כמעט שנה לממשל טראמפ ושבוע לאחר הבחירות בניו יורק בהן זכה המועמד הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי, זוהראן מאמדאני, נדמה שהחברה האמריקאית משנה את פניה: מחלוקות עמוקות בנושאי הגירה ודמוקרטיה; וגם היעדר הסכמה על תפקידה ההיסטורי של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי.
בפרק הזה של 'סדר חדש', יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם יפתח דיין, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית ופרשן לפוליטיקה אמריקאית, על השאלות הגדולות:
מה מלמדות הבחירות בניו יורק על עתיד המפלגה הדמוקרטית ועל החברה האמריקאית?
מה מאפיין את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ כשנה לאחר השבעת ממשל טראמפ?
ואיך על זה ישפיע על הברית עם ישראל לקראת הבחירות ב2028, כאשר מתמודדים שפעם היו בשוליים מבקרים נחרצות את ישראל ממרכז הבמה?
שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין - האירוע שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית והשאיר צלקת עמוקה. בפרק מיוחד של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על השאלות שעדיין מהדהדות מאז אותו לילה בכיכר מלכי ישראל: האם באמת למדנו משהו מהרצח? האם במציאות המקוטבת של היום עלול חלילה להתרחש רצח פוליטי נוסף? והאם יש דרך להשאיר את הוויכוחים הפוליטיים במקום הטבעי להם בלי להידרדר לאלימות? נראה שגם היום דבריו של רבין בעצרת, "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", רלוונטיים יותר מתמיד כשמילים כמו "בוגד" ו-"אויב" חזרו להיות נפוצות בשיח הציבורי.
איך נזכור את השבעה באוקטובר? ומה הסיפור שיישאר לדורות הבאים?
בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' ורד וניצקי־סרוסי, חוקרת זיכרון ותרבות מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, על הדרך בה נבנה הזיכרון אחרי טראומה לאומית.
על סוכני הזיכרון: המדינה, התקשורת, המשפחות והחברה האזרחית. על שאלות של אחריות והנצחה, ועל המאבק הבלתי נמנע סביב איך נזכור את היום ששינה את פני ישראל.
א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד, מספר על המפה החדשה של המזרח התיכון: הפגיעה באיראן ובחיזבאללה שהובילה לטלטלה בסוריה ובלבנון, מדוע ישראל צריכה להושיט שתי ידיים לאחמד א-שרע, ומה צפוי לקרות לחיזבאללה. וגם – מי הן שתי האויבות החדשות של ישראל שמאיימות לא רק עליה, אלא על העולם החופשי כולו. הצצה נדירה אל קהילת המודיעין הישראלי – על השינוי התפיסתי שהוביל למבצע הביפרים, לשבירת רוחו של חיזבאללה ולחשיבה מחודשת על מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרק מסעיר על המזרח התיכון של 2025 – כפי שהוא נראה מעיניהם של אנשי הצללים.
בשבעה באוקטובר כרמית פלטי-קציר קיבלה בשורת איוב, אביה נרצח ואמה ואחיה נחטפו לעזה. מתוך השבר כרמית קמה, לקחה מנהיגות והפכה פעילה במאבק להשבת החטופים, כמו אחיה אלעד ז''ל, שפעל למען השבת חללי צה"ל הדר ואורון. בשיחה נוגעת ללב כרמית סיפרה לנו על השבר, התקומה והמסע לריפוי, שלה ושל קהילת ניר עוז, בין השאר בזכות הפרויקט "לכל בית יש סיפור", עדויות על בתים בניר עוז במילותיהם של אנשי הקיבוץ, פרויקט אותו איגדה יחד עם רננה גומא-יעקב.
ברית הדוקה של עשרות שנים בין ישראל לגרמניה מגיעה לרגע מבחן דרמטי שנתיים אחרי השבעה באוקטובר: מה המשמעות של הצהרת קנצלר גרמניה על אמברגו נשק לישראל? מה באמת מעניין את דעת הקהל בגרמניה ומביא לעליה המטאורית של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל? לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה, כיצד ומדוע מושפעים היחסים באופן כה עמוק? ואיך זה להיות יהודי בגרמניה של 2025?
