השנה היא 2022. יום נאה בשדרות מדיסון ופארק, ונעים במיוחד במשרדי JPMorgan בניו-יורק. אי שם במחלקת המרקום יושב לו איזה ״בראד״ או ״צ׳אד״, ג׳וניור מרקטינג אנליסט. הוא נכנס למיילצ׳ימפ, לוקח נשימה עמוקה, לוחץ send כדי לשלוח את הבאץ׳ הראשון של המיילים מ-Frank ואז…

בעולם הדאטה מתרחשת מלחמה. לא מלחמה על מיקום השרתים, אלא על מי יהיה "המוח" של הארגון בענן. שתי ענקיות טכנולוגיה, אחת ציבורית ואחת בדרך, שצמחו מתוך הכאוס של הביג דאטה, נלחמות ראש בראש על השליטה בתובנות העסקיות.

למה כרטיס של 100 דולר הופך ל-200 בקופה ואיך שוק כרטיסים משני של 15-20 דולר חי מהפער בין מחיר אמיתי למחיר נקוב.

איך קופסת לגו דיגיטלית הפכה לאחד השטחים הבעייתים ברשת? פלטפורמה של 85 מיליון משתמשים ביום, שבה ילדים לא רק משחקים אלא בונים בעצמם עולמות מהדימיון. על רובלוקס, חברה ששווה עשרות מיליארדים, תוך שהיא מכונה ״גן עדן לטורפים״.

בפולימרקט יש כאוס מסודר. האתר מעוצב לעילה, רץ מהר, והכל משתנה לנגד עיניך בזמן אמת. זה לא רק בגלל הנפח הפסיכי, זה בגלל האינטרנט - מידע חדש משנה את התמונה ואת היחסים. אתה גם לא צריך לחכות לסוף ההימור. אפשר לצאת או לעשות double down לכל פוזיציה מתי שתרצה.

מיליון דולר בארבעה חודשים. זה מה שמישהו מבולגריה גנב מספוטיפיי. בלי ליצור מוזיקה אמיתית, בלי קהל, בלי לעבור, טכנית, על שום חוק. איך כלכלת יוצרים הפכה לקזינו, שבו נוכלים למדו לנצח.

איך הפכה חברה אחת לשומרת האינטרנט, ומה זה אומר עלינו? מה זה אומר על AWS ו-Google שבמשך עשור פספסו הזדמנות להשתלט עליה? מתחביב של שני מפתחים מתוסכלים לאימפריה של 75 מיליארד דולר.

הסוד הכי יקר ואולי הכי אירוני, הוא שהרבה ממהפכת ה-AI, ההצלחה והאנושיות שבמודלי שפה תלוי באנשים. זה כלכלה משוגעת שהטיסה חברות כמו ScaleAI ו-Mercor. האם היא פסחה על Fiverr הישראלית או Upwork? על סעיפי ההוצאה באימון מודלים, כמה שוקל שרת של Nvidia ומה זה RL?

כדי להבין את הגאונות של Stripe, צריך להבין כמה שבור היה עולם התשלומים באינטרנט לפני 2010. כדי להבין את הגאונות של המייסדים, פטריק וג׳ון קוליסון, צריך להבין את Y-Combinator ותרבות ה-Hustle. על 8 הזרועות של סטרייפ, ולמה לעזאזל משלמים עמלה של 4 שקלים על כרטיס לקולנוע?

ב-11 לאפריל 2025, יום שישי בצהריים, מוצאת מריה ריין את בנה, אדם, מת בחדרו. בקליפורניה של אותה שנה, 39 עמודי תביעה מנסים לטעון שהוא נהרג ע"י בינה מלאכותית. מה שהתחיל כשימוש תמים ב-ChatGPT הפך בתוך חודשים למערכת יחסים אינטנסיבית, תלותית, ובסופו של דבר - קטלנית. אדם שם קץ לחייו.

