ישבנו עם עמיחי דנינו כדי להבין כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל ולאן כדאי ללכת מכאן. במהלך סדרת תפיסת הביטחון חקרנו את תפיסת הביטחון של ישראל והצבענו על ליקויים בה. בפרק הזה ניסינו להבין איך תיראה התאמה של תפיסת הביטחון למציאות החדשה. לשם כך אירחנו את עמיחי דנינו שכתב יחד עם אל"ם (מיל') עינת גפנר־גולדשטיין את המאמר "מהכלה לעיצוב מרחבי – הצעה לחשיבה מחודשת על עיקרון מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי". במאמר דנינו וגפנר־גולדשטיין מניחים תשתית להבנת ההיסטוריה של תפיסת הביטחון הישראלית החורגת מההיבט הצבאי ומציעה מבט הכולל אספקטים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. לדעתם תפיסת הביטחון הישראלית ידעה שלוש תקופות: הכרעה, הסדרה והכלה. לכל תקופה היה היגיון מסדר משלה, וכעת אנחנו עומדים בפני תקופה רביעית לאור קריסת תפיסת ההכלה - תקופה שדנינו וגפנר־גולדשטיין קוראים לה "עיצוב מרחבי". כל זאת ועוד בפרק ובמאמר.  דנינו הוא מנכ"ל חברת אינבוקאפ ועמית מחקר במרכז מנור. האזנה נעימה! https://www.idf.il/media/a5pjgdkk/%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99.pdf הפקה: עילי בועז יונייבעריכת סאונד: תומר רן

ישבנו עם פרופסור רבקה משיח-תובל וניסינו להבין יחד איתה מהי טראומה קולקטיבית, וכיצד עם שעבר חורבן, גירוש ושואה יכול לצמוח מכל אלו?    בפרק הזה מארחים מתן ואלון את פרופ' רבקה תובל-משיח שחוקרת את נושא הטראומה הקולקטיבית בישראל ובעולם. פרופסור תובל-משיח היא סגנית הנשיא לבינלאומיות והמשימה השלישית באוניברסיטת בר-אילן והפסיכולוגית הראשית של עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). היא בעלת שם עולמי ותחומי מחקרה עוסקים במשאבי חוסן, דחק פוסט-טראומטי וצמיחה פוסט-טראומטית בעקבות טרור ומלחמה, אתגרי זהות ובנייה מחדש של זהות בהתמודדות עם טראומה.    כפתור ותרח מחפש להעשיר ולהעמיק את השיח הציבורי בישראל. הצטרפו אלינו ושתפו את הפרק כדי לצמצם את השיח המקטב ולהחזיר את השיח המעמיק בישראל.    האזנה נעימה!    הפקה: עילי בועז יונייב עריכת סאונד: תומר רן

אנחנו רגילים לחשוב על ישראל כעל מדינה מוקצית ומבודדת, מוקפת בעולם מלא אנטישמיות. אך האם באמת כך הדבר? כולם נגדנו, או שיש לנו בעלי ברית בלתי צפויים? ולא, אנחנו לא מדברים (רק) על אוונגליסטים. בפרק הזה מארחים מתן ואלון את ד"ר אופיר העברי, שעמד בראש ועדה שבחנה את מידת הזיקה של קבוצות שונות בעולם ליהדות - והתוצאות יותר מפתיעות מכל דמיון. ד"ר העברי הוא משנה לנשיא מכון הרצל וממקימי תנועת השמרנות הלאומית. מייסד ולשעבר בעל תפקידים רבים במרכז שלם, בין היתר היה המייסד והעורך הראשי של כתב העת תכלת ושל הוצאת שלם. ניתן למצוא את מאמרו "מנהיגות למען האומה ומכוחה" בגיליון 34 של כתב העת השילוח.    ניתן לקרוא את דוח הוועדה בקישור https://www.gov.il/BlobFolder/reports/sedergov_220318/he/SUM.pdf   הפקה: עילי יונייב עריכת סאונד: תומר רן

