אחד הרגעים המרגשים ב׳צמאה׳ תשפ"ה, היה הרגע שבו שמעון כהן, נכנס לבמה לקול שירת 'עוצו עצה ותופר', ואמר את תפילת 'מי שבירך לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון' יחד עם כל הקהל.

בשביל שמעון זו הייתה סגירת מעגל מרגשת. הניגון עוצו עצה ליווה אותו מאירועי ׳צמאה׳ תשפ"ד, יום לפני שנכנס חזרה ללחימה בעזה, וזה גם היה המשפט שהוא כתב על קיר אקראי בעזה, יום לפני שנפצע קשה מפגיעת פצמ"ר ישירה.

אבל הסיפור של שמעון עם ׳צמאה׳ הוא הרבה מעבר לזה. הוא סיפור על האור של החסידות, שרלוונטי דווקא לדור שלנו, זה סיפור על הכוח של הניגון החסידי לפתוח את הלבבות ולקרב נשמות, וזה בעצם הסיפור של כולנו - של עם ישראל כולו.

הללו מגישים לכם פרק מיוחד המלווה את שמעון כהן במשך שנה שלימה, החל מפציעתו בעזה, עובר בתהליך שיקומו וכלה ב׳צמאה׳ השנה - תשפ"ה.

ניגון 'שלוש תנועות' הוא אחד הניגונים הנדירים והמיוחדים בתנועת החסידות כולה, זהו ניגון שהולחן על ידי שלושת אבות החסידות:

הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש והאדמו"ר הזקן, אשר כל אחד מהם הביא לחסידות את הקו הקדוש והמיוחד שלו. כל אחת מהדמויות כתבה בית אחד בניגון. כל בית נקרא בשפת הנגינה החסידית 'תנועה'.

בפרק הנוכחי נצלול לסיפורו של הניגון, דרך התנועות המיוחדות נעמיק בדמויות המחברים - גדולי החסידות - ונבין את המהפכה הגדולה שהביאה תורת החסידות לעולם היהודי.

בהשתתפות הרב נתנאל לדרברג, הרב נחום גרינוולד וחיליק פרנק

הצימאון, הוא מהות החוויה האנושית. הוא זה שמניע אותנו להיות טובים יותר מאתמול, להתקדם, לרצות עוד ועוד. בלעדיו, היינו נובלים. זו הבערה שמשאירה אותנו בחיים.

'צמאה' - הניגון שמתוכו צמח פרויקט 'צמאה' כולו, הוא גם הניגון שמזוהה יותר מכל עם הרבי מליובאוויטש. ניגון שקט, מלא ברגש כיסופים וגעגוע, למילותיו של דוד המלך בתהילים, "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי".

הרבי ראה בעולם צימאון בלתי פוסק ובלתי נגמר של נשמת כל יהודי לקודש, לבורא, לרוח. חיינו כרוכים לעיתים רבות בחוסר שקט וחוסר סיפוק, בתחושה של רצון לעוד. המשפחה, העבודה, הקריירה, לא מספיקים. אנחנו רוצים להתקדם ולהתפתח. החסידות אומרת לנו, זו לא טעות, זה אנחנו.

בתוכנו, יש נשמה רוחנית, שהיא כמו שלהבת המרצדת כלפי מעלה, היא משתוקקת וצמאה לעוד ועוד.

אז בואו איתנו למסע מלא צימאון בארץ ציה ועייף עם הרב שבתי סלבטיצקי, ברי סחרוף ונדב הלפרין.

מה הסוד של הניגון העתיק "כי הכל הבלים הבלים, אין עוד מלבדו"? איך אפשר בכלל להבין שאין עוד מלבדו, אם אנחנו רואים מול העיניים מציאות אחרת לגמרי?! ומה הקשר בין פסוק ממגילת קהלת, לפסוק מספר דברים?

