אחר מלחמת ברק בסיסרא שיבחה דבורה הנבואה את השבטים שהשתתפו במלחמה והוכיחה את אלו שהשתמטו ממנה. רבי משה אלשיך מסביר שדבורה הוכיחה את בני אפרים שהשתמטו מהמלחמה בטענה שיש בהם תלמידי חכמים שאינם מורגלים במלחמה – שהרי מבני מכיר בן מנשה ירדו מחוקקים למלחמה – עם היותם תלמידי חכמים!

אך בעיקר הדגישה דבורה את מעלת שבט יששכר: "וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה" – אף שביששכר נמצאו גדולי החכמים – הם באו עם דבורה במלחמה! הם גם הקדימו את ברק: "וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו" – הם מיהרו והתקדמו כל כך לפניו, עד שכבר לא ראוהו מאחוריהם!

שתי המעלות של יששכר, המסירות על התורה והמסירות על הארץ, לא סתרו זו את זו, עיסוקם המשמעותי בתורה לא מנע מהם להיות הראשונים לקרב! הם לא ראו כל סתירה בין לימוד התורה להשתתפות במלחמה ולא ביקשו פטור על היותם בני ישיבות ותלמידי חכמים. הם יצאו למלחמת המצווה דווקא מתוך הגדלות שלהם בתורה.