בפרק הזה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את ד"ר ערן לרמן. מה התפקיד של חיל המודיעין והאם הוא צריך להשתנות? למעטים בלבד יש את נקודת המבט של איש המעשה ושל התיאורטיקן גם יחד, לכן אירחנו את ד"ר ערן לרמן לשיחה היורדת לעומקה של העבודה המודיעינית, המבנה הארגוני של המודיעין בישראל וחשיבותו של פלורליזם מחקרי בהערכות מודיעין. לרמן מדגיש את חשיבות הגורם האנושי ואת הצורך להבין כיצד תופס האויב את עצמו ואותנו כדי למנוע אסונות מודיעיניים. *הראיון הוקלט לפני מתקפת הביפרים וחיסול נסראללה. אל"מ (במיל') ד"ר ערן לרמן הוא מרצה בתוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם ובתוכנית לתואר שני בביטחון ובדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב. מ-2009 עד 2015 שימש סגן היועץ לביטחון לאומי למדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים במשרד ראש הממשלה. לפני כן שירת בתפקידים בכירים באגף המודיעין בצה"ל. הוא משמש סגן הנשיא במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומאז שנת 2021 הוא גם העורך הראשי של מגזין Jerusalem Strategic Tribune. מאמרו האחרון של לרמן - "רבדיו המשתנים של הסדר הבינלאומי" פורסם בגיליון 39 של כתב העת השילוח.  הפקה: עילי יונייב עריכת סאונד: תומר רן

בפרק הזה מארחים מתן רוטמן ואלון תובל את ד"ר מנחם מרחבי. איך איראן תופסת את עצמה? בשנה האחרונה התוודענו לבניין הכוח האיראני המתבסס על גרורות ברחבי המזרח התיכון. בפרק זה ניסינו להבין מה הקשר בין רעיונות המהפכה האיראנית לבין האסטרטגיה של איראן ומדוע איראן מעצבת את כוחה דווקא בצורה הזו. לשם כך אירחנו את ד"ר מנחם מרחבי. ד"ר מרחבי הוא מומחה לאיראן המודרנית והאסלאם השיעי, חוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ומרצה במרכז האקדמי שלם.  הפקה: עילי יונייבעריכת סאונד: תומר רן

המערכת הביטחונית מורכבת משלושה שחקנים מרכזיים - צה”ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות - שהמתח ביניהם מעצב את אופן בניין הכוח הצבאי ואת פיתוח אמצעי הלחימה. בשיחה עם ניסים חניה נחשף כיצד איבד צה”ל את היכולת לחשיבה אסטרטגית בתחום בניין הכוח, ומדוע המערכת מתקשה לפתח את האמצעים הנכונים למלחמה הבאה.

בפרק זה, שרון שגיא ומיכאל מילוקובסקי מציגים ביקורת על תפיסת הביטחון המסורתית של ישראל ומציעים גישה חדשה המבוססת על הבנה עמוקה יותר של האויב ושל עצמנו. הם מדגישים את הצורך במעבר מחשיבה של ”התרעה והכרעה” לגישה של ”חיכוך מבוקר” ולמידה מתמדת במציאות המורכבת של המזרח התיכון.

דן מרידור מנתח את תפיסת הביטחון של ישראל ומציע תובנות על האתגרים העכשוויים והעתידיים. הפרק מספק מבט מעמיק על הצורך בחשיבה מחודשת בתחום הביטחון, תוך התייחסות לשינויים בזירה האזורית והגלובלית.

גרשון הכהן מציע גישה חדשה לתפיסת הביטחון הישראלית מול אתגרי ההווה. הוא משלב היבטים צבאיים, תרבותיים וחברתיים ליצירת קשר הדוק יותר בין העם לביטחונו.

