חבר'ה הוקמה ב2001 כפלטפורמה למפגשים נוסטלגיים, וסחפה כמחצית מאזרחי ישראל לחוויית קדם-רשת חברתית. בזכות חבר'ה, ישראל חוותה את המעבר לאינטרנט יותר מזוהה וההתמודדות עם פרסום מטורגט, הרבה לפני שפייסבוק הוקמה. אך חבר'ה לא רצתה ולא יכלה להיות פייסבוק. האם יש מקום למה שהיא הציעה דווקא היום, כשפייסבוק דועכת?

משתתפים ומשתתפות: שלומי אונגר, אלון מטס, אורלי בראון מזור, עופר זליג, טלי בריל

מטהקפה שקמה ב2003 המציאה את יוטיוב קצת לפני יוטיוב, בפורמט של שיתוף קבצים שייצר חוויה ממכרת דמוית טיקטוק באופליין. אךיוטיוב עקפה אותה בסיבוב בגלל טיימינג, קונספט נישתי שלכד קהל יותר מוויראליות, ופיצ'ר אחד שהכריע את המערכה. משתתפים ומשתתפות: אייל הרצוג, עמי אברהמי, הילה בקשי, יוני קנטי

בננות היה אתר פוסט-פמיניסטי בועט וראשון מסוגו, שהביא את הברנז'ה העיתונאית לרשת והצמיח דור חדש של כותבות. האתר הביא את בשורת הטוקבקים מתחת למאמרים, ויצר מרחב סוער, שנון וחשוף, שבו נשים הביאו את עצמן לראשונה במלואן לרשת, וגברים פגשו לראשונה נשים שכותבות ומשוחחות כך. בננות היה ה"נונו" של ראשית שנות האלפיים באתר אינטרנט: קל דעת אבל אינטליגנטי, שבו תל אביב הקטנה פוגשת את סקס והעיר הגדולה. משתתפות ומשתתפים:שירלי צ'לצ'ינסקי, אתי אברמוב, מיה סלע, שהרה בלאו, בועז כהן, בועז רימר, גדי שמשון, שמעוף אדף, אריאלה רביב, יורם קופרמינץ, נעמה אנדר

גו גיי היה הפורטל הראשון של קהילת הלהט"ב בישראל, שליווה את התפתחותה בתקופה סוערת מבחינה פוליטית ותרבותית. האתר המציא תוך כדי תנועה צורת סיקור חדשותי של הקהילה ולמענה, בעוד שהפורומים והיומנים שלו ליוו רבים ורבות בדרך ליציאה מהארון, וסיפקו מרחב אותנטי ופורץ דרך לגיבוש הזהות. האתר נאבק עד יומו האחרון לייצג את כל גווני הקהילה, והתמודד עם שאלות שרלוונטית עד היום: האם לתת לכל תת קהילה מרחב נפרד זה מעצים או מדיר אותה? והאם קהילת הלהט"ב בכלל זקוקה למרחב בטוח משלה, או שעליה לשאוף להטמיע את ערכיה במרחב הציבורי?

משתתפים ומשתתפות: טל איתן, יניב הלפרין, נועה זהבי רז, ניבי נאור, אייל גנור (ערפדון), רינת קורבט

אתר במה חדשה קם על חורבותיו של מיזם בימה אחרת, שהפרזנטור והכותב מספר אחת בו היה אתגר קרת. הוא הפך לרשת חברתית ראשונה מסוגה עבור יוצרים שגם נפגשו מדי חודש על במת תיאטרון תמונע, היווה במה לתרבות המימז של הניינטיז, גילה את יוני בלוך, וטיפח דור של א/נשי תקשורת ואמנות, שמנסים למחוק את יצירות הבוסר שלהם מהאתר עד עצם היום הזה

משתתפים/ות: בועז רימר, גיל רימון, אתגר קרת, ערן האמר (להב), יוני בלוך, שירלי צ'לצ'ינסקי, שיר ראובן, עידו הרטוגזון, נחום ויינגרוב, מרב גרין

אבטיח, אני יודע זאת פתאום... אתר אבטיח אסף טעויות בשירים ישראליים, בעידן שבו היה קשה בכלל למצוא את המילים המקוריות. האתר היה פרויקט משפחתי שהצחיק קהלים רחבים שגם תרמו תוכן גולשים, ובזכותו "אבטיח" הפך מטבע לשון לטעות נפוצה ומצחיקה בשיר.

