בפרק השביעי של הפודקאסט "מדוע ואיך אנשים משתגעים?" אנחנו צוללים היישר אל תוך "השבר הפסיכוטי".
אנחנו נכנסים פנימה ומגלים שהשבר הוא לא שבר אלא דווקא נסיון לבטל את השבר: אחרי כל הזמן הזה שהאדם חי בפיצול מייסר, הוא מחליט להפוך לשלם. ואיך עושים כזה דבר? מבטלים את אחד משני החצאים - את הפנימי או החיצוני. בפעולה המשוגעת הזו נעסוק בפרק הזה. נדבר על פנימיות שנדמת לאדם כאמיתית, ונראת לסביבה שלנו כשקרית, ונדבר על נסיון להכחיד את התודעה, ולא להצליח בכך שוב ושוב.
ונדבר גם על המוות. לפחות נתחיל לדבר עליו - בפרק 9 נדבר עליו בהרחבה.
זהו למעשה הפרק האחרון בסדרה העקרית של הפודקאסט. שלושת הפרקים האחרונים לא עוסקים בתנועה אל השגעון, אלא בהצטלבויות של שגעון עם כמה נושאים: רוחניות, אלימות וטיפול.
בבקשה האזינו, הגיבו ושתפו. זוהי מתנה ממני אליכם. תוכלו לגמול לי בתשומת לבכן.
-
הפרק היה חשוב לכן? שימו עוקב, כתבו תגובה, דרגו אותי בחמשה כוכבים, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, ניתן לתמוך בפודקאסט בפטראון שלי או באמצעות תמיכה חד-פעמית. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
בדרך כלל פיצול פנימי לא סתם נח שם, כל מיני דברים קורים לו. ועל זה נדבר - תתי-התהליכים של האני החיצוני והפנימי הם נושאו של הפרק הזה.
הפרק הזה רצוף עשרות רמזים לצורות שונות של שגעון שמתגלות אחר כך, בקריסה. בפרק נדבר על האופן שבו מחשבות יומיומיות הופכות לביזאריות; נדבר על הקנאה והפחד מהעולם ולמה הם מתעצמים עד רמה בלתי נסבלת; נדבר על האופן שבו אדם אחד הופך לריבוי; ועוד ועוד ועוד.
אני מקווה שהפרק הזה יהיה מסע פרוע עבורכן. זה היה מסע פרוע ליצור אותו עבורכם
הפרק היה חשוב לכן? כתבו לי כאן בתגובות, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, אודה לכן מאוד אם תוכלו לתמוך בי בכמה שקלים בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
הפרק החמישי בפוד הוא פרק שבו כל המידע מארבעת הפרקים הקודמים מתגבש לכדי יחידה אחת ברורה.
זה פרק שבו אני מדגים את הרעיונות של לאינג באמצעות סרט פופולארי - "ברבור שחור" בכיכובה של נטלי פורטמן ובבימויו של דרן ארונופסקי. הסרט, שנעשה בהשראת סרט אחר, "המורה לפסנתר" (סרט אלים ומופרע במיוחד), מגולל את סיפורה של בלרינה שמגלמת בחייה את המושלמות, הטוב המוחלט, הצייתנות, הנועם והשקט, הדיוק וההקפדה. בפתאומיות כל התדמית הסכרינית שלה נזרקת לתוך סחרור כשמוצע לה תפקיד חייה - לגלם גם את הברבור הלבן וגם הברבור השחור בהצגת מחול חדשה של תומא לירוי, הכוריאוגרף העריצי של להקת המחול בה היא חברה.
זהו סיפור על אני פנימי, אני חיצוני וההתנגשויות הלכאורה בלתי נמנעות ביניהם. משום כך זו יצירה מושלמת שיכולה לשמש אותנו לחידוד של כל מה שנלמד בפרקים הקודמים.
הפעם גם אין יותר מדי מראיין ומרואיין. רוב הפרק הוא הרצאה של אחד משנינו.
הפרק היה חשוב לכן? כתבו לי כאן בתגובות, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, אודה לכן מאוד אם תוכלו לתמוך בי בכמה שקלים בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
ביבליוגרפיה (יותר כמו רשימת יצירות שמתקשרות בצורות עקיפות לפרק הזה):
Lem, S. (1999). A Perfect Vacuum. Northwestern University Press.
Evans III, F. B. (2006). Harry Stack Sullivan: interpersonal theory and psychotherapy (Vol. 3). Routledge.
שטמלר, נ. (2016). שבויה בעצמה - מיומנה של אם. ראשון לציון: ידיעות ספרים.
המחזה והסרט "מארה סאד" ועוד יצירות רבות, שקצרה היריעה.
מפיצול בסיסי - לפיצול מורכב.
