הבנים בכדורגל הבנות בפח הזבל.. זוכרות את המשפט הזה? זה היה פחות או יותר הלך הרוח בתקופה הילדות של שנות ה-80.. בטח גם אחרי.. יש מצב שגם היום.. בכל מקרה, זו היתה תקופה בה משחקי כדור זה בעיקר לבנים. אם התמזל מזלך והצלחת להשתחל לאיזה משחק בבי"ס או בשכונה אז סביר להניח שיצא לך שם של בת-בן, טום-בוי או משהו בסגנון. אם חלילה רצית לנצח והיית תחרותית אז סביר להניח שהיית חשופה לביקורת כי ככה בנות לא אמורות להתנהג . לפעמים אנחנו חושבות שזה סיפור שאנחנו מספרות לעצמנו על פערים בין גברים ונשים ושזו סתם מחשבה, תרוץ, כי מי שרוצה יכולה ומסוגלת בדיוק כמו גברים. אז תדעו שזה ממש לא מדוייק , כי לעובדה שלא גדלנו עם כדור ביד ובכלל שחונכנו לחיות לפי מוסכמות יש השלכות והן מלוות אותנו גם היום. ונכון שזה משתפר מדור לדור ונכון שהיום יש יותר הבנה ונסיון לצמצם פערים אבל יש עוד דרך ועבודה לעשות ומתי נדע שהעבודה הסתיימה? בהקשר של הפרק הזה - כשנשים יאמנו קבוצות של גברים בליגת העל ולא יעשו מזה כתבות ורעש תקשורתי מרוב שזה כבר יהיה מובן מאליו. ועד אז, תקשיבו לפרק בו עדי מוהל שעוסקת בפיתוח תוכניות, הנחיית קבוצות ומחקר בתחום המגדר והספורט מספרת לנו על מחקרים מרחבי העולם שמצביעים על החסמים והצרכים של ילדות, נערות ונשים בספורט הקבוצתי. על היתרונות האישיים, החברתיים והבריאותיים של מי שחשופ.ה לעולם הספורט הקבוצתי. על הסיבות לכך שיש פחות מאמנות נשים בליגות הגבוהות. וגם על מה שנעשה כיום כדי לצמצם את הפערים הללו. האזנה מהנה! ממליצה לכן.ם בחום לעקוב אחרי "מגרש משלה" - פלטפורמה להנגשת ידע מחקרי וכלים מעשיים לשימור וקידום נערות ונשים בעולם הספורט שנוצר ע"י עדי מוהל ומרב https://www.migrashmishela.org.il/