רבבות ישראליות וישראלים יוצאים לרחובות להאבק על דמותה הדמוקרטית של ישראל, ורוצים לגבש חזון אחר לעתיד המדינה - אבל מה המקום של הסכסוך שיעצב את העתיד של כולנו, במחאה נגד ההפיכה המשטרית?

לכן, בפרק מיוחד של הדרך הסכם, נעמי מארחת את פרופ' אמל ג'מאל מאוניברסיטת תל אביב, את ד"ר מיכל סליטרניק, ממובילות מחאת המשפטנים והמשפטניות, ואת קים לביא מ"האם ראית את האופק לאחרונה?", כדי להבין: איך ההפיכה המשטרית קשורה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מה הקשר בין שאיפות הסיפוח לחוקי "הרפורמה", מהן ההשלכות הבינלאומיות והאם מה שקורה היום הוא צעד בדרך למאבק הציבורי הרחב הבא, המאבק על השלום?

לקריאה נוספת בנושא, מוזמנות ומוזמנים לקרוא על כנס השלום והדמוקרטיה שערכנו ביוזמת ז'נבה: http://bit.ly/3ldEjAl

מאוחדת או מחולקת? מה בעצם קורה בבירת ישראל, בבירה שהפלסטינים רוצים, בבירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני? ירושלים היא עיר מורכבת, ייחודית, מרתקת. רבים אומרים שבגללה אי אפשר לפתור את הסכסוך, אך אולי המפתח לפתרון נמצא דווקא בה.
האם הוא נמצא בהר הבית/בחראם אל שריף? האם ירושלים מספרת לנו שיש פתרון דתי לסכסוך לאומי או אולי הסכסוך במהותו דתי, והפתרון הוא דווקא לאומי? מה השינוי ביחסם של צעירים ממזרח ירושלים כלפי מדינת ישראל? ואיך הגענו למצב כל כך סבוך?
כדי להבין לעומק את הבעיות וגם את הפתרונות, משוחחת נעמי בפרק נוסף של "הדרך להסכם", עם ניר חסון, עיתונאי "הארץ", סופר וחוקר ירושלמי, המסקר את העיר כבר למעלה מ-20 שנה, ועם זוהדי נג'יב, פעיל חברתי פלסטיני ממזרח ירושלים. על מציאות משתנה, על עבר שמסרב לעבור ועל עתיד העיר, שהוא בעצם העתיד של כולנו.

מתוצאות הבחירות מסתמן שעומדת לקום כאן ממשלה בלי ייצוג הולם לנשים ובלי כוונה לפתוח בתהליך מדיני לשלום. דווקא בגלל הסיבה הזו, בפרק הזה נעמי משוחחת עם ד"ר שרי אהרוני, חוקרת בכירה מאוניברסיטת בן גוריון, כדי להבין עד כמה חשובים שניהם יחד: מהי הפרספקטיבה המגדרית על הסכסוך? כיצד נשים מושפעות ממנו ומשפיעות עליו אחרת מגברים? מה החשיבות והפוטנציאל של השתתפות נשים בתהליכי שלום? ואיך נשים פתרו סכסוכים במקומות אחרים בעולם?
שימו את המשקפת המגדרית ובואו לצלול איתנו לזווית חשובה במיוחד, שחשוב לקחת בחשבון בדרך להסכם.

איך עוסקים באחת הסוגיות הכי רגישות בסכסוך הישראלי-פלסטיני? זו שכלולות בה שאלות היסטוריות ומוסריות מורכבות, שיש לגשר בה על הפער בין הטאבו הישראלי על שיבת הפליטים, לבין המחויבות הפלסטינית למיליוני פליטים ולזיכרון הקולקטיבי של טראומת הנכבה? הפרק, נעמי משוחחת עם תא"ל (במיל') ישראלה אורון, לשעבר סגנית ר' המל"ל ומראשות יוזמת ז'נבה שגם לקחה חלק בניסוח הפתרון לסוגיית הפליטים, ועם עודה בשאראת, עיתונאי וסופר, בן למשפחה עקורה בעצמו, כדי לנסות ולהבין את הסוגייה המורכבת הזו קצת יותר טוב, ובעיקר - איך פותרים אותה לשביעות רצונם של שני הצדדים (וכן, זה לגמרי אפשרי).

ישראל רואה את עצמה כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, אבל המשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואובדן הרוב היהודי בין הירדן לים, מציבים איום ממשי על התפיסות הדמוגרפיות והביטחוניות שבבסיס המפעל הציוני. הפרק, נעמי משוחחת עם עו"ד טליה ששון, נשיאת הקרן החדשה לשעבר ועם ד"ר דרור פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, כדי להבין מה המצב הדמוגרפי בין הירדן לים, איך השיח הזה משפיע על הדמוקרטיה הישראלית והאם בעתיד ישראל תצטרך לבחור בין יהודית לדמוקרטית?

בישראל נוהגים לקרוא להם "אסירים ביטחוניים", אבל הפלסטינים יכנו אותם לרוב "לוחמי חופש". בפרק הזה נשוחח עם אשרף אל עג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית וכיום עיתונאי ופובליציסט, שהיה גם אסיר בעצמו, על הנושא שעלול להיות רגיש במיוחד, בשני הצדדים. יחד, ננסה להבין את סוגיית האסירים מעיניים פלסטיניות, את שאלת התשלומים לאסירים ומשפחותיהם, וגם מה צפוי להם בעתיד שאחרי חתימת הסכם?

למה עדיין מתעקשים לדבר על פתרון שתי המדינות? מה היו הסיבות המרכזיות לכישלונות עד היום ואילו מסקנות צריך להסיק? ולמה אף אחד לא יודע על ההצעה הפלסטינית להסכם? הפרק, נעמי שטרנברג תשוחח עם גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, כדי להבין מניסיונו האישי בשולחן המו"מ איך הגענו למבוך הזה ואיך נוכל לצאת ממנו.