מהפעם הראשונה שבה נתקל במוות כצעיר חסיד נדבורנא, דרך אסון מירון ועד הזירות המדממות של טבח שמחת תורה – מוטי בוקצ׳ין, דובר זק״א ומתנדב מזה שלושה עשורים, פותח צוהר לעולם שכולנו נוטים להדחיק.בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא מספר לאסתי שושן על הרגע שבו הגוף שלו קרס אחרי שבועות של זוועה, על ההתמודדות הנפשית של אלפי מתנדבים שחזרו מהשטח וקרסו, על האמונה שמחזיקה אותם, ועל הצל של משי זהב - המייסד שנפל והותיר ארגון שלם להתמודד עם השבר וההמשך.הוא חולק את ההומור השחור הפנימי ומספר על הנשים המתנדבות בזק"א ועל התמודדותן של נשות המתנדבים מול משא האימה של בני זוגן.

פייגי כהן, מורה לשעבר, מפקחת במחוז החרדי, חברת הנהלה ומנהלת המו״פ מספרת איך יצאה מחדר המורות בבית יעקב, המירה תארים, נכנסה לאקדמיה ולמשרד החינוך כדי להזיז מערכת מבפנים. בשיחה זו עם אסתי שושן היא מדברת בגלוי על הרגעים הכואבים: האיומים על הילדים בחיידר, הבדידות מול מוסדות חזקים, הביורוקרטיה שמתחפשת לאידאולוגיה והעקשנות להקים מענים למחוננים כשכולם אומרים “צרות של עשירים". זה פרק על הקו האדום בחינוך החרדי: מי מצייר אותו? מי שומר עליו? על אתגרי האברכיות הכלכליים ומחיריהם, ממ״ח, ליבה, נשירה. מעל הכול: מסע אישי־זוגי משפחתי מהבועה הליטאית ללב העשיה בחינוך החרדי המבקש שינויים.

מה תפקידה של התקשורת בעידן שבו “האמת נעשית עדרים עדרים”?אסתי שושן משוחחת עם נתי טוקר – כתב המאקרו־כלכלה של TheMarker, עיתונאי חרדי שצמח מבית המדרש והגיע למרכז התקשורת הכללית.הם מדברים על תפקידה של העיתונות בעיצוב מציאות, על האתגר להיות עיתונאי חרדי מחוץ לגטו התקשורתי, על כלכלה, הנהגה ואחריות אזרחית, ועל השאלה אם שינוי בחברה החרדית יכול לבוא מבפנים – או שצריך סנקציות מבחוץ.

להפרעות קשב יש היבטים רבים בחינוך, ברפואה, בסוציולוגיה בפסיכולוגיה ובפילוסופיה וגם במחשבה היהודית. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ד"ר חיים דיין – עו"ס קליני, קב"ן במילואים, יו"ר מכון הקשב – על מה קורה כשמסגרות חינוכיות וחברתיות לוחצות על מי שמוחו פועל אחרת מהסטנדרט הקיים. למה כל כך קשה לאבחן בנות עם הפרעת קשב? ואיך מתקיימת דואליות בישיבות שמצד אחד מציבות מסגרת נוקשה ואחידה, אבל עם סטנדרטים יותר רכים להצטיינות והצלחה? השיחה נוגעת במתח שבין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם, באינפלציית האבחונים, בתרבויות ובסוגי אישיות "עגולות" ו"מרובעות", ובשאלה הגדולה – האם שונות היא מחלה שיש לתקן, או הזדמנות לראות את החברה ואת עצמנו קצת אחרת.

