"הייתי צריכה להגיע לבד למסקנה שאני אוהבת את החיים", משתפת אסטלה, ששרדה את סרטן הלבלב, וקיבלה תוספת זמן חיים לצד הידיעה כי הסרטן יחזור כנראה ביום מן הימים.

אסטלה אישה תמירה, מרשימה ואנרגטית. לאורך כל השיחה אתנו היא מחייכת וצוחקת, ומדברת בפתיחות ובמבטא ארגנטינאי מתגלגל, על מה שעברה מאז אובחנה ועד היום. והיא עברה המון. אסטלה נגעה במוות - פיזית ונפשית, ובחרה בחיים.

בנקודת השפל של חייה, בעודה מאושפזת במצב קשה, חלשה ומדוכאת, משהו קרה. "זה התחיל מחלום בו בעלי המנוח בא לומר לי שהכל יהיה בסדר". בו ברגע החל תהליך חזרתה של אסטלה לחיים, דרך שיקום ממושך במחלקה הפליאטיבית שמנהלת ד"ר טל פרגר (שגם איתה הייתה לנו הזכות לשוחח בפודאקסט) במרכז הגריאטרי דורות. בסופו של התהליך אסטלה חזרה לביתה והיום היא לומדת לחיות מחדש: "בזכות הסרטן והעובדה שניצלתי- בינתיים, גיליתי אסטלה אחרת, חיים אחרים, מטרות אחרות".

אסטלה רוצה לעזור לאנשים שנמצאים בנקודה של הרמת ידיים - למצוא תקווה. היא רוצה להדביק את כולם באמונתה העמוקה בחיים ובאנשים ובתשוקה הגדולה שלה לחיות - עד הסוף.