מרואיין - פרופ' דורון שבת, המחלקה לכימיה אורגנית, ביה"ס לכימיה, אונ' ת"א
פרק נוסף מסדרת הפודקסטים "בסוף, זה הכול עניין של כימיה". באולפן התארח פרופ' דורון שבת, מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, שניצב בחזית ההתקדמות המדעית בכימיה ביו-אורגנית, עם תרומות פורצות דרך בתחומי האבחון והטיפול הרפואי. מחקריו, המשלבים עיצוב מולקולרי מתקדם עם יישומים קליניים, ממנפים מערכות כימיות חדשניות כדי להתמודד עם אתגרים רפואיים מורכבים, כגון גילוי מוקדם של סרטן וזיהומים ופיתוח טיפולים ממוקדים. החיישנים שפיתח פולטים אור בעוצמה חסרת תקדים בסביבה מימית, מאפשרים זיהוי מהיר וסלקטיבי של סמנים ביולוגיים, ומשנים את פרדיגמות האבחון של מחלות קשות.
במקביל, דֶנְדְרימֶרים שמתפרקים עצמית שפיתח מציעים שחרור תרופות מדויק בתגובה לגירויים אנזימטיים, ומשפרים את יעילות הטיפול במצבים עם ריכוזי אנזימים נמוכים ועוד. מחקריו לא רק מקדמים את ההבנה של תהליכים ביוכימיים, אלא גם מספקים כלים מעשיים לשיפור תוצאות רפואיות, החל מזיהוי גרורות בניתוחים ועד למניעת התפשטות זיהומים. בריאיון בחנו כיצד המערכות המולקולריות מחוללות שינוי מהותי באבחון מדויק וטיפול יעיל, ומציבות תקן חדש לרפואה מודרנית.
פרופ' דורון שבת הוא זוכה בפרס ע"ש משפחת קדר למצויינות מחקרית לשנת 2025.
האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ.
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
מרואיינת: פרופ' יעל רויכמן, ביה"ס לכימיה וביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה ,אונ' ת"א.פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "זה הכול עניין של כימיה" והפעם אנחנו צוללים לעולם מרתק שבו לייזרים פוגשים חלקיקים זעירים, ותהליכים מהטבע מלמדים אותנו איך לבנות טכנולוגיות חכמות יותר. מסע בין מלקחיים אופטיים ששולטים בננו-חלקיקים, דבורים שיודעות מתי להתחיל מחדש, ומנועים שממירים מידע לאנרגיה. אורחת הפודקסט היא פרופ' יעל רויכמן, העומדת בראש המעבדה לפיזיקה וכימיה פיזיקלית ניסויית באוניברסיטת תל אביב. במעבדתה מתמקדים בהתנהגות של חומרים מורכבים ברמה המיקרוסקופית, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות כמו לכידה אופטיקה ומיקרוסקופיה של חלקיקים.
מחקריה, המשלבים גישה תיאורטית וניסויית, זכו להכרה עולמית ופורסמו בכתבי עת מובילים כגון Physical Review Letters ו Physical Review X. עבודתה מתמקדת בניתוח דינמיקות של מערכות מחוץ לשיווי משקל, תופעות סטטיסטיות בחומרים רכים ויישומים הנוגעים לביופיזיקה ולהנדסה של חומרים.
לאורך השנים, פרופ' רויכמן זכתה בפרסים יוקרתיים, ביניהם מלגת ות"ת ומלגת אלון לחוקרים צעירים, מלגות מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע ומלגת מחקר יוקרתית מהקרן האירופית למחקר מדעי.
שוחחנו עם פרופ' רויכמן על מסלולה האקדמי, ההשראה שמניעה את מחקריה וכיצד עבודתה תורמת להבנת תופעות יסוד בחומרים ומשפיעה על התפתחויות טכנולוגיות עתידיות.
האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
מרואיין: ד"ר עמית סיט, ראש המעבדה לחומרים אקטיביים, אינטראקטיביים וניתנים לתכנות, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת ת"א
פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "בסוף זה הכול עניין של כימיה" והפעם אנחנו עוסקים בחומרים שיכולים לשנות את תכונותיהם, צורתם, או פעולתם בתגובה לגירויים חיצוניים באופן מבוקר. מדובר בכמה סוגים שונים של חומרים:
חומרים אקטיביים שיכולים לשנות את התכונות הפיזיקליות, הכימיות, או המכניות שלהם באופן חד פעמי בתגובה לגירוי חיצוני, כגון חום, אור, שדה חשמלי או מגנטי, לחות, או כוחות מכניים.
חומרים אינטראקטיביים שיכולים לתקשר עם סביבתם באופן רציף וליצור קשרים הדדיים עם מערכות אחרות. למשל למשל ג'לים חכמים – מתנפחים או מתכווצים כתלות ב-pH או טמפרטורה ובדים חכמים שמשנים את תכונותיהם, כמו חדירות ללחות, בהתאם לתנאי הסביבה.
וחומרים ניתנים לתכנות - חומרים שניתן "לתכנת" את התכונות, ההתנהגות, או הפונקציונליות שלהם מראש בזמן ובמרחב באמצעות מידע המוטמע במבנה הכימי או הפיזיקלי שלהם. דוגמאות לכך הם פולימרים חכמים שמחליפים באופן מבוקר תכונות מסוימות (כגון קשיחות) בתגובה לגירוי או חומרים שמשנים צורה – מתקפלים או מתגלגלים לצורה חדשה לפי הנחיות כימיות או פיזיקליות שהטמעו בחומר עצמו.
