אנחנו מקליטים את הפרק 48 שעות לפני הטיסה לטייואן ועדיין משהו לא מרגיש בנוח בעידן של היום מקבלים רושם ראשוני לפני שבכלל "נפגשים" עם הבן\בת אדם ובמקרה שלנו עם היעד אז אנחנו כמובן נדווח מהשטח ובינתיים דיברנו על הרבה דברים כמו: למה חשוב להיות כל הזמן עם עיניים פתוחות לזהות הזדמנויות למרות שנורא קל להכשיל את עצמך איך עבר עלינו החודש וחצי בישראל האם יש תחושה של "מיצוי" מנוודות? (רמז - ממש לא) וקונספט חדש שלנה הגתה - שנת שבתון מנוודות אבל במדינה אחרת שהיא לא ישראל ועוד... מקווים שתהנו היכן אתם נמצאים! און ולנה לכל שאלה\התייעצות\תמיכה בכל הקשור לבחירת יעדים, עבודה מרחוק נוודות דיגיטלית או סתם שיחת החלפת חוויות טובה מוזמנים ליצור איתנו קשר: onnline9@gmail.com https://www.facebook.com/onn.goldin

בשם הפרק הוספתי סימן שאלה אחרי טיוואן וזה לא סתם לא היינו בטיואן עדיין ומרגיש לנו שזה זמן טוב בשבילנו הלגיע לשם אחרי ששבענו קצת מהחשודים הרגילים באזור כמו תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה. אבל משהו עדיין עוצר אותנו מלקבל החלטה. האם יש בטיוואן את אויורת המטיילים הזו שאנחנו או אוהבים או שזה מדינה אסייתית מודרנית מדי עבורנו? דווקא זה שאין כלכך הרבה מידע, פותח לנו את הסקרנות עוד יותר ולא ליפול למלכודות שמובילות מטיילים תמיד לאותם המקומות. איך כבר היינו על כפתור הזמנת הטיסה וברגע האחרון לא לחצנו? מה לנה גילתה לי באמצע ההקלטה שהשאיר אותי פעור פה? ועוד חפירות כמיטבנו! מוזמנים ומוזמנות להאזין בין אם בא לכם קצת להתנתק מהשגרה ולחשוב איתנו על היעד הבא או ן ולנה

זהו, הגיע הזמן לקפל את עצמנו ולחזור לישראל. (עם עצירה של 3 שבועות בבולגריה ויוון) וכמו שאנחנו אוהבים - החזרה לא הייתה שגרתית. הרבה דברים קרו וכמובן שעל הכל דיברנו בפרק. - איפה בטוח לרוץ יותר בבולגריה או במזרח? - איך ההורים של לנה הגיבו שהפתענו אותם אחרי 10 חודשים שלא נפגשנו (טיזר- ההפתעה לא היתה בישראל) - לטייל ביוון בליווי כרזות אנטי ישראליות ועוד הרבה דיבורים של חיים תוך כדי טיול...היה פרק מעולה מקווים שתהנו להאזין - היכן שלא תהיו בעולם און ולנה

משהו בבנגקוק לא התחבר לנו אבל ממש. מהרגע שהגענו, רק רצינו לעזוב. אחרי השלווה של קמבודיה הרגשנו שעשינו החלטה לא טובה בהגעה לבנגקוק. הכל היה עמוס מדי,פקקי תנועה, חוסר באוויר טרי, יקר ובנוסף לכל לנה קיבלה איזה וירוס. בתמונה: לנה חולה ואני גורר אותה ברכבת להמשיך הלאה אפילו שדיברנו על זה בפרק נשמענו אולי טיפה כבויים בהתחלה ***אבל*** כנראה שכדי להגיע למקומות קסומים צריך גם לקחת פניות לא נכונות שכבר חשבנו שאנחנו עם תאילנד סיימנו, החלטנו לנסות איזה כפר שראינו על המפה שפשוט משהו בשם שלו שידר לנו חיוביות: BAN KRUT אחרי 5 דקות הרגשנו שזה המקום שלנו. ואנחנו פשוט לא יכולים לעזוב אותו. :כמובן שחפרנו על הכל ועוד דברים כמו איזה לא אפטי אני (און) שלנה חולה מה כן היה חיובי בבנגקוק (רמז - אוכל..) על מה לשים לב שמקבלים עצות בטיולים ובכלל בחיים. תודה רבה לכל המאזינים והמאזינות היכן שאתם נמצאים בעולם און ולנה

