ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת, ולקואליציה חלומות על עוד חקיקה שתחליש את הדמוקרטיה ואת שומרי הסף. אבל האם עילת הסבירות היא באמת קץ הדמוקרטיה, או שבית המשפט יודע כיצד להתמודד עם אתגרים משפטיים מורכבים? וגם מה ״הפרצה״ שהשאיר רוטמן שתאפשר לבג״צ ליישם את הסבירות ״בדלת האחורית״. שעות לאחר הדרמה בכנסת, ד"ר גוטמן ואטילה התיישבו לעשות קצת סדר בבלאגן

בתיק 4000 מואשם ראש הממשלה נתניהו בעבירה החמורה ביותר בתחום השחיתות השלטונית - שוחד. כעת מתברר שהאדמה תחת תיק 4000 רועדת. הרכב השופטים סבור שיהיה לתביעה קשה להרשיע בשוחד, ותומכי נתניהו סבורים שזה מוכיח שמדובר בתיק תפור. מתן ואטילה צוללים לתיק 4000 ומסבירים מדוע הרשעה בשוחד היא מורכבת, מה זו ״פגישת ההנחיה״ שמוטלת בספק, ומדוע למרות הכל יהיה לנתניהו מאוד קשה לצאת מתיק 4000 ללא הרשעה במרמה והפרת אמונים.

כיצד טופס תמים שכותרתו ״הצהרת זיקות לבדיקת ניגודי עיניינים״ סיבכה את נתניהו בתיק 4000? מדוע היכרות עם השם של בן הזוג וילדיו של חבר שלך יכול לסבך אותך בניגוד עניינים? כיצד דווקא עתירה של סיעת הליכוד בשנות ה-70 הובילה לגיבוש ההלכה הכי חשובה בתחום ניגודי העניינים, ומהו ״הסדר למניעת ניגודי עניינים"?בפרק זה נצלול לעומק לתחום שכל הזמן מצוי בכותרת: ניגודי עניינים. אטילה ומתן מסבירים לעומק מהם ״העניינים״ שהניגוד ביניהם עלול להוביל איש ציבור לכלא.

אנשים נוטים לחשוב שכשהם מתים כל הבעיות שלהם נפתרות, אבל לפעמים- הן רק מתחילות. סכסוכים על ירושה וצוואות נפוצים מאוד בארץ, וכשכסף ורכוש נכסים לתמונה, ״דם הופך למים״. אטילה ומתן מארחים את עו״ד ליאת שקלרז, מומחית לדיני משפחה, והם מסבירים מה ההבדל בין צוואה לירושה? האם מצווה יכול להתנות את הורשת כספו בכך שבנו יעזוב את בת זוגו? מהו הסדר של יורש אחר יורש? ומדוע כל מי שנמצא בהליך גירושים חייב להזדרז ולערוך צוואה?

הביטוי ״זוכה מחמת הספק״ מוכר כמעט לכל אחד, ומבטא מקרה בו נאשם יצא זכאי, אך נותרו בידי השופטים ספקות בדבר מעשיו. זה מעין זיכוי נחות יותר מזיכוי מלא. הפעם אטילה ומתן דנים עם פרופ יורם רבין במחקר חדש ופורץ דרך ממנו עולה ש״זיכוי מחמת הספק״ הוא המצאה ישראלית שקשה למצוא למה מקבילה בעולם. בכל המדינות נהוג כי סופו של משפט פלילי הוא שחור או לבן, היינו אשם או זכאי. בישראל נוצרה קטגוריה שלישית, של זיכוי מחמת הספק, ללא כל בסיס בחוק. במחקר עלו ממצאים מפתיעים אודות ההשפעה השלילית של זיכוי מחמת הספק על המזוכה, ועל השכיחות של זיכוי זה, בעיקר בסוגים מסוימים של עבירות.

הויכוח על פסילת חוקים על ידי בג״צ מצוי היום בלב הדיון הציבורי. בפרק הזה אטילה ומתן צוללים לתוך ההחלטות הדרמטיות של בג״צ בביטול חוקים, כגון ביטול הפרטת בתי הסוהר וביטול המגלה על תשלום הבטחת הכנסה לבעל רכב, ומסבירים בדרך פשוטה מהי ״נוסחת המידתיות״ לפיה מחליט בית משפט האם לבטל סעיף בחוק. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין על מה הויכוח סביב השינויים המתוכננים במערכת המשפט.

