<< הרפתקנות, אהבה וכתיבה אוטוביוגרפית: ׳חוקר בצהריים׳ לציון 300 שנים להולדתו של ג׳אקומו קזנובה >>

רובנו מכירים את קזנובה כשם נרדף לרודף שמלות סדרתי והרפתקן חסר מנוחה, אבל רק מעטים יודעים כי בשנותיו האחרונות הוא עבד דווקא כספרן. אז גם התפנה לכתיבת זיכרונותיו, המתארים לא רק את הרפתקאותיו המגוונות והאין־סופיות, אלא גם מספקים מקור עשיר להבנת ההיסטוריה של המאה ה־18 והמנטליות של חברת הרוקוקו באירופה. ד״ר שטפן ליט בהרצאה על האיש שהפך למותג, ועל תולדות התקבלותו לאורך השנים.

● ההרצאה התקיימה בספרייה בב' בניסן, 31 במרץ 2025

<< מפגש שלוש הדתות בחזון דניאל: מגנזי סנט פטרבורג >>

בספר דניאל מופיעים חזיונות קשים לפענוח. יש בהם רמזים לעלייתן ונפילתן של אימפריות, חישובי קץ וגאולה. פרופ' מנחם בן ששון חושף בפנינו חזון 'חדש' של דניאל מתוך אוספי פירקוביץ' שבספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג, ומשווה אותו לחזיונות אפוקליפטיים אחרים. מתי נגלה החזיון הזה לדניאל? כיצד מיישבים את החלקים החסרים שבו ומה הוא מבשר לשלוש הדתות המונותאיסטיות?

● ההרצאה התקיימה בספרייה בכ"ז בשבט, 25 בפברואר 2025

איזו מוזיקה מחברים מלחינים יהודים במפנה המאה העשרים ואחת? מה מייחד אותה, ובאיזה אופן היא מותנית על ידי תפיסות פוליטיות של העשורים האחרונים? במרכז הרצאתו של ד"ר אסף שלג מהאוניברסיטה העברית, המבוססת על חומרים ארכיונים מתוך אוסף המוזיקה שבספרייה הלאומית, עומדות יצירות פרי עטם של מלחינים יהודים בני זמננו כגון בטי אוליברו, חיה צ׳רנובין ויוסף ברדנשווילי, בדגש על הבחירות האסתטיות והפוליטיות שלהם.

● ההרצאה התקיימה בספרייה בי"ב בשבט, 10 בפברואר 2025

<< "בְּגִזְעִי הָעִקֵּשׁ, הַפִּלְאִי מִגְּזָעִים" - א"צג ממבט אישי >>

המשורר אורי צבי גרינברג היה איש מלא סתירות ורבדים. משורר של האדם היחיד אך גם של עם שלם; מהפכן מבראשית ואוהב תקיף, צופה עתידות שמתייסר בהווה. המשורר והחוקר פרופ' מירון ח. איזקסון מספר על היכרותו האישית עם אצ"ג – האיש הנפרד ביותר, שלעולם לא הניח לעצמו להיות ללא אחרים.

● ההרצאה התקיימה בספרייה בח' בסיוון, 4 ביוני 2025

<< האֶפִּיקוֹרְסוּת של החלל הפנוי - עיון בליקוטי מוהר״ן ס״ד >> בליקוטי מוהר״ן ס״ד מבחין רבי נחמן מברסלב בין שני סוגים של אפיקורסות: אפיקורסות של המשכילים, שהיא הסוג הנפוץ שאותו ניתן להפריך, ואפיקורסות מזן אחר, שעליה אין ביכולתו של שום אדם לענות, משום ש"הקושיות של אפיקורסות הזאת באים מחלל הפנוי, אשר שָם בתוך החלל הפנוי אין שָם אלוקות, כביכול". בהרצאתו, פרופ' יצחק מלמד מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, יעסוק ביחסו של ר' נחמן למושג "חלל הפנוי". על פי מושג זה, הלקוח מקבלת האר"י, כדי לברוא את העולם האל נדרש להסיג את עצמו לשוליים: ליצור מרחב ריק שבו הוא עצמו אינו נוכח, ובכך לאפשר מרווח קיום לעולם. משמעות הדבר, לפי ר' נחמן, היא שישנם מקומות גשמיים ונפשיים שמהם האל נעדר. במפגש, ינסה פרופ' מלמד להראות שעבור ר' נחמן, האפיקורסות של החלל הפנוי זהה דווקא לאמונה הנעלה ביותר.

