."

אסתר (ריקוש) אהובתו מוסיפה: "הדרך לא נטולת כאב ועצב על הפרידה הקרבה, אך יש בה שמחה והערכה לרגעים פשוטים, ורצון להיות נוכחים יחד, להעמיק קשרים וחיבורים ולחגוג את זה." היא מדגישה "חשוב לא לשכוח ולא לבטל את כל היופי שהיה עד עכשיו, היינו עשרים וחמש שנה ביחד, נבנינו יחד וכל אחד לחוד, וזה לא יילקח מאתנו, גם לא על ידי המוות."

גם בתו של ישראל, אלה, הצטרפה לשיחה בשלב כלשהו, והשלימה את התמונה המשפחתית שמציירת התמודדות קרובה, פתוחה, מלאת אהבה והערכה.

זכינו להכיר את ישראל לרגע קט, ולהעביר משהו מרוחו של האיש המיוחד, המצחיק, החכם והאמיץ הזה הלאה.

תודה מקרב לב לישראל היקר, וגם לאסתריקוש ואלה הנפלאות.

מוזמנות ומוזמנים להקשיב וגם לשתף🙏