בפרק סולו הזה אני נוגעת באחד המקומות הכי עמוקים וכואבים במסע שלי:
המקום שבו חשבתי שאני בוחרת בעצמי אבל בעצם רק ניסיתי להרגיש שווה בעיניים של מישהו אחר.
אני מדברת על ההזנה מהאישור החיצוני,על הרגעים שבהם נשארתי בקשרים רק כדי להרגיש משמעותית, על הפעמים שבהן החזקתי תפקיד,מיכל לאחר ולא לעצמי כי פחדתי שאעשה מה שנכון לי באמת, לא יישאר כלום.
אבל גיליתי משהו אחר לגמרי.
על החופש שנמצא כשאני מרשה לעצמי פשוט להיות בהתאם לעצמי.
גם אם זה אומר שחלק ילכו.
כי לפחות אני נשארת.
זה מפחיד רצח אבל משתלם מאד.
בסוף הפרק מחכות לך שלוש שאלות עומק שיזמינו אותך לחקור:
האם את באמת בוחרת בעצמך או רק מנסה לא להיאבד לאחרים?
מקווה שיגע בלב שלך❤️