נטע כ"ץ, עורך דין ופעיל חברתי, גדל והתחנך בחסידות גור ועבר את כל מסלול החיים הגוראי – חיידר, ישיבה, שידוך ונישואין בגיל צעיר. בפרק הזה של חרדית מדוברת הוא משחזר עם אסתי שושן את החוויות שעיצבו את עולמו, ומדבר על מנגנוני המשמעת והציות של הקהילה – איך הם חודרים אל הנפש, מעצבים את המשפחה ואת הזהות האישית, ובסופו של דבר מתרגמים גם לכוח פוליטי שמותיר חותם על החרדיות ועל החברה הישראלית כולה. השיחה איתו היא מסע אישי־ציבורי: מן הבית הגוראי ועד לעשייה המשפטית והחברתית שלו כיום, ניסיון לחשוף את המחירים לצד ההישגים ולשאול שאלות רחבות על חירות, אמונה וכוח.

ישיבה חרדית שנראית מבחוץ כמו כל ישיבה אחרת – חליפה שחורה, סדרי לימוד, דפי גמרא. אבל מתחת לפני השטח מתרחש משהו אחר: חיבור לא מובן מאליו בין תורה ומעשה, לימודי חול ושירות צבאי לכתחילה ולא בדיעבד. בחורים שגדלו בעולם הישיבות החרדי בוחרים להרחיב את הזהות שלהם, להיות חלק מהסיפור הישראלי – מבלי לוותר על עומק הלימוד ועל זהותם החרדית.

בפרק הזה אסתי שושן משוחחת עם משה פריגן, מנכ"ל רשת ישיבות ההסדר החרדיות דרך חיים, על איך נראה היום־יום בישיבה כזו, למה תלמידים מצטיינים מחפשים גם תואר אקדמי וגם שירות צבאי ומה זה אומר על דור חדש שמבקש לפרק את הגבול הישן שבין קודש לחול ומייצר סמכות רבנית תורנית חדשה.

כשהדמוגרפיה החרדית החלה להיתפס כאיום בעיני מקבלי ההחלטות במדינה, נבנו "תוכניות תיקון" לחרדים. מכוני מחקר וחוקרי חרדיות חילונים קיבלו תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות – כשהקו המנחה היה להשקיע במיינסטרים החרדי: לשתף פעולה עם שומרי הסף הפוליטיים והעסקניים, ובמקביל להשתיק את הקולות המהפכניים מבפנים, אלה שדרשו תיקוני עומק אמיתיים. התוצאה, כצפוי, לא הייתה תיקון אלא החרפה של הבעיה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את פנינה פויפר – מנכ"לית "הציבור החרדי ממלכתי", פעילה חברתית ופוליטית – לשיחה על התופעה הזו ועל ההשלכות שלה: האכזבה מהחרדים החדשים, פערי המעמדות, חסמי הליבה של גברים חרדים, וגם דיון פמיניסטי מפתיע על מה שאפשר לכנות "דיכוי הגבר החרדי".

האם הניסיון הנוכחי של העם היהודי הוא ניסיון הכוח? לאחר אלפיים שנות גלות, בהן תפיסת הביטחון הייתה ביטחון בה', כיום תפיסת הביטחון הרווחת היא צבאית – בחיל ובכוח – והמחלוקות מתרכזות במינון ובעוצמה. בפרק זה של חרדית מדוברת, מיכאל מנקין, ממייסדי השמאל האמוני, משוחח עם אסתי שושן על הדרך שבה הלאומיות, כתנועה חילונית, הטמיעה רעיונות של כוח ושליטה בתוך היהדות הרבנית, ועל ההשפעה של רעיונות אלה על תפיסות משיחיות. הוא מספר על השירות הצבאי שלו בגולני באזור שכם, על הכיפה הסרוגה־שחורה, ושואל יחד איתי האם ניתן עדיין לדבר על מוסר – גם אחרי זוועות השביעי באוקטובר.

אלישבע רזווג, רוקדת על כמה חתונות ולא מתכוונת להתנצל על זה. כמי שגדלה על התפר הירושלמי בין קריית משה הציונית דתית לבין גבעת שאול החרדית, בין מזרח למערב, בין ספריית זרקור החרדית למאיר שלו, ובין מגרון לתל אביב. היא יוצרת לא שגרתית בתחום המחול ופותחת עוד דלת לביטוי אישי לנשים דתיות וחרדיות דרך גוף ותנועה. בפרק זה בחרדית מדוברת, היא מספרת לאסתי שושן על המורה החרדית אצלה למדה לרקוד, על הרצון לשאול שאלות באמצעות מחול ולהיתקל בצנזורה, על מופעים לנשים בלבד וסוגיות ההפרדה העולות מהן ועל מקומה של אשת אברך בציונות הדתית ומה זה אומר על שאלת הגיוס.