הפרק הזה הוא ההמשך של הפרק הקודם עם פרופסור ברק-קורן. אם לא האזנתם לו, אנחנו ממליצים להתחיל ממנו. דיברנו בו על הרקע ההיסטורי והמשפטי לרפורמה, וניסינו להבין איך הגענו עד הלום. הפרק הנוכחי מסתכל על הרפורמה עצמה ממש. פרופסור ברק-קורן הסבירה לנו את העקרונות של תוכנית רוטמן-לוין, הסכנות האפשריות אם תעבור, ואיזה סוג של שינויים עדיף לבצע אם רוצים לפתור את הבעיות שדיברנו עליהן בפרק הקודם. הפרק הזה הוא הזדמנות מצויינת להבין יותר טוב את התכנית ומה שהיא מציעה למי שנמאס לו מסיסמאות וכותרות ורוצה לצלול לפרטים עצמם. חשוב לציין שמאז הקטת הפרק נעשו מספר שינויים קלים בהצעות, יצאו מספר מתווים, ביניהם מתווה הנשיא ונראה שלפחות בחלקם, הוטמעו חלק מהמלצותיה של פרופ' ברק-קורן. לינק למסמך של פרופ' נטע ברק-קורן http://bit.ly/3FaDXB1 האזנה נעימה!

הפרק הזה מנסה להבין את הרפורמה כמו שצריך, לעומק, ולהיות קצת כמו מורה נבוכים למי שרק שומע סיסמאות והיה שמח לצלול לעומק הדברים בצורה מאוזנת. לשם כך הזמנו את פרופסור נטע ברק-קורן ללמד אותנו, ולמזלנו היא הסכימה.  פרופ׳ נטע ברק-קורן היא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עומדת בראש המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון, וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה, ולא מזמן היא כתבה ניתוח מקיף להצעת הרפורמה שהפך לויראלי תוך ימים ספורים. את השיחה הזו חילקנו לשניים: בפרק הראשון דיברנו על ההיסטוריה, והרקע שהביאו את בג"צ ללב המחלוקת הציבורית והחברתית בישראל. בפרק השני דיברנו על עיקרי הרפורמה עצמה, הסכנות האפשריות שלה, והצעות אלטרנטיביות לתיקון. הפרק הבא ארוך במיוחד - שעה וחצי. אנחנו לא נוהגים להקליט פרקים ארוכים כל כך, אבל היה לנו חשוב שפרופסור ברק-קורן תתן את התמונה המלאה שלדעתנו נדרשת כדי להבין את השאלה הפשוטה - איך הגענו עד הלום?תודה לעומר גריג על הסיוע בהפקה.לינק למסמך של פרופ' נטע ברק-קורן http://bit.ly/3FaDXB1 האזנה נעימה!

הפרק הזה הוא המשך של הפרק הקודם עם אריאל פינקלשטיין. בחלק הזה דיברנו על הסייגים לביזוריות, על הפחד משחיתות, על והחשש מפשיטת רגל של רשויות מקומיות ועל מנגנונים שיגנו על הרשויות מפני כך. סיכמנו בשאלה לגבי הסולידריות החברתית והחוזה החברתי בישראל בעולם של רשויות מבוזרות.

בפרק הזה דיברנו עם אריאל אריאל פינקלשטיין. אריאל הוא ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר שלטון מקומי, דת ומדינה וחרדים, בוגר תכנית הצוערים לשלטון מקומי של משרד הפנים ומומחה לנושא רשויות מקומיות. את השיחה הזו פיצלנו לשני חלקים. בחלק הזה נדבר על השלטון המקומי בישראל, ועד כמה הוא חלש ביחס לרשויות מקומיות אחרות בעולם. דיברנו על ההשפעה הפוטנציאלית של הרשויות המקומיות בישראל להיטיב עם התושבים, ועל איך שהריכוזיות פוגמת בכך. עוד דיברנו על החשיבות של חיזוק הדמוקרטיה ביחס לשלטון המקומי, ועל האפשרות לצמצום השחיתות באמצעות הביזוריות.  