● ההרצאה התקיימה בספרייה הלאומית בכ"ג באייר תשפ"ה, 21 במאי 2025.

בין זיכרון לשכחה: גירוש יהודים למאוריציוס בזמן השואה >> בשנת 1940, גורשו 1,580 פליטים יהודים ממזרח אירופה למושבה הבריטית מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי. מה הייתה המדיניות הבריטית כלפיהם? כיצד חוו את הגירוש והכליאה במחנה בו-באסין, ואיך האירועים הללו נחקקו בזיכרון הן אצל הפליטים היהודים והן בקרב תושבי מאוריציוס? ד"ר רוני מיקל־אריאלי, תספר את סיפורו של פרק נשכח בתולדות השואה, ותבחן את מקומו בזיכרון הקולקטיבי - בישראל ובמאוריציוס.

● ההרצאה התקיימה בספרייה הלאומית בכ״ה בניסן תשפ"ה, 23 באפריל 2025.

פרצות, הערמות ולקונות בהלכה: פתרון מעשי או אתגר דתי? >> מעקפים משפטיים הם חלק בלתי נפרד מהיהדות הרבנית, אך מה ההיגיון שמאחורי השימוש בהם במסגרת דתית? ד"ר אילנה שטיין היין, ראש בית המדרש של מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה, תבחן בהרצאתה כיצד חז"ל עצמם התייחסו לנושא הפרצות ההלכתיות, ובמיוחד את תפקידה של היושרה בקביעת גבולות השימוש בהן.

● ההרצאה התקיימה בספרייה הלאומית בכ"ד בכסלו תשפ"ה, 25 בדצמבר 2024.

<< הים הבבלי: האנתולוגיה התלמודית במרחב האיראני >> כבר מימי הביניים, התלמוד משול לים בשל היקף המסורות והתחומים השונים שהוא חובק בדפיו. אך מה פשר השאיפה האנציקלופדית של מחברי התלמוד להכניס לתוכו חומרים שאינם קשורים למשנה שעליה הוא מבוסס? וכיצד משפיע המרחב האיראני, שבו נכתב התלמוד, על אופיו? פרופ' שמואל (שי) סקונדה מהמחלקה למדעי הדתות בבארד קולג' בניו יורק, ידון בהרצאתו בסוגיות אלו. מגיב: ד"ר יעקב צ' מאיר.

● ההרצאה התקיימה בספרייה הלאומית בכׁ' בטבת תשפ"ה, 20 בינואר 2025.

<< אתחלתא דגאולה? עמנואל קאנט וחזון הגאולה של דוד בן-גוריון בשנות המדינה הראשונות >> בחמש-עשרה השנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, דוד בן-גוריון ניסח חזון גאולי לעתיד מדינת ישראל כ״אור לגויים״ - חברת מופת שתהווה מצפן מוסרי וערכי לאומות העולם בזכות הגשמת חזון נביאי המקרא. אחד ממבקריו הבולטים של חזון זה היה נתן רוטנשטרייך, פרופסור צעיר לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ומתרגם כתביו של קאנט לעברית יחד עם הוגו ברגמן. ד״ר אור שרף, מהתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטת חיפה, יעסוק בתפקיד המפתיע שמילאה הפילוסופיה של קאנט בפולמוס בין ראש המדינה לאיש הרוח.

● ההרצאה התקיימה בספרייה הלאומית בב' בטבת תשפ"ה, 2 בינואר 2025.