גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש - וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתו זו.
***
"הייתי מצמצמת את מספר החריגים בלשון עד מאוד כי החריגים הרבּים מעיקים וקשה לזכור אותם" - לד"ר אורלי אלבק יש גישה חריגה בשאלת התקן בשפת העברית. הכללים, ההכללות, הסדרת המערכת וההיגיון הלשוני (הגיון הלשון) חשובים לה מן הפרטים ומיוצאי הדופן והם חשובים לה אפילו יותר ממה שרוב הציבור אומר.
בשם איחוד המערכת ופישוטה היא מוכנה לשלם מחירים לשוניים. למשל: אם מחבֶּרֶת-מחבָּרות היא מבקשת להכשיר גם את איגֶרֶת-איגָרות, אם מגדָל-מגדְלי־ היא מבקשת להכשיר גם תושָב-תושְבי־.
בשיחה עימה בדקתי את הגבולות שלה בשלל נושאים:
* האם היא תאשר את הצורות ליסוע וליגוע
* למה היא מבקשת להכשיר את יכַל אבל לא את יושן
* שם המספר - האם היא בעד לשנות את הכלל ולהתאימו למה שרוב הדוברים אומרים?
* צומת - אם לדעתה יש לקבוע שהמין הדקדוקי יהיה גם נקבה
* יש לי את - היא תכשיר את הצורה?
* על משקל פָּעיל לעומת פְּעיל - אם היא תאשר את צָמיג, רָכיב
* על צורת הרבים של שנתון - התקן לעומת ההגייה הרווחת
* על צורת הנטייה של עַיִר ושל דַיִש
* כללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) - על הרצון שלה לכתוב צוהוריים, היתלבש.
עוד שוחחנו על כך שהיא רואה בחיוב את החלטה האקדמיה ללשון להתיר גם את קֵן ציפור, חלַב אם וכן שני נסמכים לסומך אחד (מורי ומורות ישראל; חברי וחברות הכנסת), וכן דנו בהבדלים בין הגישה שלה ובין הגישה של פרופ' חיים כהן שעימו הקלטתי פרק בנושא הזה והאוחז בגישה שונה.
***
ד"ר אורלי אלבק - לשעבר עובדת האקדמיה ללשון במשך 25 שנים, שם ריכזה את העבודה במאגר המונחים וניהלה את מדור ההשתלמויות של האקדמיה.
היום חברה בצוות מחקר ופיתוח של עיבוד ממוחשב של העברית בדיקטה ומרצה בתוכניות לעריכת לשון (כולל במרכז ללימודי הטקסט – שם שנינו מלמדים) ובהשתלמויות למשפטנים.
***
הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il