לפני כמה שנים, אירוע זמר חרדי בעפולה עם כוכב הזמר החרדי מוטי שטיינמץ פתח מהדורות. שדולת הנשים, אז בניהולה של עו"ד מיכל גרא מרגליות, הובילה את המאבק שהציב את סוגיית ההפרדה המגדרית בלב הדיון הציבורי. מאז, השאלות על נראות נשים ועל מקומן במרחב הציבורי רק הלכו והחריפו – ואולי אף דחקו אותנו לאחור. האם יש לכך קשר לפרוגרסיביות שהקצינה, ולשתיקת ארגוני הנשים הבינלאומיים מול פשעי האונס של חמאס?היום, כשכולם מדברים על גיוס חרדים ועל יחידות צבאיות מותאמות, גוברת הדאגה שבצבא כזה לא יהיה מקום לנשים. מיכל גרא מרגליות – כיום מנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות ולשעבר מנכ"לית שדולת הנשים – מגיעה לחרדית מדוברת לשיחה כנה ואמיצה עם אסתי שושן על המאבקים, על העתירה שהגישה נגד אתר בחדרי חרדים שמחק את דמותה, ועל החרדה מפני מציאות שבה בשם השוויון בנטל , נשים נמחקות.

עם היכרות עמוקה ואינטימית עם החברה החרדית – מרמת הפרט, דרך תתי הקבוצות, הקהילות והתפיסות האידיאולוגיות, ועד המערכות שמנהלות אותה – ד"ר נרי הורוביץ, חוקר החברה החרדית, לא עושה הנחות למושאי מחקריו. בפרק הזה של חרדית מדוברת הוא משוחח עם אסתי שושן על תובנותיו, סיפוריו וחוויותיו של מי שבגיל צעיר הסתובב בבתי הכנסת הירושלמים וניסה לפענח את הקוד החרדי.

מהשפעת ש"ס והזהות המזרחית, דרך מערכות החינוך כמותג וכביזנס, ועד ניתוח תופעת היציאה בשאלה, כשלים מנהיגותיים והמאבק על הגיוס. שיחה אינטנסיבית וארוכה מהרגיל, שמחברת בין נתונים קרים לסיפורים עסיסיים מהשטח.

ליאת מלכה, האישה החרדית הראשונה שכיהנה כחברה במועצה דתית, מספרת לאסתי שושן על הדרך מהפריפריה החרדית לעשייה הציבורית.מהבית שבו גדלה בין קודש לחול, דרך חזרה בתשובה בגיל 19, מאבק ציבורי בכשלי מערכת החינוך החרדית, ועד תפקידים בכירים במשרדי ממשלה ועבודה מול מועצת חכמי התורה של ש"ס. ליאת לא חיכתה להזמנה, וגם לא לאישור.שיחה על זהות, שליחות, ומנהיגות נשית שמאתגרת את הכללים.

האירועים הדרמטיים והכואבים של השנים האחרונות חשפו מציאות שלא רצינו להאמין בקיומה, השסע החברתי הפך לאיום קיומי, אגדות החורבן נראו דרכו רלוונטיות מתמיד. שפות שונות, אמונות מנוגדות, פחדים לא משותפים ומגמות היפרדות שמעמיקות, מאיימות על הבית השלישי.בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן משוחחת עם חן ארצי סרור – עיתונאית וחוקרת – בעקבות ספרה "שבט אחים" אותו כתבה עם עמיחי דנינו אחרי שבעה באוקטובר. הן מדברות על קריסת אתוס הממלכתיות, על טראומת כור ההיתוך שיצרה דווקא פירוד, על מקומו ואחריותו של השבט החרדי בתוך מפת הברית הציונית, על איפה המסורתיים בחלוקה השבטית? והאם עוד אפשר לבנות סולידריות – אמיתית, מפוכחת שלא תשאיר אף אחד בחוץ?

