חנוך לוין, שמחר יחול יום פטירתו, הוא מגדולי המחזאים בתולדות ישראל. ביצירתו האחרונה והמפעימה, "אשכבה", הוא פסע בעקבות שלושה מסיפורי צ'כוב, ובחן בדרכו הקשה והמרגשת את המפגש של החיים עם המוות. בפרק היום נציץ לדמויות הזקנים במחזה, ולגילוי המאוחר מדי ש-״מעבר לחלון היה עולם״. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

משה מזהיר אותנו בנאומו בפרשה מפני המלכוד שטמון בהצלחה וצבירת בכוח – אתה הולך בדרך הטובה, בעקבות זאת אתה נהנה מפירות ההצלחה והכוח, אלה הופכים אותך ליהיר, ובהדרגה אתה מפסיק ללכת בדרך הטובה ומאבד את כוחך. בפרק נעמיק באזהרה הזו בעזרת טקסטים מספרו של מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה", ונגלה כיצד כל זה קשור לצדקנות מוסרית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.co...

במלאת 60 שנה לחוק השבות הוציאה פרופ' רות גביזון נייר עמדה שבו היא מנתחת את החוק ואת הצדקותיו, ומעמידה אותו לדיון ביקורתי. היא חשבה שיש להרחיב את ההגדרה של "יהודי" בחוק, לצמצם את ההגדרה של "בני משפחה שזכאים לעלות ארצה", ולייצר תהליך התאזרחות מסודר לעולים מכוח חוק השבות. בפרק נעמיק בכל אלה, וננסה להבין מדוע היא לא ניסתה לקדם את שינוי החוק בפועל. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים ב...

פרופסור רות גביזון, שבסוף השבוע נציין חמש שנים למותה, הייתה משפטנית בעלת שם עולמי, שהתמחתה במשמעויות העומק של השילוב החוקתי והחברתי של הצביון היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. בפרק נציץ לדוח מקיף שכתבה עבור ממשלת ישראל, ובו היא מאפיינת את שלושת מרכיבי היסוד של המדינה – יהדות, דמוקרטיה וזכויות אדם. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

מפעל ההנגשה המפואר של הרב שטיינזלץ, שהלך לעולמו היום לפני חמש שנים, עשוי כולו מאותיות. הוא ייחס משמעות גדולה למילים והתייחס לכוח העצום שגלום בהן, אבל הוא אחז בעת ובעונה אחת גם בתפיסה של בעל התניא, שלפיה מילים הן לא יותר מלבוש. בפרק נכיר בהשראתו את המושג "לבוש", ונגלה כיצד הוא קשור לאופן שבו אנו חושבים, מדברים ופועלים. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tin...

הרב שטיינזלץ, שמחר נציין את יום פטירתו, היה המנגיש הגדול של ארון הספרים היהודי בכלל ושל התלמוד הבבלי בפרט. בזכות המהפכה שחולל נפתחה האפשרות ללמוד גמרא גם בפני מי שאינו יודע מילה בארמית, ולא עיין בתלמוד מימיו. בפרק נחזור לראיון שהעניק לנעמי שמר ב-1977, נבקש להבין מה המניע הכפול שעמד בלב מפעל ההנגשה הגדול שלו, ונגלה איך כל זה קשור לזהות של כולנו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים...

בפרשת ואתחנן משה חוזר ומזכיר לעם את עשרת הדיברות. במהלך הפרק נהרהר בכל אחד מעשרת הדיברות, וניגע גם ברלוונטיות שלהם לחיינו כיום. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

מדוע נבחר דווקא ט"ו באב לשמש כחג האהבה? בפרק נציץ לאחד ההסברים התלמודיים לשאלה הזו, שנושא עימו רלוונטיות עמוקה לימינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

העורך של מסכת תענית במשנה בחר לסיים אותה באופן מפתיע מאוד בדבריו של רבן שמעון בן גמליאל, שטען ש-"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים". במהלך הפרק ננסה להבין מדוע היו אלה ימים טובים כל כך, ומדוע נבחרה דווקא משנה זו לחתום מסכת שעוסקת בתעניות. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

בפרק נציץ לשניים משיריו של ברטולט ברכט, שמצביע על כך שכשהרשע נופל כמו גשם נאלמים קולות המאבק, וגם המאבקים שמצליחים בכל זאת להרים ראש משיגים לעתים את המטרה ההפוכה. זהו מלכוד המאבק והשנאה הנורא: רדיפת הצדק יוצרת בלבבותינו שנאה לאלה שאנו נאבקים נגדם, והשנאה הזו מובילה לאי-צדק. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