הפרק הזה הוא המשך של הפרק הקודם עם עמיחי דנינו. בפרק הזה, נדבר על השבט הנעלם של המסורתיים, והשבט המתהווה של החילונים. עמיחי טוען שהחילונים ניצבים בפני דילמה זהותית: האם להפוך לשבט, עם כל הזכויות הנילוות שבדבר, במחיר של לוותר על המעמד הנוכחי שלהם בתור הגמוניה שולטת, או להישאר הגמוניה בתודעה העצמית ולהיכשל בהחזרת השלטון. קישורים מאת עמיחי פאנל דיון בתנועת באירוע של תנועת תיקון על ממלכתיות ומסורתיות, כולל דברי עמיחי: https://fb.watch/gqi-u4z07O/ מצגת כנס ירושלים למסורתיות: http://bit.ly/3gJvaxc

בפרק הזה דיברנו עם עמיחי דנינו. עמיחי הוא סמנכ"ל בחברת האשראי Invocap, יועץ אסטרטגי, חוקר ממלכתיות ומסורתיות בתנועת 'תיקון', ועמית מחקר ביוזמת המאה.    את השיחה הזאת פיצלנו לשני חלקים . בחלק הזה נדבר על שבטיות בחברה הישראלית ועל ממלכתיות רזה ביחס לממלכתיות עבה. הטענה המרכזית של עמיחי היא שהממלכתיות היא אמצעי להתמודדות עם השבטיות בחברה הישראלית אבל מאז קום המדינה היא השתנתה משמעותית  ולא בטוח שהיא יכולה לספק מענה כפי שסיפקה בעבר.   קישורים מאת עמיחי פאנל דיון בתנועת באירוע של תנועת תיקון על ממלכתיות ומסורתיות, כולל דברי עמיחי: https://fb.watch/gqi-u4z07O/ מצגת כנס ירושלים למסורתיות: http://bit.ly/3gJvaxc

על מה דיברנו?דיברנו על דפסי הבחירה. מי מצביע למי ולמה. אמנם לא בפעם הראשונה - שאלנו את עצמנו איך הגענו למצב הזה. אבל זה מעניין.

הבחירות מאחורינו, אבל שאלות של איזונים ובלמים תמיד יהיו רלוונטיות. חקרנו את המשך המקרה של שיקלי כדי לנסות להבין מי בעל הבית בעולם המשפטי - ועדת הכנסת, בית המשפט המחוזי, או בית המשפט העליון

על מה דיברנו? על ההסכם עם לבנון, הגבולות, המשבר בלבנון, האינטרס האמריקאי והאינטרס של חיזבאללה. על השתלשלות האירועים, האיום של חיזבאללה על אסדת כריש, הקלף ששלפה לבנות במו"מ ועל הצורך שלנו לשמור על השקט כדי להפיק גז בעצמנו. האם היה צריך משאל עם? האם ההסכם טוב לישראל? על כך ניסינו לחשוב ולהשיב.

על מה דיברנו? דיברנו על התפתחות המדע לכדי אמונה ביכולת לתפוס את החוקים שמניעים את ההיסטוריה ואת החברה. על האידיאולוגיות הגדולות שכוננו את המאה ה-20 ואחריתן במציאות פוסט מודרנית לאחר מלחמות העולם. על התפיסה המוסרית החדשה שהחליפה מרכז כובד אידיאולוגי במדידה והשוואה של עצמנו ביחס לעמיתנו, ואיך עברנו מבחינה של יחסי עוצמה לתבנות שלהם, ומה ההשלכות של השינוי הזה?

על מה דיברנו? מה אנחנו בוחרים, אנשים או מפלגות? דרך השאלה הזו ניסינו להבין האם הפסילה של חבר הכנסת עמיחי שיקלי הייתה לגיטימית או לא, מה דפוק בפרוצדורה, ומה שיקלי היה צריך לעשות מוסרית?   הערה: מאז שהקלטנו את הפרק העניין כבר הגיע לבג"צ...מה שלא דיברנו עליו ונדבר בהמשך: האם השופט עמית צדק בהחלטה שלו, מה החליט בית המשפט המחוזי, והאם הכרעת בג"ץ הייתה צודקת.