אחת הסיבות שאנחנו יוצאים למסעות מסביב לעולם כדי לשבור את השגרה חלק גדול מזה הוא גם לעשות דברים שלא באים לנו באופן טבעי. זה גורם לנו להתמודד עם קשיים או מגבלות שיש לנו שהם בעיקר בראש. בפרק הזה דיברתי על השבועיים האחרונים שלנו בקמבודיה ועל איך לנה מצאה את עצמה מתמודדת עם דברים שהיא לא אוהבת לעשות רק כי היא יודעת שאני רוצה לעשות אותם. לטייל ולעבוד כזוג מביא איתו הרבה אתגרים ואחד מהם הוא ה"צורך" לעמוד בציפיות אחד של השניה ולמצוא את המכנה המשותף. לא תמיד זה פשוט. האם הז עבד לנו הפעם? האזנה נעימה! מי שרוצה לדבר,להתייעץ או לשתף את החוויות שלו אנחנו כמובן זמינים גם במייל onnline9@gmail.com

איזה פרק היה לנו...הגענו לנקודת שפל בקריירת המסעות שלנו והיינו חייבים לשתף ולפרוק. איך קורה ששני אנשים "נורמלים" עם נסיון של שנים בטיולים בעולם מצליחים להיות מגורשים ממלון בסיאם ריפ קמבודיה לפני 3 שבועות הגענו לסיאם ריפ, האיר לנו המזל והמלון שהזמנו והחדר שקיבלנו היו חלומיים בשבילנו. אחרי שבועיים במלון נגמרה הויזה לקמבודיה והחלטנו לחצות את הגבול היבשתי לתאילנד לכמה ימים ולחזור חזרה לאותו מלון בקמבודיה. ה"הפתעה" שחיכתה לנו שחזרנו... איך מצליחים להרים את הראש מדבר שכזה, ומה הלאה?

פרק מיוחד מאוד! נפרדנו מויטנאם ועברנו לקמבודיה. דיברנו וחפרנו על: חוויות הקולינריה המטורפת בהו צ'י מין החוויה ביום האחרון בויטנאם שגרמה לנו לעזוב בטעם רע (לא לדאוג אוהבים מאוד את המדינה, מקרה אישי) להגיע למקום שאין עליו הרבה מידע - קמבודיה מה אמר לנו האמריקאי שפגשנו שהשאיר אותנו פעורי פה ומה אמר בחור אירופאי שהבנו עד כמה באמת לא נעים יכול להיות למטייל ישראלי בעולם כיום והכי חשוב איזה הפתעה מדהימה היא קמבודיה. האזנה נעימה היכן שלא תהיו, מוזמנים לפנות אלינו עם שאלות\התייעצות (באהבה וללא תשלום כמובן) לגבי כל אחד מהמקומות שהיינו. און ולנה

שלושה חודשים בויטנאם מגיעים לסופם ואין דרך טובה יותר לסכם מאשר להקליט פרק בשדה התעופה. היה פרק ספונטני ומעולה, אולי תשמעו טיפה רעשי טרמינל אבל לא משהו שמפריע להאזנה. סך הכל אותנטי כמו שאנחנו אוהבים. תודה לכל המאזינים היכן שלא תהיו. און ולנה

פרק חדש מהויאן ויטנאם והפעם דיברנו על: איך באנו לעזוב כי לא מצאנו מגורים נוחים ומה גרם לנו להשאר? למה אנחנו לא עושים יותר דברים שאנחנו שגורמים לנו להרגיש סיפוק? למה בטיול קל יותר לעשות חברים חדשים, גם אחרי גיל 30 (או 40 במקרה שלי) מאשר בשגרה בבית? מה הסיפור של התמונת פרק? מומלץ מאוד להאזין להייליטס לקראת הסוף ולגלות המוצ'ילות מתחילות להתחמם לקראת סוף הויזה בויטנאם, לאן נמשיך הלאה? שתהיה האזנה נעימה!

עברנו מהצ'יל והשלווה של לאוס לבלאגן וההמולה של ויטנאם. הקלטנו את הפרק ביום ההולדת של לנה, כל השבוע לפני היא הייתה באנרגיות נמוכות עם געגועים למשפחה. הפרק דיברנו על הארועים האחרונים במסע: המעבר מלאוס לויטנאם דרך מעבר גבול שהוא עד כדי כך לא מוכר שפקיד ההגירה לא ידע על מדינת ישראל ואם מותר לנו להכנס לויטנאם. ביקור בעיר Buon Ma Thuot עמק הקפה של ויטנאם תגלית המסע שלנו עד כה - העיר Quy Nhon רשמים מחזרה להויאן פעם שניה תוך שנה. למה לא נרצה לסוע לאוסטרליה או ניו זילנד

כל מי שרוצה להגיע למקום אותנטי עם אווירת תרמילאים שפשוט הקסם נשמר עדיין חייב להגיע לדון דט בלאוס לשכב באיזה זולה על הנהר, להזמין פנקייק בננה ופשוט לא לעשו ת כלום כל היום בנוסף חפרנו על: איך מצאנו את עצמנו פעם שלישית בלאוס, והאם תהיה פעם רביעית? הגרמני שבאמצע השיחה אמר לנו שהוא ששונא ישראלים ואיך לנה הגיבה? קלקול קיבה ראשון אי פעם ועוד חוויות... מקווים שהצלחנו להעביר לכם טיפה את האווירה של לאוס! און ולנה נ.ב תמונת הנושא לפרק היא של הבונגלו שישנו בו שבוע ללא מים חמים ונהנו מכל רגע.