פרק מיוחד לתשעה באב שבו נשאל את עצמנו, דרך שירו של יעקב גלעד "בגלל" ודרך עיון בסוגיה תלמודית, כיצד לזכור חורבן בלי לחיות בחורבן, וכיצד הזיכרונות לא יהפכו את כולנו לקורבנות. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

ספר ופרשת דברים נפתחים במילים התמימות לכאורה: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". בפרק ננתח את שתי המהפכות שהמילים הללו טומנות בחובן: מהפכת המעבר מ-"וידבר אלוהים אל משה" אל "אלה הדברים אשר דבר משה", ומהפכת המעבר מ-"לא איש דברים אנכי" לנאום שמחזיק ספר שלם. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

דניאל כהנמן גילה במחקריו שיש בתוך כל אחד מאתנו שני "סוגי אני" – האני החווה והאני הזוכר. בין שני סוגי האני הללו יש פערים משמעותיים, ומסתבר שאנחנו מקבלים החלטות בהתאם להכתבות של האני הזוכר, למרות שזה לא תמיד מיטיב איתנו. ומה בנוגע לאני הקולקטיבי? רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

גליה גלזנר חלד הבחינה במחקריה על השכול הישראלי בין שני סוגי זיכרון – זיכרון רודף וזיכרון חומק. בפרק נבאר את המושגים האלה וננסה לברר את תפקידם במציאות חיינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

אמנם לכל אחת ואחד מאיתנו יש את הזיכרון האישי שלו, אבל מוריס האלבווקס האמין שגם הזיכרון הזה מושפע עמוקות מהתרבות ומהסביבה שאנחנו חיים בתוכה. בפרק נבחין בין זיכרון אישי, היסטורי וקולקטיבי, ננסה להבין כיצד כל אחד מהם מעוצב, ונשאל מה תפקידו הדרמטי של הזיכרון הקולקטיבי בחיי עם. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

פרק 268 – ברל כצנלסון: שִׁכְחָה וזיכרון בראש חודש אב, שמחייה את זיכרון חורבן הבית, נקדיש את פרקי השבוע לנקודות מבט הגותיות על טבעו של הזיכרון. נפתח עם דברי התוכחה של ברל כצנלסון, שנזף במדריכי תנועות הנוער על שקיימו מחנה קיץ בתשעה באב, למרות שהוא חשב שגם לשכחה יש תפקיד חשוב בחיינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

פרשת השבוע נפתחת בחלק מדיני נדרים, ובהם הכלל הגדול: "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". בפרק ננסה להבין מהו נדר ומדוע ייחסו לו משמעות רבה כל כך, נעקוב אחר שלושה סיפורי נדרים ידועים, ונבחן מה אפשר ללמוד על נפש האדם מתוך מנגנון התרת הנדרים שפיתחו חז"ל. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://bit.ly/45XbwVy

לרגל יום פטירתו של הרב עמיטל נקדיש את הפרק לתפיסת האינדיבידואליזם שלו, נגלה מה הוא החשיב כ-״אינדיבידואליות יתרה״, ונצלול להשלכות של הרעיונות הללו על עולם החינוך בכלל, ועל החינוך למצוינות בפרט. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://bit.ly/45XbwVy

הרב יהודה עמיטל היה ראש ישיבת ההסדר הר עציון ואף שימש לתקופה קצרה כשר בממשלה שהיה אמון על איחוי הקרעים בחברה הישראלית. לרגל יום פטירתו שיחול מחר נציץ לפרקים במשנתו, ונתחיל בהשקפתו המסקרנת בנוגע למקומו של "המוסר הטבעי" בתוך עולם המצוות וההלכה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://bit.ly/45XbwVy

אחת ההבחנות המרתקות שערך אדם ברוך היא בין השפה היהודית לישראלית. לדעתו, תחת המטרייה של השפה העברית מסתתרות שתי שפות, שדובריהן מנהלים לעתים דו-שיח של חרשים: היהודית, שמשמשת בעיקר חרדים, והישראלית הנישאת בפי החילונים. בפרק נגלה חלק מהמילים שמקבלות משמעות שונה ולעתים הפוכה בין השפות, וננסה להבין את ההבחנה הזו ואת משמעויותיה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://bit....