באולפן התארח ד"ר עמית סיט ,העומד בראש המעבדה לחומרים אקטיביים, אינטראקטיביים וניתנים לתכנות, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים ושאלנו אותו על ההיסטוריה של השימוש בחומרים מימי האדם הקדמון ועד ימינו, ועל השימוש בסיבים פולימריים "חכמים" ליצירת חומרים אינטראקטיביים הניתנים לתכנות. בדקנו מה קורה אם יוצרים רשת של חומר שניתן לשינוי - האם נקבל את אותן תכונות שרואים בחומרים הרציפים או שמקבלים חומר עם התנהגות אחרת? דיברנו על יישום של סיבים חכמים ליצירת רובוטיקה זעירה ולטיפול במחלות בגוף האנושי, וגם על ייצור בדים חכמים בעלי תכונות חדשות - סיבים שיכולים לספוג לחות ולשנות צורה, בדים שמוליכים ואוגרים חשמל, ואריגים שמשמשים ליישומים ביו-רפואיים. לבסוף, ראינו שבדים חכמים יכולים לסייע גם בפתרון בעיות אקולוגיות וסביבתיות כגון כליאת זיהומים במאגרי מים ולכידת גזי חממה.
האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
מרואיינת: ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים.פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "כימיה". הפרק עוסק בממברנות התאים. אותו קרום שעוטף את כל התאים בכל היצורים החיים. תהליכים פיזיולוגיים רבים מאופיינים על ידי שינויים דרמטיים בקרומי התאים. בפודקסט שלפניכם, נדבר על השפעת העקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הקשורים להפרייה, לתקשורת בין תאים, ולהדבקה על ידי וירוסים.
הבנת תפקידם של חלבונים אלה, ואופן הבקרה של פעילותם, יכול לתרום בטווח הארוך לפיתוח טיפולי פוריות חדשים, אמצעי מניעה לא הורמונאליים, ותרופות אנטי-ויראליות. שאלנו את ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדוייקים מה היא בדיוק ממברנה ומה התכונות המאפיינות אותה? מה קורה כשיש תהליך של איחוי ממברנות? (המתרחש בעת מעבר אותות במוח, תהליכי הפריה ותקשורת בין תאים). וגם על המודל המיוחד בו משתמשים במעבדה בראשותה המדמה קרום תא (ממברנה) בעל עקמומיות בעזרתו נחקרת השפעת הצורה של הקרום על מיקום חלבונים ותהליכי איחוי קרומי תאים.
האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
מרואיין: פרופ' יובל אבנשטיין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים
פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא 'כימיה'. הפרק הפעם עוסק ב-DNA, אחת המולקולות המרתקות ביקום. מולקולה זו נושאת את הסיפור הגנטי המכתיב את מי שאנחנו. סיפור זה מורכב מארבע אותיות: A, G, T, C, שמסמנות את ארבעת הבסיסים המסודרים ברצפים משתנים, לאורך סליל ה-DNA. התפיסה האינטואיטיבית הייתה, שבסיסים אלו מהווים את כל הסיפור הגנטי אבל מחקרים גילו, שאחד הבסיסים, מסוגל לעבור שינוי על ידי הוספת מתג מולקולרי (כמו מתיל לדוגמה), המשפיע על ביצוע הקוד השמור ב-DNA. בכך נפתח תחום מחקר חדש בשם 'אפיגנטיקה' – שהינו תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגֵנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו.
שאלנו את פרופ' יובל אבנשטיין על מאפייני 'האפיגנטיקה'. האם היא מסבירה למשל, לא רק את השינויים בין תאומים זהים עם אותו מטען גנטי, אלא גם את השינויים שבין אזורי רקמות שונים בגופו של אותו אדם ויתרה מזאת, האם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים?
בנוסף, שאלנו גם על מחקרים נוספים הנערכים במעבדתו כגון - בדיקת דם פשוטה לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים וכיצד אפשר לגלות עקבות של מצוקה רגשית בעזרת 'האפיגנטיקה'?
האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
מרואיין: פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב
פרק נוסף בסדרת הסכתים העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. בפרק הנוכחי נגלה כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה, כדי לטפל בה באופן אופטימלי מבלי להזיק לתאי גוף בריאים. הפולימרים החכמים נבנים על סמך מחקר בתחום הפולימרים ,תוצאות של מודלים חישוביים, ותוצאות של סריקות ביולוגיות. מטרתם לזרז ולשפר בצורה משמעותית את תהליך האופטימיזציה של חומר פעיל, להפכו ליעיל יותר בפרק הזמן הקצר ביותר על ידי שימוש במערכות סינתזה והפרדה מתקדמות.
בנוסף - הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, המונה כיום יותר משמונה מיליארד בני אדם מציב אתגר הולך וגדל של אספקה בטוחה, שוויונית, זמינה וזולה של מזון לכלל האוכלוסייה. לתעשייה להגנת הצומח תפקיד חשוב בהתמודדות עם אתר גלובלי זה - באמצעות מתן פתרונות יעילים למחלות ולמזיקים הפוגעים בגידולים חקלאיים והמובילים לירידה בכמות ואיכות היבול העולמי.
גם בצמחים, כמו אצל בני האדם, הפתרון נמצא בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להובלת החומרים הפעילים אל האתר הפעיל בצמח או במזיק באופן מושכל ויעיל יותר תוך מתן דגש על הפחתה של טביעת הרגל הסביבתית שלהם.
באולפן מתארח פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב
מנחה: ורד לבקוביץ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com