הפרק הזה מיועד לכל מי ששחולמ.ת לארוז תיק ופשוט לצאת לטייל בעולם - אבל לא עושה את זה. האורחת שלנו הפרק - אילנה השאירה אותנו פעורי פה על תהליך היציאה שלה למסע ועל איך היא מתמודדת עם הקשיים בדרך. בין היתר דיברנו על: מה גרם לה בגיל 60 לצאת למסע של חייה? איך לשים את עצמך לפני הכל בקבלת החלטות איך מעבודה של שכירה שנים רבות מצאה את הדרך ליצור לעצמה עבודה און-ליין שמאפשרת לה לטייל בעולם תוך כדי יכולנו לדבר איתה עוד מלא אבל ריחמנו עליכם 😀 אז שתהיה האזנה נעימה! און ולנה

מסכמים את צ'יאנג מאי. חודש וחצי, 4 מקומות מגורים שונים גרמו לנו להקליט פרק ספציפי על צ'יאנג מאי ולמה (לדעת לנה לפחות) זה היעד מס 1 לנוודות דיגיטלית היו הרבה חויוות והרפתקאות שיתפנו את הת המיוחדות ביותר כמו קבלת הפנים של נהג המונית בתחנ תהרכבת של צ'יאנג מאי ואיך לנה עזרה לעובדת בבית קפה להרגע מהתקף חרדה הקלטנו את הפרק יום לפני שעברנו ללאוס - שגם הארועים סביב זה שווים האזנה תהנו ואם יש לכן משהו לשאול או לשתף חזרה - צרו קשר בשמחה! און ולנה

הפעם ולראשונה היה לנו אורח בפודקאסט!!! מה הסיכוי להכיר משהו בלאוס, ושנה לאחר מכן להיפגש איתו שוב בצ'אינג מאי? אם אתה נווד דיגיטלי - כנראה שגבוה. נמרוד הוא 100% נווד דיגיטלי כבר 4 שנים והוא מלא בערך,תובנות והרבה ידע של מה לעשות כדי להתחיל להיות נווד דיגיטלי וגם להצליח להתמיד. טעימה של הנושאים שדיברנו: - איך מינף את היכולת המקצועית שלו בעבודה בחברה מסורתית שהיה מגיע יום יום למשרד כדי להגשים את החלום ולשכנע את המעסיק לבצע את המשרה מרחוק. - איזה עוגנים חשובים שיהיו כדי להצליח להיות נווד דיגיטלי או בכלל במסעות ארוכים מחוץ לישראל - התמודדות עם קבלת המידע שאבא שלו עבר ארוע מוחי קשה מאוד - בזמן שהוא בלאוס - ו"לקינוח" איזה הפתעה ציפתה לו כשהזמין פאי שוקולד. הייתה שיחה חברית מעולה, נהנו מאוד לדבר ואנחנו מקווים שגם אתם ואתן תהנו! נשמח לשמוע פידבקים חזרה או שאלות\התיעצויות לפני המסע שלכם.ן או תוך כדי אפשר לחפש אותנו בפייסבוק Onn Goldin / Lena Rommer

אחרי חודש באי צ'יאנג מאי עם גיחה קצרה באמצע לאי קו קוד ובמקום להמשיך כ"מתוכנן" לקמבודיה, שברנו חזק צפונה ועלינו לצ'יאנג מאי. מה גרם לנו לשנות מסלול? איך הגענו לצ'יאנג מאי, בטיסה של שעה וחצי או ברכבת של 12 שעות? איך הגיבה בעלת ההוסטל אחרי ששברתי מחזיק מפיות? מה הטיפ של לנה עבור מטיילות שצריכות ללכת לשירותים ציבוריים? כל התשובות ועוד הרבה מעבר מחכים לכם בפרק הזה. האזנה נעימה!

