Empathy פוגשת משפחות אחרי אובדן - ברגעים שבהם כל פרט קטן קשה פי כמה. שקד מזרחי רובין ידעה שהעיצוב חייב להיות אנושי, עוטף ותומך. ״המטרה הייתה לייצר שפה שהיא חיבוק״, היא אומרת.

הטיפוגרפיה עמדה במרכז: פונט מותאם אישית שבו האותיות ״מתחבקות״, עדות לחום ולקרבה. הצבעוניות מעומעמת - עם בייג׳ כצבע ראשי - ויחד איתה איורים שמציגים סיטואציות אנושיות, לעיתים יומיומיות ולעיתים סוריאליסטיות יותר. ״זה מאפשר להגיד דברים שקשה לבטא במילים״, מסבירה שקד.

האתגר היה כפול: ליצור ממשק ברור ויעיל מצד אחד, ובו בזמן לתמוך ברגעים רגשיים קשים. ״פונט טכני לא היה יכול לספק את הסחורה״, היא מדגישה. השפה של Empathy מוכיחה שגם בעולם טכנולוגי אפשר לעצב חוויה שמרגישה אישית, רגישה ועמוקה.