המחלוקת ביחס למערכת המשפט מפלגת את העם ושינוי היסטורי בהרכב הועדה למינוי שופטים קרוב מתמיד. בפרק הזה אטילה ומתן דנים בשאלה האם קיימת בעיה במינוי שופטים ״שמרנים״ לבית המשפט העליון? מה תהיה ההשלכה של שליטה הקואלציונית בחלק מהמינויים בוועדה למינוי שופטים? והאם בית המשפט העליון אינו מצוי בניגוד עניינים כאשר הוא עוסק בנושאים הנוגעים לתפקיד השופטים בהליך בחירת השופטים?

במהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים לשקיעה מתמשכת בכוחה של הכנסת, ועלייה מתמדת בכוחה של הממשלה. כך למשל ועדת השרים לחקיקה של הממשלה הפכה הלכה למעשה לגוף המחוקק הקובע את גורלה של כל הצעת חוק בישראל. נתון משמעותי זה אודות יחסי הכנסת והממשלה חייב להיות בסיס לכל דיון בשינויים חוקתיים המנסים לעצב מחדש את האיזון בין הרשויות בישראל.
בפרק הזה ד״ר גוטמן מספר על ממצאים ומסקנות העולים ממחקר חדש ומקיף שהוא ערך אודות דריסת הכנסת על ידי הממשלה.

בשנת 2018 התפוצצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה, ומאז מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם הבינו שבעידן המידע והרשתות החברתיות אפשר לבצע מניפולציות על בוחרים ולפגוע בערך אולי הכי בסיס ומקודש בדמוקרטיה - טוהר הבחירות. בפרק הזה פגשנו את השופט (דימ) חנן מלצר לשעבר יו״ר ועדת הבחירות לכנסת ושוחחנו על אחריותן של הרשתות החברתיות לשמירה על בחירות הוגנות, על התקדימים העולמיים שנוצרו ביחסים שבין ועדת הבחירות בישראל לרשתות החברתיות, ומה ניתן לעשות כנגד פוליטיקאים משתמשים בבוטים למניפולציות ותעמולה פוליטית.

מבזק מיוחד של "עושים משפט" בוחן את הצעות הנשיא הרצוג, את הפערים בין ההצעה לתוכנית לוין-רוטמן ומחדד את ההבדלים ואת הסיכויים

בחודשים האחרונים משפט חוקתי השוואתי הפך לאחד התחומים הלוהטים בשיח הציבורי. מבחירת שופטים אמריקאית ועד העדר החוקה הבריטית. תומכי הרפורמה במערכת המשפט מנפנפים בחלקים משיטות משפט במדינות זרות כדי להוכיח את צדקתם. אלא שהעתקת סעיף ספציפי ממערכת שלמה היא לא רק טעות אלא גם הטעיה ועיוות. מתן ואטילה יוצאים למסע בעקבות השיטה הנהוגה בארה"ב ובאנגליה, ומסבירים למה אי אפשר להעתיק מהן רק חלקים בודדים, מבלי לראות השיטה בכללותה.

ה"רפורמות" של נתניהו ולוין מובילות את ישראל במסלול מסוכן לעבר מדינה לא דמוקרטית. הפרופ' סוזי נבות מזהירה כי לא תהיה דרך חזרה מהשינויים הדרמטיים שמובילה הממשלה.






https://www.ads.ranlevi.com/wp-content/uploads/2023/02/Making_history_450x450.jpg

ברוב של עשרה תומכים ומתנגד אחד, החליטו שופטי בית המשפט העליון שיו"ר ש"ס, אריה דרעי, לא יכול לכהן כשר.
מה קבעו שופטי בית המשפט העליון, מהי דוקטרינת "ההשתק השיפוטי" שאותה הם הזכירו, האם פסקת ההתגברות יכולה לפתור את הבעיה הפוליטית שאליה נקלע ראש הממשלה, מדוע ככל הנראה ביטול ״עילת הסבירות״ כבר לא תסייע לדרעי, והאם פסק הדין הוא רק קדימון למה שעתיד לבוא?
ד"ר מתן גוטמן מבאר את טיעוני השופטים ואז קובע: "אנחנו בדרך להתנגשות רשויות שלא היתה בתולדות מדינת ישראל".

אנו בעיצומה של סערה חוקתית שעלולה להידרדר למשבר חוקתי שלא היה בתולדות המדינה. אחד הנושאים הבוערים נוגע לדרך בחירת השופטים, וליחסי הגומלין בין הפוליטיקאים לשופטים בוועדה לבחירת שופטים.
בניסיון להציג את תמונת המצב הנוכחית והרקע לרפורמה של השר לוין, הקלטנו פרק מיוחד, קצר ומבזקי בנושא הוועדה לבחירת שופטים.

