
התחלנו את הפרק השביעי בשמונה פרקים, מריחים כבר את הסוף. הפרק הזה כמו הפרק שלפניו וזה שיבוא אחריו, הם פרקים שכבר לא עוסקים באופן ישיר בתיקון המידות, אלא בנושאים משלימים.
הפרק הקודם עסק בשאלת מי עדיף המתגבר על יצרו או המעולה, הפרק הבא יעסוק בנושא הבחירה החופשית, והפרק שלנו עוסק בנושא הנבואה.
למען האמת, הפרק הזה עוסק יותר בהקשר שבין הנבואה לתיקון המידות, ופחות בנבואה עצמה.
____________________________
אז כדרכנו בקודש פתחנו בהקדמה, הבאנו מדברי הרמב״ם בהלכות ובמורה, כדי להכיר טוב יותר את תורת הנבואה של הרמב״ם.
זה אמנם על רגל אחת, ויש הרבה מה להרחיב, אבל בכל זאת הבאנו תמצית שתסייע להבנת הפרק שלנו.
____________________________
דיברנו על כך שאצל הרמב״ם הנבואה היא תפיסה שכלית, הבנה גבוהה יותר במושכלות.
הסברנו קצת על השכלים הנבדלים, ועל כך שאנחנו משכילים את התובנות שיש ב״שכל הפועל״ שבהלכות הרמב״ם מכנה אותו ״אישים״.
_____________________________
דיברנו גם על הנביא עצמו, הבאנו את דבריו של פרופסור משה הלברטל, שמסביר שאצל הרמב״ם הנביא הוא שילוב של החכם והמנהיג, משהו כמו המלך הפילוסוף של אפלטון.
האדם שיודע גם להבין וגם להסביר. גם לצפות למרחוק ולהבין מה צריך לעשות, וגם לדמות את זה בצורה בהירה לעם - כדי שאכן יקשיבו לו.
___________________________
התחלנו את הפרק בהבהרת ענין המחיצות, שאלו בעצם המונעים הטבעיים - כמו מידות שכליות לא מספיק טובות, או מידות נפשיות לא מתוקנות - שמונעים את ההבנה הבהירה מן האדם.
והסברנו גם את ההבדל שבין המחיצות - אצל הפילוסופים - והקליפות אצל המקובלים.
___________________________
שאצל המקובלים אלוקים נמצא בפנימיות של כל דבר בעולם, ולכן אנחנו צריכים לקלף את הקליפות של דבר, כדי לחשוף את התוכן הפנימי האלוקי שלו.
לעומת זאת אצל הפילוסופים (לא רק רמב״ם), אלוקים הוא חיצוני לעולם, ואנחנו צריכים לטפס כדי להגיע אליו, והסרת המחיצות זה הסרת המונעים החומריים שמונעים מאיתנו לראות את השם בבירור.
_________________________
כתמיד נשמח לתגובות ולשיתופים