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את הרב מנחם נאבת, מחבר הספר "חרדים אל דברו", לשיחה על מהות החרדיות, לא כסוציולוגיה או תגובת נגד לחילון – אלא כ"מחלת אהבה", תשוקה דתית טוטאלית לקיום דבר האל. יחד הם צוללים אל שורשי המונח "חרדי", אל הפער שבין יראה ואהבה לחרדה, בין מוסכמות המחקר החיצוני על חרדים לתודעת הפרט הפנימית של מחויבות לנשגב. מהם מחיריה ואתגריה של התמסרות זו? ואיך המגזריות והפוליטיקה הפכו לחזות הכל בשיח הציבורי, בתודעה הקהילתית ובמחקר האקדמי.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

אל תצפו לפרק על איך מוכרים לחרדים מוצרים, את זה יספרו לכם במשרדים המגזריים.

זו שיחה על אדם שחי על קו התפר: בין בני ברק לתל אביב, בין בית מת'ס לפרדס חנה, בין קמפיין לש"ס לבריף של מותגים ישראלים. יוסי סבג, קופירייטר ויוצר, עובר מסע של שייכות, ניתוק וחיבור מחודש. מילד בני ברקי מזרחי שמבקש להתקבל באליטה האשכנזית, דרך נטישה עמוקה של הדת וניסיון לרפא את הנפש דרך בודהיזם, ועד לשיבה לרוחניות יהודית דרך קבלה ותניא.

בפרק הזה בחרדית מדוברת, יוסי מספר לאסתי שושן על טראומת העזיבה, על פרסום ככלי פוליטי, על גבולות שיתוף הפעולה של קמפיינרים ואנשי מקצוע עם הצד האידיאולוגי המנוגד.

ובתווך השאלות שלא מרפות: האם בכלל אפשר לנסח אמת בעולם של עטיפות ריקות ותדמית? וכמה כולנו מהונדסי תודעה.

ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

דידי שור, אשת חינוך, חוקרת, אינטלקטואלית, למדנית חב"דניקית, לא מתנצלת על העמדה הדתית העצמאית שפיתחה, לא מתכופפת מול סטנדרטים כפולים, ולא מוכנה להתאים את עצמה לציפיות או לשיח.בפרק הזה בחרדית מדוברת, דידי חולקת עם אסתי שושן בכנות את חוויותיה כלמדנית חרדית, "דוסית על מלא".

על מקום שבו אדיקות דתית נשית יכולה לחרב שידוכים, על למה למדנות זה נכס לגברים אבל "יותר מדי" לנשים ולמה הגידוף הנפוץ "ממורמרת" הוא דחף מתוק לעשיה.דידי, כמו עוד נשים שלא מוכנות להקטין ראש, להתעלם מארון הספרים הסגור שבחדר ומהשתיקה הנשית של אלפי שנים, הופכות את המרמור להצעה רוחנית חדשה.

ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

מה עושה ילד שנולד למשפחה שאף תבנית לא ידעה לעכל? מה קרה לנער שהסתובב בלדרמן, התנחל בפוניבז', ובסוף הצליח להיות חלק ואפילו להרגיש שייך

?עם אבא מגאנה ואם בעלת תשובה שלא ויתרה. עם זהות אפריקאית, טורקית וליטאית־הארד־קור, ועם מסלול חיים שאף ישיבה לא ידעה איך לאכול, אלי דן עשה את הבלתי ייאמן.

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את אלי דן, איש תקשורת, יזם, מוזיקאי, בוגר פוניבז', ואדם שמחזיק בגוף אחד זהויות חוצות – לשיחה כנה על שייכות, צבע, וליטאיות ישיבתית שנולדה מחוץ לקופסה.האם יש מקום לאחר בתוך הקונצנזוס החרדי? ומה מרגיש נער שלא משנה מה ילבש, הוא לא ייראה כמו שאר הבחורים בישיבה?