משתתפים/ות: אלעד (פוגי), דפנה (סילביה באמפר), אילן כרמי, חן זיסמן, ערן צור, יעל מעמוד אבטיח בפייסבוק

אתר מומה שאף להקיף את כל מה שמוסיקה, עם שילוב של מידע ביוגרפי, דוגמיות סאונד, מגזין חדשות וביקורות, פורומים, ורדיו אינטרנטי, עוד לפני שהיו ויקיפדיה, רינגטונים, או שזאם. כל מומחי/ות המוסיקה בארץ עבדו בו וחיו את החלום, אך הפרויקט היה מושלם מכדי להאריך חיים באינטרנט המסחרי של המאה ה21.

משתתפים/ות: יואב קוטנר, איילת יגיל, נדב רביד, עופר נאור, איתי קורוניו, דפנה לוסטיג, ערן צור, נוי אלוש

האייל הקורא ניסה להיות כתב עת באינטרנט, שעוסק בהכל מלבד האינטרנט. ייחודו היה טמון בדיונים עם פתיל ארוך, עם מדיניות חופש דיבור קיצונית (לרבות לקיצונים), ותרבות דיון שבאמת גרמה לאנשים לשנות עמדות. מייסד האתר נלחם על מנת שכתב העת לא יהפוך לקהילה, אך הפסיד בקרב ל"פרלמנט של בית קפה", אשר רואה בו בית אינטלקטואלי ברשת עד היום.

משתתפים: דובי קננגיסר, טל כהן, אדם קלין אורון, ערן בילינסקי, ירדן ניר בוכבינדר, אביבית משמרי, איילת בועזסון, יובל רבינוביץ

הפורטל הראשון בעברית נולד במשרד פרסום מצליח, כאתר זיכרון ליצחק רבין. בהובלת נכדו הצעיר של רבין, יונתן בן ארצי, נטקינג ניסה להפוך לערוץ 2 של האינטרנט המוקדם: לשדר רדיו לפני המצאת הסטרימינג, ולעשות ריאליטי ברשת לפני הפצעת "האח הגדול". הרבה לפני שדודו טסה הציע שעדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה, נטקינג קבע שעדיף חיים קצרים ומפוארים על סתם לשרוד כעוד אתר רגיל באינטרנט.

משתתפים: רוני כהן, יונתן בן ארצי, יריב בן יהודה, לימור דהאן, שרון טייכר, עופר שני ועוד

סיכום עונת "אגדות בראשית" כולל תובנות וקשרים מפתיעים בין הפרקים, סיפורים פיקנטיים מאחורי הקלעים, לרבות פספוסים וקטעים גנוזים, תגובות נבחרות ממאזינים ומאזינות, וחשיפת הפורמט החדש של העונה הבאה

גל מור ניהל את ערוץ הטכנולוגיה של ווינט, גוף המדיה המסורתי הראשון שנכנס לאינטרנט בישראל, הראשון שהתמודד עם פיצ'ר הטוקבקים, ונאלץ לפתח את האתיקה העיתונאית לדווח על המתרחש באינטרנט תוך כדי תנועה. משם המשיך ל"חורים ברשת", שם גילה שהצלחה תרבותית והצלחה מסחרית הם שני דברים שונים, ועכשיו הוא מהמר על תוכן גולשים בבלוקצ'יין

במוסך של סבא שלו בחולון התקיים משהו בין מועדון ג'נטלמנים לחנונים וברנינג מן לייט, שנולדו ממנו המון סטארטאפים וחיבורים יזמיים, ושאנשים כמו סרגי ברין וג'יימי וויילס באו לנאום שם מעל גבי מלגזה, אבל הוא טוען שתפקידו העיקרי היה לנקות את השירותים. שם הוא גם הכיר חבר שאיתו הוא מנהל היום חברה בינ"ל ציבורית, שעדיין חולמת לשנות את הטלוויזיה בעידן האינטרנט.