אז שבועיים עברו מאז שיצאנו לדרך. וואו היו כבר כלכך הרבה חוויות! הגענו ישר לעיר המקדשים העתיקים שלא מצאת על רדאר המטיילים - Ayutthaya ונכון שהמקדים מדהימים מה שהיה לא פחות מדהם זה האוכל המקומי. אין מילים לתאר. אוכל תאילנדי אמיתי, לא מתחנף. פשוט חוויה על חושית. משם המשכנו לכמה ימים לאזור הפארק הלאומי Kao Yai שגם לא נמצא על שביל החומוס שם הכרנו את מאיה ויובל הבאמת מקסימים שהפכו לאורחים הראשונים שלנו בפינה החדשה שבה אנחנו מקליטים מטיילים שפוגשים על הדרך על החוויות והאתגרים שלהם. הפרק הוקלט יום שישי בערב ה 15 לנובמבר, אחרי המקלחות ולפני שנצא לארוחת ערב, וניסיתי לתפוס את לנה בנקודה רגישה הזו ולשאול אם מתגעגעת הביתה אחרי שבועיים הראשונים כאן? תשובות לזה וגם למה הציעו לנו שרצינו להאריך את השהייה במקום הלינה ולא היה מקום בפרק. האזנה נעימה!

שלום לכל המאזינים הקבועים והחדשים! למרות כל הדילמות האם לצאת למסע חדש בתקופה הזו, החלטנו לא להקשיב לקולות שתמיד רצים ברקע ואומרים שלא כדאי. הגענו לנתבג והיה לנו זמן לפני הטיסה אז החלטנו לפתוח את המיקרופון ולדבר על: אולי הקושי הכי גדול לפני היציאה- הפרידה מההורים החלום בחיפוש אחרי "קהילה" של אנשים כמוך והאם זה באמת קיים? השכן שרוצה להתחיל לחיות חיים של נוודות גידיטלית עם אשתו והילדים ולא יודע מאיפה להתחיל לאן אנחנו ממשיכים אחרי הנחיתה בבנגקוק ועוד כמובן מהשטויות הרגילות שלנו 😊 עד כאן לעכשיו, האזנה נעימה! אם משהו.י רוצים לדבר או להתייעץ על נוסעים שעלו בפרק הזה או קודמיו מוזנים בשמחה לקבוצה בואטסאפ https://chat.whatsapp.com/BxIRdDyfFajLpBEeZNpt4A רק פתחנו אותה אז זה רק אני ולנה שם כרגע

הפעם הקלטנו מהמשרד שלנו - כן יש לנו משרד אמיתי שכאשר אנחנו בארץ אנחנ ובאים אליו כל יום. כמה שונה זה משאר להתסתובב ברחובות האנוי ולחפש בית קפה נוח לעבוד ממנו או לחפש אינטרנט מתפקד באיזה כפר בצפון ויטנאם! פתחנו את המיקרופון ודיברנו על: .הפעם הראשונה בשנת 2020 שטסנ בכיוון אחד בלי לדעת לאן זה יקח אותנו הטיול אחרי הצבא של און שהתחיל בארהב ומהר מאוד הבין שזה לא זה ועבר .למרכז אמריקה בנסיעה של 50 שעות באוטובוס הזווית של לנה להתפתחות אישית שלה מאז התחלנו לנווד בעולם. הסבלנות שהולכת ונגמרת ללהיות בארץ והתחלת תכנון המסע הבא. היה באמת שיחה טובה, מרימה מצב רוח ומקווים שתהנו! *התמונה היא מאחד הימים האחרונים בויטנאם לפני שחזרנו

אנחנו כבר חודש וחצי בארץ והזמן פשוט מתאדה. פתחנו את המיקרופון כדי לדבר על החודש וחצי הזה ומתי ולאן ממשיכים הלאה. כמובן שגם נגענו באיך הפסקנו לזוז מאז שחזרנו ועלינו במשקל. כמה זמן החזיקה לנו הרגשת ה"זן" שחזרנו איתה עד שהיא התפוצצה האם החיים שלנו היו טובים יותר בלי אינטרנט? מה השיקול שלנו בבחירת היעד הבא? מומלץ מומלץ להשאר עד לפינת הייטליטס ושעון החול שיצרת ומה הוא גרם ללנה להרגיש.

אין כמו להקליט פרק על חזרה לארץ - בשדה התעופה בן גוריון ישר לאחר הנחיתה. אז אחרי שהבנו שהמזוודות נשארו בבנגקוק - החלטנו במקום להתבכיין, לפתוח את המיקרופון ולדבר על ה 48 שעות האחרונות לפני החזרה לישראל. פרק יחסית קצר, שדיברנו על: ההרגשה של לטוס עם כרטיס בכיוון אחד. למה לא לפחד לעשות את הצעד וכן לצאת לדרך. איך לנה ניסתה לשכנע אותי לא לעלות על הטיסה ולהמשיך את המסע. ?איפה יתחיל המסע הבא אסיה או דרום אמריקה היה כיף להקליט "על הדרך" בלי להתארגן מראש, פשוט לשבת באולם מקבלי הפנים ולפתוח מיקרופון. שתהיה האזנה נעימה!