נגמרה ההקדמה. עכשיו אנחנו צוללים פנימה, אל תוך התהום של הפיצול. ביססנו כמה דברים בפרקים הקודמים, ובעיקר אמרנו שיש דברים בחיים האלו, שמפצלים את האדם לשני חלקים, חיצוני ופנימי. עכשיו הוא כבר לא אחד אלא שתיים. אבל מה זה אומר? וחשוב מכך - איך זה מרגיש?
פעמים רבות מה שהתחיל בתור איזהשהו פיצול בסיסי בחלק מהאישיות של האדם הופך למאפיין המגדיר שלו. לאט לאט (או מהר מהר) הוא גדל ונעשה מורכב. כך האני הפנימי הופך לחלל ריק, למשהו שלא בא במגע עם העולם בכלל; והאני החיצוני הופך למשהו חסר חיים, למסיכה או שריון. בפרק הזה נכיר את שני החלקים, ואספר לכן קצת עליי שוב, ועל איך שזה הרגיש לחיות באופן הזה.
בפרק אני עונה לעצמי על כל מיני שאלות שעצמי שמע מאנשים שלמדו אצלי את הגות לאינג לאורך 13 השנים האחרונות. למשל: האם לא כולם מפוצלים בעצם? מה זה האני הפנימי - האם זה האני האמיתי של האדם? ולמה אותו "אני" הוא לא פורץ החוצה מבעד לחומת האני החיצוני?
הפרק היה חשוב לכן? שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, אודה לכן מאוד אם תוכלו לתמוך בי בכמה שקלים בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
ביבליוגרפיה:
Beveridge, A. (2011). Portrait of the Psychiatrist as a Young Man: The Early Writing and Work of RD Laing, 1927-1960. OUP Oxford.
ויניקוט, ד. (1952). פסיכוזות והטיפול בילד. בתוך ברמן ע' (עורכת), הפסיכולוגה של השגעון (עמ' 91-105). תל אביב: עם עובד.
(שיר לשמיעה עם הפרק: Burial - Archangel)
לפני הפסיכולוגיה מגיעה הפילוסופיה, ולפני שמבינים בצורה נכונה שגעון - צריך לצלול אל כל הצורות השגויות להבין אותו. בתרבות שלנו ככלל ובפסיכיאטריה המיינסטרימית בפרט אנחנו לוקחים את האדם המשוגע, את חווית הטירוף, ומתנקים אותם מכל הקשר בזמן-חלל, אחר כך אנחנו הופכים את החוויה לתוצר לוואי מצער של תקלה נוירולוגית, ולבסוף אנחנו משלימים את תהליך ההזרה עם קיטלוג האדם באמצעות התווית הקלינית הנצחית.
בפרק הזה נפרק את הרעיונות האלו ונראה כיצד הן מייצרות דינמיקה של הזרה עד רמה כזו, שהחוויה הפסיכוטית נעשית בלתי מובנת בהגדרה. כלומר, כאילו באופן מהותי. (כל זה, כמובן, בנוסף לאלימות הרבה שהמהלך מאפשר.)
זה פרק של פירוק והרכבה. מפרקים את הצורה הרגילה שבאמצעותה אנחנו מבינים שגעון ומרכיבים את ההפך - צורת הסתכלות צלולה על החוויה הסובייקטיבית על כל הקשריה.
נקנח בשתי דוגמאות מאלפות לדינמיקות שתוארו במהלך הפרק - אחת מלפני יותר ממאה שנה שכתב אמיל קרפלין, מאבות הפסיכיאטריה, ואחת מהשנים האחרונות, מדיסק ראפ ידוע של אייסופ רוק.
🎭
✒️ שימו לב: לקרוא תמליל של הפרק באתר פודטקסט!
הפרק היה חשוב לכן? שימו עוקב, דרגו אותי בחמשה כוכבים, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, ניתן לתמוך בפודקאסט בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
🎭
ביבליוגרפיה:
ריי וואדינגהאם: "תסמינים או חוויות? על חשיבות השפה". עותק מתורגם נמצא כאן: https://www.opendialogue.co.il/library/symptom-or-experience
שירו של אייסופ רוק תורגם מכאן: https://genius.com/aesop-rock-shrunk-lyrics
Geekie, J., Randal, P., Lampshire, D., & Read, J. (Eds.). (2013). Experiencing psychosis: Personal and professional perspectives. Routledge.
שטנגר אלרן, ר' (2017). אוטוביוגרפיות של שגעון. ראשון לציון: ידיעות ספרים.
(שיר לשמיעה עם הפרק: Aesop Rock - Shrunk)
אחרי עשרות שנים של מחקר, יש לנו מושג לא רע לגבי מה שגורם לאדם להשתגע. למרות זאת, התפיסה החברתית הפופולארית אומרת שהפסיכוזה מגיחה בלי אזהרה, בלי גורמים, בלי עבר. תקלה של איבר החשיבה, המוח.