מוזמנים לצלול אתנו לאחד החידושים הגדולים ביותר שהעניק הבעל שם טוב לעולם היהודי - בהשתתפות האמן יונתן רזאל והרב מומי פאלוך

יהיה מרתק!

יום הולדת נתפס לעיתים כמשהו נחמד ששייך למסיבות, עוגה וחברים, אך תורת החסידות מתייחסת אל יום ההולדת הפרטי של האדם כיום מרכזי ומשמעותי מאד עבורו, ממש כמו ראש השנה אישי.

בפרק הנוכחי נדון במשמעותו של יום ההולדת באמצעות ניגונים שחוברו במיוחד לימי ההולדת של הרבי מליובאוויטש במהלך השנים. נדבר על ייעוד ושליחות, ונקבל כלים לצמיחה אישית ומימוש הפוטנציאל. איתנו בפרק הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון וד''ר יחיאל הררי. האזנה נעימה ** ניהול והפקה: מענדי בלוי עריכה, הגשה: שמוליק קפלן עיצוב סאונד ומיקס: אפי שיינר יש ניגון שאתם אוהבים במיוחד ב׳צמאה׳ ורוצים שנקדיש לו פרק? כתבו לנו בתגובות, או בדף הפייסבוק של ׳צמאה׳. ** חדש!! מוזמנים להצטרף לקהילת הללו! בקבוצת הווטסאפ של הללו תוכלו למצוא הרחבות ותכנים נוספים על הפרקים, לשאול אותנו שאלות ולפתח דיונים מרתקים על ניגונים וחסידות. ‏⁠https://chat.whatsapp.com/EzJd9xaA13m..⁠.

רבי רפאל חודיידטוב ע''ה, היה יהודי בעל מסירות נפש מופלאה שעמל רבות לחיזוק הרוח והגוף של אחיו היהודים בבוכרה, בתקופת הדיכוי הקומוניסטי בברית המועצות.

הוא לימד ילדים יהודים תורה, החזיק מקווה במחתרת ואף הקים 'קולחוז' - יישוב חקלאי יהודי.

אחד הפיוטים שהוא גילה לנו והיה אהוב עליו ביותר היה הפיוט "אתם שלום", המבטא את גודל האהבה לתורה ולעם ישראל, ולכך שהקב''ה תמיד שומר ומגן עלינו.

האזינו לעוד פרק ייחודי של 'הללו' ובו סיפורו המלא השראה של רבי רפאל והפיוט שלו. בהשתתפות נכדו יוסי גרייבר, ר' יעקב לרנר והרב ישראל אלפנביין.

לקבלת הפרקים לפני כולם ולעוד תכנים מרתקים מוזמנים לקהילת הללו בווטסאפ:

https://chat.whatsapp.com/EzJd9xaA13m25nuclloeho

השנה זה היה ׳צמאה׳ שונה.

נכנסנו כואבים ושבורים, בכינו את הנשמה ב׳אבינו מלכנו׳, התפללנו ב׳הגלה נא׳, התגעגענו ב׳צמאה לך נפשי׳, ורקדנו בביטחון ובאמונה ב׳הושיעה את עמך׳. הנשמה התגלתה בתפארתה, במלוא גווניה וכוחותיה.

אז למי שרוצה לחזור לחוויה, ולטובת אלה שלא התאפשר להם להיות שם - הכנו לכם פרק סיכום ׳צמאה׳ תשפ״ד – הנפש ביקשה ניגון וקיבלה.

אהבתם ניגון? עשינו לכם פודקאסט עליו!

המאזין רביב מוזס שלח לנו הודעה, בה הוא מספר על סבו, ר' ישעיהו שפירא - האדמו"ר החלוץ, שהיה מנגן את הניגון 'אתה בחרתנו'. רביב שאל אם נוכל להתחקות אחר הניגון ולהכין עליו פרק.

