כמעט. כמעט מימוש. כמעט טוב מאוד. כמעט ערימה. פרק מהורהר על מקומו של ה-"כמעט" בחיינו ועל הטענה האריסטוטלית שרוב חיינו נמצאים ברווח שבין הפוטנציאל למימוש, הרווח של הכמעט. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

לקראת סופה של פרשת חיי שרה מסופר שבזקנתו "לקח" אברהם אישה נוספת, את קטורה, ונולדו להם שישה בנים. לפני פטירתו הוא נתן להם מתנות ושילח אותם ואת כל אשר לו העניק ליצחק. אבל אז מופיע פסוק תמוה שמספר לנו שיצחק וישמעאל קברו את אברהם. כיצד שב פתאום ישמעאל לסיפור? האם היה קשר בינו לבין אברהם אביו ויצחק אחיו? את החור העלילתי נמלא באמצעות מדרש קדום ומפתיע. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים ...

במלאת חמש שנים ליום פטירתו של הרב ד"ר יונתן זקס, אחד הרבנים המשפיעים ביותר על יהדות אירופה ובכלל, נציץ לרעיון הבסיסי ביותר במשנתו – היהדות כקריאה לאחריות. ניגע בוויכוח שלו עם קרל מרקס, בסיבה שבגינה גם הוא העריץ את אברהם, ובפרשנותו לדרישה האלוהית לעשות משפט וצדקה. לבסוף נכיר גם את ציפיותיו מאיתנו, הישראלים. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.co...

במלאת 170 שנה למותו של סרן קירקגור נעמיק בתפיסת האמונה שלו. נשאל מהי קפיצת אמונה, מדוע האמונה קשורה באבסורד, בוויתור אינסופי, בפרדוקס ובאימה, ונגלה כיצד כל אלה באו לידי ביטוי, לפי קירקגור, בדמותו של אביר האמונה אברהם, שהלך לעקוד את בנו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

לרגל יום השנה ה-170 למותו, שיחול מחר, נעמיק בפרקים הקרובים בשלושת מעגלי החיים ששרטט סרן קירקגור, מהאבות המייסדים של הפילוסופיה הקיומית. בפרק נעסוק ב-״מעגל האסתטי״, שנוגע ברצון למצות את חי החושניות, ההנאה והיופי, ב-״מעגל האתי״, שנוגע ברצון למצות חיים של התחייבות ושל בחירה בטוב, וב-״מעגל הדתי״ שמעמיד במרכז ההוויה את האמונה. נכיר על רגל אחת כל אחד מהשלושה, ונגלה גם כיצד השעמום משחק תפקיד מפתח בחיינו ובתולדות האנושות כולה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >...

בסוף השבוע התלכדו לרגע סיפורי חייהן של שתי גיבורות – חנה סנש, שיום מותה חל בשבעה בנובמבר, וצילי (צילה) טסלר שנולדה באותו היום. בפרק נכיר את הסיפורים מעוררי ההשראה של הלוחמת והמשוררת הידועה, וגם של הגיבורה שכמעט ונשכחה מלב. בעקבות שירה של סנש, ״במדורות מלחמה״, נגלה כיצד שתיהן לא חדלו לחפש סביבן בני אדם, ולהילחם על אנושיותן. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https:/...

בפרשת השבוע מופיעים ארבעה סיפורים על אברהם אבינו. בסיפור הראשון אברהם מצטייר כהומניסט גדול שמעז לעמוד מול דבר האלוהים ולדרוש צדק. הדמות הזו נשחקת אט אט בסיפורים הבאים, עד שמגיע סיפור העקידה שבו אברהם מצטייר, לכאורה, כדמות צייתנית שאינה נאבקת עוד למען עקרונותיה. האם יש בפרשה שני אברהמים? ומה משמעות ההתנהלות שלו בכל אחד מהסיפורים? רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> h...

הרב שי פירון מציע שלשם יצירת עתיד מיטיב לחברה הישראלית אנחנו זקוקים לממלכתיות מחודשת ולמסורתיות רחבה. בפרק נגלה כיצד פירון מגדיר מחדש את המושגים הללו, נתבונן במודל הפרקטי שהוא מבסס עליהם, שאותו הוא מכנה ״50-30-20״, ונשאל כיצד המודל הזה יכול לשנות את אופן ההתנהלות של הפוליטיקה הישראלית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

בפרק נעמיק בביקורות המופנות כלפי מושג הממלכתיות, דרך מאמריהם של פרופ' אמל ג'מאל, חוקר ערבי ישראלי, ושל אלקס ריף, משוררת שעלתה מאוקראינה לישראל בילדותה. בהשראתם נבקש לשאול האם אפשר ליצור ממלכתיות חדשה שממוקמת ב-״דרך האמצע״, ואינה מדירה ופוגעת באוכלוסיות נרחבות בחברה הישראלית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

בשנת 2022 החליט הרמטכ״ל להכניס ערך יסוד חדש לרוח צה״ל – ערך הממלכתיות. בפרק ננתח את הערך הזה ואת ההחלטה להכניסו לקוד האתי הצבאי דרך מאמרם של ד״ר צוריאל ראשי ותא״ל (במיל׳) צביקה פייראיזן, וניגע גם בדברים שקצין חינוך ראשי לשעבר אמר לליאור טל שדה בנושא. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