מי שהביא לעולם את "תקדין" והפך את הטקסט המשפטי לדיגיטלי עוד לפני האינטרנט, היה מעורב גם במהלכים המרכזיים של המשפט הטכנולוגי והחקיקה הנוגעת לאינטרנט בישראל. הוא הקים את הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, שם פוצחו כמה חקירות סייבר תקדימיות המסופרות בפרק, וכיום הוא מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ועדיין נאבק על עדכון ופיתוח ההגנה על הפרטיות בישראל 

הוא האקר, הוא הטרול העברי הראשון, הוא בלוגר סקופים שלא עוצר באדום, הוא היסטוריון בלתי רשמי של האינטרנט הישראלי, אבל יותר מכל הוא דון קישוט הלוחם בטחנות הרוח שטחנו את הצדק של המשפט האינטרנטי מאד לאט. אם היית באינטרנט לפני 20 שנה אין מצב שלא קראת או אפילו עיצבנת את הלמו, משה הלוי. 

סיפורו של העיתונאי החרדי חסיד חב"ד שראה באינטרנט גילום של רצון אלוהי וכלי לעשיית הטוב, הקים את הפורום הראשון לאוכלוסיה החרדית שהיתה בו רוח פלורליסטית אשר הפך לאתר החרדי הגדול בעולם, ועמד על דעתו גם מול חרמות הרבנים על הטכנולוגיה. זהו ראיון קולי ראשון עם דוד רוטנברג.

הפמיניזם הישראלי בשנות התשעים והישגיו צמחו מהפורום הראשון בנושא. זהו סיפורה של מי שהקימה אותו ביואל, העבירה אותו לתפוז, הפכה לפנים של הפמיניזם הרדיקלי ברשת, פגשה את כל הרוע של האינטרנט בראש זקוף, ולא עוצרת עד היום. יחד עם שותפות לדרך, היא הובילה פיתוח של קהילה ודרכים חדשות להתארגנות ופעולה אקטיביסטית. זו השריטה שהיא משאירה בעולם.

פרק חובה לכל מנהל/ת קהילה, עם האישה שהמציאה את התפקיד תוך כדי תנועה בפורומים של יואל, והקימה את מערכת הקהילות של נענע ו-ווינט. על הסודות להצלחת קהילות, השינויים שחלו בקהילות וירטואליות מאז ועד היום, הקשר ההדוק בין קהילות לזהויות, המתח בין לנהל את הקהילה ולהיות חלק ממנה ועוד.

ויקיפדיה בעברית הוקמה ב2003 ע"י ארבעה סטודנטים מהטכניון. לאחר חודש הם פרשו ונעלמו לעד, כשהם מותירים את המיזם בידיו הנאמנות של דוד שי. דוד, שנאבק בדחף לעדכן בכתב יד את האנציקלופדיה העברית שבביתו, הפך לפנים של ויקיפדיה העברית ולבירוקרט הראשון שלה, שעדיין כותב ומעלה ערכים על כל דבר שהוא נתקל בו, לרבות הערך על הביטוי "שק לי בתחת".

שושנה פורבס היא בלוגרית הטכנולוגיה הישראלית הראשונה, ואחת מבונות האתרים הראשונות, שהאוונגליזם הטכנולוגי שלה התמקד בקוד פתוח ובשפה העברית ברשת. אפשר לחשוב עליה כעל אליעזר בן יהודה של הממשקים באינטרנט, כי בזכותה עברית נתמכת בכל דפדפני האינטרנט, בג'ימייל ובעוד מוצרים, והיא לימדה גם את שאר העולם לתמוך בשפות נוספות שנכתבות מימין לשמאל. בכל פעם שאתםן פותחיםות את ג'ימייל, והעברית עובדת סבבה, חלק לא קטן מזה הוא בזכותה.

שיחה פחות שגרתית עם המשקיע הכי פורה ומוכר בהייטק הישראלי, שמתחילה בילדותו כחובב רדיו וגיק אלקטרוניקה, מתעכבת על כמה סיפורים פחות מוכרים סביב ההצלחה והמכירה של אייסיקיו, ובעיקר חושפת את המניעים המפתיעים מאחורי הפעילות העסקית והתרבותית-חברתית של הקונקטור מספר אחת בתעשיית האינטרנט הישראלית