"להיות בודהיסאטווה", מאת פמה צ'ודרון, מהווה מדריך מעשי לחמלה המבסס עצמו על הטקסט הבודהיסטי הקלאסי "דרך הבודהיסאטווה" מאת שנטידווה, נזיר הודי מהמאה ה-8. הוא בוחן את רעיונות הליבה של זרם המהאיאנה בבודהיזם, כגון בודהיצ'יטה (תשוקה להקל על סבל), הפארמיטות (דרכים עמוקות להתפתחות), וחשיבות טיפוח התודעה. המסמך מפרש את כתבי שנטידווה ומציע תובנות אודות עקרונות כמו ויתור על היאחזות עצמית, התמודדות עם סבל, ושמחה על טובת הזולת, תוך הדגשת הרלוונטיות של תורות אלו לעולם המודרני. מטרתו העיקרית היא לספק הדרכה להפיכת חמלה לפעולה ולשינוי אישי וחברתי.
דימוי המסע הרוחני, המבוסס על התמסרות, ויתור על האגו וטוב לב, הוא כמו אמן שמפסל יצירת מופת. ההתמסרות היא נחישותו העיקשת של האמן להתמיד ביצירה, גם כשהעץ קשה לפיסול או כשהשראה חומקת. הוא מחויב לתהליך, צעד אחר צעד, מתוך ידיעה שרק כך יוכל לחשוף את הפוטנציאל הגלום בחומר. ויתור על האגו הוא כמו סילוק שבבי העץ המיותרים והפסולת המצטברת סביב הפסל.... כל שבב ייצג אחיזה בחשיבות עצמית, בתפיסות קבועות או בפחדים, והסרתם מאפשרת לפסל (העצמי האמיתי) להיחשף במלוא יופיו ושלמותו, ללא הפרעה של מה שהיה פעם חלק ממנו אך כעת מגביל אותו.... וטוב הלב הוא ההשראה המקורית של האמן, היופי שהוא שואף להביא לעולם, לא רק לעצמו, אלא לכל מי שיחזה ביצירה.... זהו הכוח המניע שמאפשר לו לראות את הפוטנציאל האסתטי והמשחרר שביצירה, ולהפוך אותה למקור של הנאה, השראה וחיבור אוניברסלי לכל מי שפוגש בה....
"רוח זה החומר שלנו" הפודקאסט של פראג הוצאה לאור