בימים האחרונים המדינה סוערת סביב הרפורמות שהציג שר המשפטים יריב לוין. ראש הממשלה נתניהו טעון כי ״האיזון בין הרשויות הופר״ וההצעות העומדת על הפרק נועדו להשיב את האיזון על כנו.
על מנת לגבש דעה, חזרנו אחורה אל המהפכות המשפטיות שטלטלו את המדינה, ואל מנהיגן - השופט אהרן ברק.
אהרן ברק שינה את המשפט הישראלי והנהיג מהפכות חסרות תקדים. כעת, כשמהפכת הנגד באופק, התכנסנו לפרק מיוחד, קצר ומבזקי. וצללנו חזרה אל מהפכותיו של השופט ברק, אל מה שידענו ומה שלא, ואל מה שכדאי לקחת בימים אלה כצידה לדרך.

האם בשיטה הישראלית קיים מנגנון מספק של איזונים ובלמים שירסן את כוחו של הרוב? מה ישתבש אם 61 חברי כנסת ישנו את שיטת המשטר? האם יש מי שמרסן את בית המשפט? האם השמרנים רוצים מערכת משפט כנועה ושקטה, שלא מתערבת ולא מפקחת על שאר הרשויות? אטילה ומתן מארחים את ד"ר שוקי שגב, מהקולות האקדמיים הבולטים במחנה השמרני, שחולם על ישראל עם שיטת משפט אחרת.

ליועץ המשפטי לממשלה סמכויות רבות ורבים מכנים אותו כאיש החזק במדינה. ד"ר רועי שיינדורף, המשנה לשעבר ליועמש בתחום המשפט הבינלאומי ומועמד מוביל לתפקיד היועץ המשפטי בעבר מסביר כיצד עובד הייעוץ המשפטי בעולם המעשה, ומפתיע בעמדתו בדבר הרפורמות הנדרשות במוסד היועץ המשפטי. בנוסף, הוא מספר מה באמת קורה בחדרים הסגורים ביחס שבין היועץ המשפטי לדרג המדיני.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/20/iasa-law-yoamash/

מתגרשים? הפרק הזה הוא בשבילכם. האמת, גם אם אתם עדיין נשואים.
אטילה ומתן מארחים את עו"ד ליאת שקלרז-הורוביץ, מומחית בדיני משפחה, ויחד הם דנים בשלל נושאים שכל אחד מאיתנו חייב להכיר: איך מתגרשים בישראל,״בג״ץ הבוגדת״ והאם אי נאמנות מינית יכולה לפגוע ברכוש שיקבל בן הזוג שניהל רומן, ״מרוץ הסמכויות״ בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה, מזונות ילדים, מאבקי משמורת, תפקידם של חוקרים פרטיים, וכיצד מקבלים את הסכום שהובטח בכתובה.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/06/landau-mishpat-divorce/

שינויים משטריים אינם מתחוללים במציאות המודרנית באמצעות רובים וטנקים ברחובות, אלא בשינויים חוקתיים איטיים שבהצטברותם שוחקים את הדמוקרטיה ומשנים את אופי המשטר. תופעות כאלה התרחשו למשל בהונגריה ופולין בעשור האחרון. האם ישראל היא הבאה בתור? פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן מומחה בעל שם עולמי למשפט חוקתי, מגיע לחדד עם מתן ואטילה את השיח סביב פסקת ההתגברות. האם היא צעד משמעותי בשחיקת הדמוקרטיה בישראל או דווקא בעיצוב נכון תהווה שינוי מדוד שיסייע באיזון היחסים בין הרשויות?






https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/20/eden-law-piska/

החיכוכים בין המערכת הפוליטית למערכת המשפט עשויים להפוך לרעידת אדמה של ממש נוכח תוצאות בחירות 2022. הפיצוץ הראשון עשוי להגיע בקרוב סביב שאלת המינוי של אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לפני מספר חודשים, לשר בכיר. אטילה ומתן מפרקים ומסבירים כיצד ייתכן שדרעי נבחר לכנסת, אך ייתכן והוא מנוע מלכהן כשר, ומה השינוי החוקתי המתוכנן שעשוי להעניק לממשלה החדשה ״2 במחיר 1״ - תוספת של מילה אחת בחוק יסוד הממשלה שתפתור לדרעי ונתניהו את הבעיות המשפטיות.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/08/doors-law-kalon/