עתיד המסחר או agentic commerce הוא קפיצה מעניינת של 30 שנה מ-card-not-present ל-human-not-present. הוא נבנה רק בשנתיים האחרונות, עם סלוטייפ. מהפנייה פשוטה ב-ChatGPT, דרך MCP ובעיות אימות, דפדפני AI עם בעיית screen scraper ועד ל-Perplexity. שנתיים אחרי ובעיות קריטיות, של אובדן - אמון ודאטה עדיין איתנו, והאימוץ - מינימלי. על הטכנולוגיה שמאחורי סחר אוטונומי והגופים שמנסים לעשות סדר בבלאגן.

כדי להבין את Cluely, חייבים להבין את רוי לי. סטודנט באוניברסיטת קולומביה, שבונה כלי בשם "Interview Coder". ההבטחה שלו? לעזור לך לרמות בראיונות LeetCode (מלשון Elite Coding). ראיונות שהם טכניים מאוד ופופולריים במיוחד בחברות טק גדולות, חברות ה- FAGMA (פייסבוק, אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון).

בואו נדבר על גט. זוכרים שנקראה גט טקסי? שהאמנו שהיא הולכת לכבוש את העולם? שהיא תהיה תשובה ישראלית, גאה, כחול-לבן ל-Uber? אז זהו, שלא. איך קרה שהבטחה ענקית של ההייטק המקומי, היוניקורן הראשון שלנו בתחום ה-ride-hailing, הפכה לסיפור על... תחנת מוניות משודרגת שנמכרה בסוף במחיר חיסול?

זה לא פרק על מאנדיי, שהיא חברה נהדרת עם אלפי עובדים בישראל, אבל קל להסביר איתה מה קורה שמשפך שיווק נסתם, ולא ממגבונים, אלא משינוי שגוגל עשו, ומשפיע על אתרים מ-200 מדינות ו-40 שפות (כן, גם עברית).

בואו נודה על האמת. אנחנו חיים בעידן של אשליית מהירות. יש לנו כלי vibe לא רעים. מ-Copilot שהדהים אותנו עם השלמת פונקציות, דרך Cursor ו-Claude Code שעורכים עבורנו קודבייס שלם. מתכנתים ולא מתכנתים מרגישים כמו טייסי קרב, מייצרים קוד במהירות מסחררת. אבל בסוף היום, כשהלפטופ נסגר, אנחנו מבינים משהו מתסכל: עבדנו כל היום, ונעבוד גם מחר, באותה פרדיגמה ישנה.

מארק צוקרברג בנה מכונה להדפסת כסף, יעילה יותר מכל מה שהאנושות ידעה. ומצד שני, הוא לוקח את כל הכסף הזה, שם אותו בערימה ענקית, ושורף אותו במדורה הכי יקרה בהיסטוריה. השאלה היא, למה? האם הוא גאון שרואה עתיד שאנחנו לא מבינים?

בואו נדבר על סוף העולם. לא, לא עוד קורונה, ולא מטאור בדרך לכדור הארץ. אני מדבר על היום שבו כל סוד דיגיטלי שלכם, כל סיסמה, כל שיחה, כל עסקה בנקאית, הופכים לגלויים לכל. קוראים לזה Q-Day, יום הקוונטום. וזה לא עוד קשקוש בדיוני. זה אמיתי, וזה מפחיד יותר ממה שאתם חושבים.

שבעים ושניים אלף דולר. זו לא מקדמה על בית. זו לא מכונית יוקרה. זה החשבון שמפתח אחד קיבל... על טסט. טעות קוד אחת, לולאה אינסופית שנשכחה, שרצה רק כמה שעות וכמעט פירקה לו את החברה. היום נצלול לתוך סיוט של כל מפתח: חשבון ענן מפתיע, של חמש, שש, ואפילו שבע ספרות שהופכות חלום של סטארטאפ מבטיח לקטסטרופה פיננסית.

על קלוד קוד של אנתרופיק והאם עורך הקוד כמו שאנחנו מכירים אותו עומד להיעלם?

ארגון הוא כאוס מסודר. מאות או אלפי עובדים שמייצרים תוכן בטקסט, שיחות וקבצים, המון קבצים. OpenAI לא מנסה להיות בית חדש לקבצים שלך. היא 20 שנה מאוחר במשחק הזה שחציו שייך למיקרוסופט וחציו לגוגל. היא מתחברת לקבצים במערכות האלה באמצעות קונקטורים.