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם מיכאל רימל, מנכ״ל קרן קונרד אדנאואר ישראל, המזוהה עם מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, על הסדקים בברית, על ההיסטוריה שמלווה כל צעד והחלטה, ועל השאלה הגדולה – עד כמה הברית הזו חזקה ומה צריכות ישראל וגרמניה לעשות על מנת לשמר אותה גם בעתיד?
149 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, והשבוע צפויות להצטרף אליהן מדינות נוספות במהלך עצרת האו״ם בניו-יורק. אבל בפועל למדינה הפלסטינית יש מעמד של משקיפה באו"ם כבר משנת 2012 – אז מה שונה הפעם? האם לכמות יש משמעות? האם מדובר רק במילים וסמליות דיפלומטית או בצעד שיכול לשנות את המציאות? בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' למשפטים מהאוניברסיטה העברית ולשעבר חבר בוועדת זכויות האדם של האו״ם, על גל ההכרה הבינלאומי, על כוחו (וגבולותיו) של הווטו האמריקאי, ועל ההשלכות האפשריות לישראל, לפלסטינים ולזירה הבינלאומית.
מהם אתגרי ההיי-טק הישראלי בעיצומה של מלחמתחרבות ברזל? מאחורי המספרים והאקזיטים הגלים סוערים: גל רילוקיישן של יזמיםועובדים, ירידה בהשקעות וחרמות בינלאומיים נערמים לצד הזדמנויות חדשות בתחומיהסייבר והבינה המלאכותית. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחםמארחים את אלון כהן, יזם ומייסד חברת סייברארק שנמכרה ב־25 מיליארד דולר, לשיחהאישית על המסע שלו כיזם ישראלי חלוצי, על מקומו של ההיי-טק בזירה הגיאופוליטית,ועל האתגרים האסטרטגיים מולם עומדת התעשייה כולה. האם מותג ההיי-טק הישראלי ישרודאת המלחמה? מה עתידה של ישראל כסטארט-אפ ניישן? האם ישראל ערוכה למהפכת ה-AI ומהיההתרעה האסטרטגית שנותן אלון כהן בנושא?
עבור מצרים, המתווכת ההיסטורית בין ישראל לפלסטינים וחמאס, המלחמה בעזה קריטית לשמירה על גבולותיה, ריבונותה ומעמדה האזורי. במוקד נמצאים מעבר רפיח, תמיכתה ההומניטרית בפלסטינים תוך מניעת פליטי מלחמה בסיני, וכמובן המאבק מול קטאר המתווכת השנייה על הבכורה באזור. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם אמירה אורון, שגרירת ישראל בקהיר לשעבר, על תפקידה המשמעותי של מצרים במלחמה, על דעת הקהל בקהיר שלא רואה עין בעין עם השלטון, על אתגרי הכלכלה המצרית, על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנמצא בסכנה, על תוכניות מצרים ליום שאחרי וגם - שיחה על התרבות המצרית העשירה: מפאריד אל אטרש ועד לסרט הערבי של יום שישי כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית.
החברה החרדית נמצאת שוב בכותרות בעקבות חוק ההשתמטות והמתח סביב הגיוס לצה"ל. אבל מאחורי המחלוקת הפוליטית מסתתרות שאלות עמוקות יותר: מה באמת מניע את החברה החרדית? איך היא מבינה את תפקידה במדינת ישראל? ומהי בעיניה "אזרחות טובה"? האם יש כזו?
בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של החרדיוּת, על ההבדלים בין הזרמים השונים, על עליית ש"ס ככוח פוליטי, וגם על כיסי השינוי שצומחים מבפנים.
