אנחנו מילואמיניקים. איך הזהות הזו השתלטה על כל הזהויות שלנו? מה מכל מה שעובר עלינו- רואים? מה אנחנו בוחרים שלא יראו? למה? ניסינו לגעת ולהבין את מה שקורה לנו מול ההגדרה הזו, מול החיים שנהיו לנו. כמה מרגש שרואים את המאמצים, שמעריכים, וכמה לפעמים רוצים שיזכרו שאנחנו עוד דברים.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואצאפ שלנו

הסבב נגמר, והחיים מנסים לחזור למסלול, וזה חורק. אנחנו מנסים יחד להבין מה קורה לנו בין הסבבים, בזמן הזה שהוא קצת החיים וקצת לא. גילינו שעבורנו זה הזמן הכי מאתגר, ויש לנו הרבה ללמוד איך לעבור אותו נכון. להביט לשני לתוך הלב, לראות את הפער, לקבל אותו ולא לוותר עלי. (הוקלט לפני הסכם החטופים)

מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאצפ שלנו, עם מחשבות, עדכונים ועוד

https://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD?mode=ww

קיבלנו צו לסבב חמישי בעזה - ושוב הבית רועד. אנחנו משוחחים על האפקט המתמשך של צו ועוד צו, מה זה עושה לבית, מה זה עושה ללב, ואיך מוצאים כח לרתום את הבית שוב. (הוקלט לפני הסכם החטופים).

מוזמנים להצטרף לקבוצה שלנו-

https://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD

במיני-פרק ספיישל הזה, טליה ויוסי מדברים על תחושת הבדידות שנפערת בזוגיות בזמן שירות מילואים
היא בבית, הוא בעזה, ושניהם מרגישים לבד
שיחה כנה ומרגשת על ניתוק, געגוע, החיפוש אחרי הביחד והתקווה להתחבר מחדש
פרק על זוגיות בזמן מלחמה, על הכאב שבבדידות, ועל מה שעוזר להחלים

בפרק הזה אנחנו מדברים על המתח שבין החוזק שאנחנו מצופים להפגין בקרב ובבית, לבין הרגעים שבהם אנחנו פשוט לא יכולים יותר

טליה משתפת על החובה לתפקד גם כשאין אוויר לנשום, ויוסי מדבר על הפחד מהשבר – ועל הכוח שיש דווקא בפגיעות

זה פרק על לב פתוח, על האפשרות להכיר בקושי, ועל ההבנה שחולשה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנוהאזנה נעימה!

בפרק הזה אנחנו נכנסים לעולם האפטרים – היציאות מהצבא הביתה, השעות הספורות שלוקחים אוויר לפני שחוזרים לשטח
טליה מספרת על הציפייה לאפטר, על האתגרים ולפעמים גם האכזבה, ועל איך משדרים עסקים כרגיל למרות הכליוסי משתף איך זה מרגיש להגיע הביתה ולגלות שהכל זז בלעדיו, על המתח בין האחריות הצבאית לחיים האישיים, ועל הקושי לשמור על סנכרון
דיברנו גם על החוזים הלא כתובים שיש בינינו, על הפערים שצצים בין הרצונות, על הילדים שמבינים הכל – ועל הקושי להחזיר את האינטימיות והקרבה, כשלא תמיד יש זמן

נשמח לשמוע מכם – שאלות, מחשבות, הארות והערות, תרגישו חופשי לכתוב לנו כאן בלינק, מבטיחים להקשיב להכל>> לחצו כאן לשליחת הודעה

בפרק הזה אנחנו עוצרים לרגע ומקשיבים לילדים שלנו
איך הם חווים מלחמה? מה הם מרגישים כשאבא יוצא שוב למילואים? ואיך מתווכים להם מציאות שכל הזמן משתנה?

טליה משתפת על ההתמודדות בבית – לבד עם חמישה ילדים, על שאלות שאין לה תשובות אליהן, ועל הרגעים הקטנים שבהם הם פשוט ידעו
יוסי מספר על הניסיון לשמור על קשר מהשטח, על הרגע שבו הילדים הגיעו אליו לבסיס, ועל המורכבות שבלדבר איתם על פחד כשהוא בעצמו בפנים

ובפעם הראשונה – הילדים מדברים בעצמם
שחרי וטוב רואי מספרים איך זה הרגיש מהצד שלהם

בפרק הזה אנחנו מדברים על החרדה שמגיעה בלילה, על הדמיון שעובד שעות נוספות, על הקושי לתפקד – וגם על הבחירה לא לתת לפחד להשתלט

שיחה חשופה על תרחישים, חוסר שליטה, ומה עושים כשמוות נהיה חלק מהיומיום

יוסי משתף על המפגש הישיר עם המוות בתוך עזה – על הרגע שבו הכול נעצר, הגוף מתכווץ, והראש מנסה להבין מה בדיוק קרה
טליה מדברת על הפחד מהשיחה שתבוא, על הצורך להחזיק את הבית כשהראש נודד לעוד מחשבה שחורה, ואיזה משפט עזר לה הכי הרבה עם ההתמודדות

בפרק הזה אנחנו חוזרים לרגע שבו התפצלנו – לא רק פיזית, אלא גם בתחושות, במידע, בחרדה
שיחה על הפער בין הבית לשטח – כשאין מילים, ואין דרך לגשר

שני העולמות - מעלה גלבוע ועזה, רחוקים זה מזה שנות אור, והזמן רק מרחיק ומרחיק אותנו אחד מהשנייה

זהו פרק על החיים בזמן מלחמה, כשכל אחד נמצא בצד אחר של הקו – וכל אחד מנסה להבין מה עובר על השני

בפרק השני של "קודקוד, כאן בית", אנחנו חוזרים לשבוע הראשון של המלחמה – יוסי במילואים, טליה בעורף – וכל אחד מהם מוצא את עצמו במקום שבו אי אפשר לתרגל או להתכונן

מה עושים כשאתה נדרש להוביל חיילים לקרב – ואתה לא בטוח שאתה מסוגל?איך שורדים שבוע ראשון של מלחמה כשאת לבד בבית עם חמישה ילדים?ואיך שומרים על קשר – לא רק עם הילדים, אלא גם זה עם זו – כשהוא בתוך טנק והיא באמצע לילה בלי ממ"ד?

שיחה כנה, מטלטלת ומרגשת, שמחזירה אותנו לרגעים שהיו – ומזכירה כמה כוח יש באהבה, גם כשהכול סביב מתפרק

ביום שבו המלחמה התחילה, היינו עמוק בתוך החיים שלנו – תינוק בן שלושה שבועות, חמישה ילדים, שגרה שהתחילה להתייצבואז הכול נעצריוסי יצא למילואים, טליה נשארה בבית – וכל אחד מאיתנו התחיל להחזיק מציאות אחרת לגמרי

בפרק הראשון של "קודקוד, כאן בית" אנחנו חוזרים לרגע שבו הבנו שאין חזרה מהיום הזהשיחה אישית על התפרקות, על רגעים של בלבול, פחד, אחריות – ועל איך ממשיכים לתקשר, גם כשאין אוויר לנשום