ערוץ יוטיוב https://bit.ly/4gKBheD

\עמוד פייסבוק https://bit.ly/3N5hcSE

עמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6swe

עמוד טיקטוק https://bit.ly/4gC2sbs

עמוד טוויטר https://bit.ly/3BoAYpM

ב־8 באוקטובר 2023, כשהקרבות עדיין התנהלו ודם אחינו ואחיותינו טרם יבש, פרסם הרב רפאל קרויזר פוסט נוקב שקרא לבחורי ישיבות להתייצב. לא רק לשבת וללמוד – אלא לשאת בעול, בגוף ובנפש ולכתחילה ולא בדיעבד.הרב קרויזר, צמח בלב האליטה הלמדנית של ישיבת חברון הליטאית. בשיחה בפודקאסט "חרדית מדוברת" הוא מספר לאסתי שושן על תפיסת עולמו, הוא מדבר על שבר מוסרי, על תורה שדורשת חיבור לחיים עצמם, על סוגיית הגיוס, בתי דין, על הנהגה – ובעיקר על השאלה מה קורה כשאנחנו שוכחים למה בכלל ניתנה לנו תורה.

ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

היא התחילה כמורה חרדית שכתבה תוכנית לימודים בהיסטוריה לבנות חרדיות– ונכנסה לספרייה הלאומית כדי לחפש מקורות. משם אהבת הידע והשאיפה לצדק חברתי תביא אותה לאוניברסיטה ולידע ייחודי אותו היא מייצרת מנתונים אותם היא כורה בהתמדה על החברה החרדי ואופייה.בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן, משוחחת עם ד"ר נחומי יפה – חוקרת פסיכולוגיה פוליטית וחברתית, חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא במכון תתי"א – על הדרך שעשתה ממערכת החינוך החרדית אל לב האקדמיה הישראלית, על המתח בין זהות למחקר, על מקומן הדרמטי של נורמות חברתיות הקובעות יותר מרבנים, ועל הרגע שבו חרדים יצאו מצלחת הפטרי והתיישבו סוף־סוף מאחורי המיקרוסקופ.

אנחנו שואלות מה מדעי החברה באמת מבינים – ומי קובע היום את גבולות השיח בתוך החברה החרדית, על תפקידה של התקשורת החרדית בעיצוב הנורמות ואיך ניתן לעצב מדיניות כשמבינים את המנגנון לעומק.

ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM

הניה ברודבקר שגדלה בחסידות גור בכלל לא רצתה לצאת למאבק, לא לנפץ חומות ולא למרוד במוסכמות, היה לה אולי איזה חלום מודחק להוציא רישיון נהיגה, אבל היא בעיקר רצתה לגדל את הילד שלה — ארי, שאובחן על הרצף האוטיסטי במסגרת חינוכית משלבת חרדית למהדרין. בדרך היא גילתה שאין אחת כזו. בסרטה הדוקומנטרי "שלושתנו", ברודבקר מתעדת את מסע ההגירה שלה ושל בעלה בדרך למציאת בית ספר לבנם, מהעולם החרדי אל תוך ישראליות שלא תמיד מקבלת. הגירה גיאוגרפית – זהותית, תרבותית, קיומית. בפרק הזה בחרדית מדוברת, הניה מספרת לאסתי שושן על משולש בני ברק, אלקנה, תל אביב, על דרך חיים שנוסחה מחדש, על פיאות לחיים שנגזרו בדמעות, על יצירה חרף פערי תרבות ועל להיות מהגרת בארצך.ערוץ יוטיובhttps://bit.ly/4gKBheDעמוד פייסבוקhttps://bit.ly/3N5hcSEעמוד אינסטגרםhttps://bit.ly/3TM6sweעמוד טיקטוקhttps://bit.ly/4gC2sbsעמוד טוויטרhttps://bit.ly/3BoAYpM