יצאנו למסע מרתק, בעקבות הסיפור ההיסטורי ובעקבות המילים ׳אתה בחרתנו מכל העמים׳ שעוסקות בנושא מהותי בסיפורנו כעם הנבחר.

מהי משמעות הבחירה, ומהן ההשלכות לחיינו? האם זוהי זכות בלבד, או גם חובה?? מוזמנים להצטרף אלינו, לסיפור מסעיר על צדיקים ובעלי תשובה, בחירה וייעוד, עם הרב דוד דודקביץ', הרב עזרא שוחט, הרב ד"ר יוסי שטמלר ואהרן רזאל - ולקבל תשובות ותובנות!

"הרבי מליובאוויטש לקח אנשים רגילים והפך אותם למנהיגים" (הרב יונתן זקס).

מוזמנים לצלול לסיפור שמאחורי הניגון 'ופרצת' - ההמנון של תנועת השליחות שייסד הרבי מליובאוויטש והפכה את העולם היהודי.

בהשתתפות הרב פרופ' יצחק קראוס, הרב ירחמיאל גורליק מסיביר, הרב מנדי גרינברג מאלסקה והרב משה בלוי מהערבה שבדרום הארץ. יהיה מרתק!

לפני למעלה ממאה שנה, הגיע לאזני הפייטן הרב רפאל ענתבי שיר מצרי-ערבי שהיה פופולרי באותה תקופה. רבי רפאל הלביש 'מלים' חדשות לשיר, והפך אותו לאחד הפיוטים המפורסמים ביותר בעולם היהודי - "עזרני א-ל חי". זה לא היה במקרה, אצל הרב ענתבי זו הייתה שיטה. לקחת לחנים ערבים ולהפוך אותם לפיוטים.

בפרק הזה של ׳הללו׳, אנחנו מספרים את הסיפור של עולם הפיוטים בכלל, והפיוטים של קהילת חלב בסוריה בפרט וזו של הרב רפאל ענתבי בייחוד.

על סיפורה של אחד הקהילות היהודיות החשובות בעולם ועל עולם הפיוטים שהיא הצמיחה, עם פרופסור אדווין סרוסי, הפייטן רפאל ביתאן והרב אליהו שוויכה.

לפני מאות שנים חי בצפת רבי יצחק לוריא, המוכר בכינוי ׳האר״י הקדוש׳. האר״י היה 'מקובל' שפיתח שיטה ייחודית בתורת הקבלה, המוכרת כיום בשם 'קבלת האר"י'. במסגרתה הוא עסק המון בסוד השבת. לפי תורת הקבלה יום השבת מכיל בתוכו רבדים רוחניים ועמוקים. על בסיס זה, חרג האר"י ממנהגו שלא לכתוב וכתב שלושה פיוטים - לסעודת ליל שבת, לסעודת יום שבת, ולסעודה השלישית לקראת צאת השבת.

צללנו לסוד שלושת הפיוטים ולסוד השבת, דרך הקאבר של ברי סחרוף בפרויקט 'צמאה' לפיוט השלישי 'בני היכלא'. הפרק בהשתתפות: הרב יוסף קרסיק, הרב זלמן גופין, בנימין וילהלם וארבל זכריה.

עדיין לא נרגענו מאירועי צמאה. כל כך מרומם היה. האש והצמאון עדיין בוערים, אז החלטנו להקדיש פרק מיוחד בפודקאסט של ׳הללו׳, לצמאה תשפ״ג! 

בחצי שעה שכולה התוועדות חיה ובוערת, נחזור ביחד אתכם לרגעים הגדולים והקטנים שחווינו – לניגונים מהמופעים, להתוועדויות הסוחפות ולאווירה המרוממת. שוחחנו גם עם האנשים שמאחורי צמאה, עם האמנים והנגנים, וניסינו למצוא את המקומות האישיים בהם פוגשת אותנו החסידות. תיהנו!

בואו להיות חלק מקהילת צמאה בפייסבוק: https://www.facebook.com/tzama.co.il