האם אפשר להיות גם חרדים וגם ישראלים? האם החרדיוּת סותרת ישראליוּת? מהי דרך האמצע לחברה ישראלית משגשגת? ואיך יכולה המדינה להניע ולטפח תהליכים שיבטיחו ישראל שוויונית ובטוחה בעשורים הבאים כשהחברה החרדית מהווה חלק משמעותי ופורה בה?
במלחמת חרבות ברזל כבר אין שאלה, הנשים בחזית והן חלק בלתי נפרד ממנה.
היום, חמישית מהמערך הלוחם הסדיר בצה"ל הן נשים, נתון שנשמע טבעי אך היה דמיוני בעבר עד בג"צ אליס מילר. במלחמת לבנון השנייה רק 3% ממערך המילואים היו נשים, היום זה 18%.
לרגל מחזור גיוס אוגוסט, חודש הגיוס הקרבי לצה"ל, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים על המאבק הארוך בעזרת בג"ץ שהביא נשים לחזית הלחימה, על השינוי שעובר צה"ל ובעקבותיו החברה הישראלית, וגם שואלים את שאלת השאלות: האם נראה אישה רמטכ"לית או ראשת שב"כ בקרוב?
המלחמה גובה מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם מהכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים לתוך הלחימה, המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות עצומות, האטה בצמיחה וחרמות בינלאומיים. אבל מה צפוי מכאן והלאה? מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם הלחימה תיפסק, או אם ישראל תכבוש את עזה? ובעיקר – על מי ייפול שוב נטל המיסים, ומי ישלם את החשבון?
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון, על המחירים הכלכליים של המלחמה, על עתיד ההייטק הישראלי, ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בדרך לשנת ה־100.
הטבח בסווידא שבסוריה העלה מחדש שאלות לגבי היחסים בין ישראל לעדה הדרוזית כאן ובאזור. בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי–שחם משוחחים עם ד"ר עלאא אבו רוקון, תת־אלוף (מיל'), מומחה למזרח התיכון והמזכיר הצבאי לשעבר של נשיא המדינה, על הסוגיות הבוערות: מה ניתן ללמוד מהאירועים בסוריה על המשטר החדש ועל ההיתכנות לנורמליזציה? האם למדינת ישראל יש חובה מוסרית או אינטרס אסטרטגי לעזור לדרוזים מעבר לגבולותיה? מהם שורשי הברית ההיסטורית בין הדרוזים לישראל, והאם הם מרגישים גם בימים האלה סולידריות מצד הרוב היהודי בארץ? והאם דווקא עכשיו נפתח חלון הזדמנויות לחיזוק הברית עם הדרוזים ויצירת מציאות חדשה במזרח התיכון?
האם הדמוקרטיה הישראלית באמת בסכנה או שהמלחמה הסירה את האיום?
בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' סוזי נבות, סגנית הנשיא במכון, על השאלות בלב הויכוח הציבורי: האם הדמוקרטיה הישראלית בנסיגה? האם באמת בית המשפט העליון בישראל הוא החזק בעולם? האם ההפיכה המשטרית הסתיימה או רק שינתה צורה? איפה אנחנו בהשוואה ליתר המדינות הדמוקרטיות בעולם? ואיזו רפורמה משפטית אנחנו באמת צריכים.
נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים?
בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפודקאסט חדש שעושה סדר חדש. מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה
כשמלחמה נגמרת – הנרטיב רק מתחיל. ישראל מכריזה על ניצחון אדיר, ובמקביל אירן, חיזבאללה והחמאס טוענים שגם הם ניצחו. אז מה או מי קובע מי ניצח? בפרק הזה, פרופ' עמוס נדן, מומחה למזרח תיכון מאוניברסיטת תל-אביב, מפרק איתנו את הדרך שבה נרטיבים של ניצחון נבנים, מי מרוויח מהם, ואיך הם ממשיכים לעצב את המציאות גם הרבה אחרי שהקרבות נגמרים.
מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר.
בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא - https://bit.ly/3JlhqmI