כדי לפרק את התפיסה הפופולארית ניגש ונבחן 4 חוויות חיים שקשורות, חלקן עם הוכחות, לפסיכוזה: להיות פוסט-טראומטי בעולם שמכחיש אלימות שיטתית, להיות אוטיסט-ית בעולם אייבליסטי, להיות קווירי בעולם קווירופובי, ולהיות ילד במשפחות מסויימות.
נסתכל על המשותף בין כל החוויות האלו ונראה איך כולן יוצרות סוג של פיצול נפשי בסיסי, שהוא תנאי אפשרי להיווצרות של פסיכוזה.
🎭
✒️ שימו לב: לקרוא תמליל של הפרק באתר פודטקסט!
הפרק היה חשוב לכן? שימו עוקב, דרגו אותי בחמשה כוכבים, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. כמו כן, ניתן לתמוך בפודקאסט בפטראון שלי. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.
🎭
שיר מומלץ לשמיעה אחרי ששמעתן את הפרק: Aceyalone - Mr. Outsider.
ביבליוגרפיה:
Rammos, A., Gonzalez, L. A. N., Weinberger, D. R., Mitchell, K. J., & Nicodemus, K. K. (2019). The role of polygenic risk score gene-set analysis in the context of the omnigenic model of schizophrenia. Neuropsychopharmacology. doi:10.1038/s41386-019- 0410-z (Link)
Curtis, D. (2021). Analysis of 50,000 exome-sequenced UK Biobank subjects fails to identify genes influencing the probability of developing a mood disorder resulting in psychiatric referral. Journal of Affective Disorders, 281, 216-219. https://doi.org/10.1016/j.jad.2020.12.025 (Link)
Karon, B. P. (1992). The fear of understanding schizophrenia. Psychoanalytic Psychology, 9(2), 191.
Read, J., Agar, K., Argyle, N., & Aderhold, V. (2003). Sexual and physical abuse during childhood and adulthood as predictors of hallucinations, delusions and thought disorder. Psychology and Psychotherapy: Theory, research and practice, 76(1), 1-22.
Read, J., Mosher, L. R., & Bentall, R. P. (Eds.). (2004). Models of madness: Psychological, social and biological approaches to schizophrenia. Psychology Press.
Herman, J. L. (1992). Trauma and Recovery: The Aftermath of Violence - From Domestic Abuse to Political Terror. Basic Books.
Kincaid, D. L., Doris, M., Shannon, C., & Mulholland, C. (2017). What is the prevalence of autism spectrum disorder and ASD traits in psychosis? A systematic review. Psychiatry research, 250, 99-105.
Price, D. (2022). Unmasking autism: Discovering the new faces of neurodiversity. Harmony.
Barr, S. M., Roberts, D., & Thakkar, K. N. (2021). Psychosis in transgender and gender non-conforming individuals: A review of the literature and a call for more research. Psychiatry Research, 306, 114272.
Becerra-Culqui, T. A., Liu, Y., Nash, R., Cromwell, L., Flanders, W. D., Getahun, D., ... & Goodman, M. (2018). Mental health of transgender and gender nonconforming youth compared with their peers. Pediatrics, 141(5).
Fromm-Reichmann, F. (1948). Notes on the development of treatment of schizophrenics by psychoanalytic psychotherapy. Psychiatry, 11(3), 263-273.
Bourque, F., van der Ven, E., & Malla, A. (2011). A meta-analysis of the risk for psychotic disorders among first-and second-generation immigrants. Psychological medicine, 41(5), 897-910.
לאורך חיי, חוויתי כמה רגעים שבהם ראיתי דברים שאנשים אחרים לא ראו. כלומר, שאף אחד לא ראה.
החוויה הזו שלחה אותי למסע להבין את שורשי השגעון בתוכי ובעולם. הלכתי, קראתי ספרים, טיפלתי במאות אנשים, ועכשיו אני מוכן להתחיל ולתת את התשובה האישית שלי לשאלה - מדוע ואיך אנשים משתגעים?
ובפרק הראשון אספר על הדרך שעברתי. פרק אישי, פיילוט, הקדמה להכל.
✒️ שימו לב: לקרוא תמליל של הפרק באתר פודטקסט!
הפרק היה חשוב לכן? שימו עוקב, כתבו תגובה, דרגו אותי בחמשה כוכבים, שלחו לי הודעה בפייסבוק או כתבו לי מייל. הכי חשוב: הרשמו לעדכונים במייל. כמו כן, ניתן לתמוך בפודקאסט בפטראון שלי או באמצעות תמיכה חד-פעמית. תודה רבה!
תודות: יהב ארז, עידן גלברד, ד"ר רננה שטנגר אלרן, עדן גרבר, שחר דואק, נגה הורביץ, איתי זיו ואולה קרבצ'נקו.