במלאת שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין נקדיש את הפרקים הקרובים למושג ה-״ממלכתיות״ ששלוש היריות ניסו לחסל. נתחיל בהשקפתו של בן גוריון על ממלכתיות, ונתבונן בעזרת פרופ׳ ידידיה שטרן במקומה של הממלכתיות בימינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

פרשת "לך לך" נפתחת בציווי הידוע לאברם ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו. הלל צייטלין הבין את הציווי הזה כהנחיה רוחנית לכל הדורות, שפירושה הוא עזיבת הקשר הפטריוטי ההדוק מדי לארץ, לכל ארץ; עזיבת הקשר ללאומיות בגרסתה הטוטאלית והגסה; ועזיבת ההשפעות הדרמטיות שיש למשפחתנו וסביבתנו עלינו. בפרק נתבונן בפרשנות של צייטלין, וניגע בצורך בהפניית העורף לכל אלו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים ...

היום לפני 69 שנה אירע טבח כפר קאסם, שבעקבותיו הגיע לעולם המושג ״פקודה בלתי חוקית בעליל״. בפרק נתבונן מעבר למישור המשפטי של הטבח בתגובה הפוליטית של ראש הממשלה דאז, וגם בתגובה הספרותית של נתן אלתרמן. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

הפילוסוף המשפיע עמנואל קאנט חשב שהנאורות היא מהלך של התבגרות, שמאפשר לנו ללמוד לחשוב בכוחות עצמנו, ללא הדרכת הזולת. יחד עם זאת, הוא האמין שמי שאוחזים בתפקידים ציבוריים לא יכולים להתבסס על החשיבה העצמאית הזו במסגרת תפקידם. בפרק נעמיק בתפיסת הנאורות של קאנט, בסייגים שהוא מציב לה, ובשאלות שהיא מוסיפה לעורר עד ימינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tin...

האם ישנה הבחנה עקרונית ואיכותית בין סוגים שונים של תרבות ויצירה? ואם כן – כיצד היא באה לידי ביטוי? נדמה שבקרב הדורות שהגיעו לעולם אחרי דור הבייבי בום (ה-״בומרים״) ההבחנה בין סוגי תרבות הולכת ונשחקת, ונוצרת מעין ״תרבות בלא גובה״. כיצד התהליך הזה משפיע על עיצוב הזהות של בני דור ה-X וה-Y, ועל מערכות היחסים הבין-דוריות? היום נציץ לפרק שהקדיש קרלו שטרנגר לשאלות הללו בספרו ״העצמי כפרויקט עיצוב״. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkw...

ההוגה והפסיכולוג קרלו שטרנגר, שאנחנו מציינים כעת שש שנים לפטירתו, הציע יחד עם העיתונאי ג׳ד ידיד חזון של חלוקת הארץ לקנטונים, שבתוכם ציבורים שונים ינהלו את עצמם בצורה אוטונומית. כך למשל בקנטון אחד יהיה אפשר להתחתן בנישואים אזרחיים, בעוד שבאחר יותרו בחוק רק נישואים דתיים. בפרק נתבונן בהצעה הזו, של מעין פרידה שמאפשרת להישאר בכל זאת יחד. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >&...

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן הפעם לפרק מעט שונה, ובו מסע של דימויים ושירים בעקבות אחת הגיבורות הגדולות של פרשת נח – היונה עם עלה הזית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.com/pe857aam

האדם הוא יצור אנוכי שנוהג לא פעם כשימפנזה, אבל נדמה שיש בתוכו מעין מתג סודי שמפעיל את הצד הדבוראי שלו, והופך אותו לקבוצתי מאוד. בפרק סיכום לסדרת פרקי היידט נשאל מהו ״מתג הכוורת״, וננסה להבין כיצד ניתן להעצים את הכוורתיות שבנו, ומה הסכנה שטמונה בכך. לבסוף נשאל בהשראתו כיצד יוכלו קבוצות שונות לחיות זו עם זו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים >> https://tinyurl.co...

במטבח איכותי מבשלים מגוון מטעמים ייחודיים, שנסמכים כולם על אותם חמישה קולטני טעם. גם במטבח המוסריות, אליבא דהיידט, יש כשישה קולטנים מוסריים – חלקם מאפיינים את החשיבה המוסרית של מי שנוטים להיות יותר ליברליים, וחלקם את אלה הנוטים להיות יותר שמרניים. מהם קולטני המוסר? כיצד הם קובעים את דעותינו הפוליטיות? ומדוע המוסריות ״קושרת ומעוורת״ בה בעת? רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקים...

חולפים רגעים ספורים מהפגישה הראשונה עם אדם חדש, ואנחנו כבר מגבשים דעה מוצקה לגביו. זו התולדה של החשיבה האינטואיטיבית שלנו. מאחר ועולם ההנמקות שלנו נוטה לסנגר על האינטואיציה, וממעט לחקור את האמת, כיצד נוכל לחשוב בביקורתיות או לשכנע בהיגיון את הזולת? בפרק ניגע בדרכים שבהן הרוכב יכול בכל זאת להשפיע על הפיל, ונשאל גם כיצד אפשר לדבר אליו ישירות. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://tinyurl.com/y6zpkwxu לפלייליסט מתעדכן עם השירים המתנגנים בפרקי...