לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ zohara@zyb.onmicrosoft.com https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים? תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות. מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות. והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר. פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה. הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר: הגיעו למושב/ ישוב/ שבט שאלו מי ההילר המקומי תבחרו בהילר שלפחות 3 בני מקום המליצו עליו שאלו את ההילר מה הצמח שהכי משמש אותו הבינו את תנאי הגידול שמאפשרים שימוש בו גשו למעבדה לחקור ספרו לנו מה גיליתם- החלק החשוב יותר! נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם. תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע. האזנה נעימה!  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל https://www.aryehrein.info/ https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu   הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל? לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל. וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו. ד"ר מיכל ריין,  דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה- צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר. שתהיה האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://medicine.biu.ac.il/Koren https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר. כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן. למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק. בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן. העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה. יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו. רוצים לשמוע עוד? תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/ronibaruch2/ https://ronigastrodiet.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 והפעם על הקשר המרתק בין המוח, מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים הוירוסים והפטריות שחיה לנו במערכת העיכול כשאנחנו אומרים "מוח", רובנו חושבים באופן טבעי על האיבר שנמצא בתוך הגולגולת שלנו – איבר המורכב והמרתק ביותר בגוף האדם. זזהו המוח הראשון: תחנת הפיקוד העליונה שמנהלת את כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים. היום מגדירים ברפואה את המוח השני, רשת עצבית, כימית ומיקרוביאלית עצומה שמנהלת את מערכת העיכול, מתקשרת ישירות עם המוח שבגולגולת ומשפיעה על מצב הרוח, מערכת החיסון הבריאות הכללית ואפילו הנפשית. הכנס היה מושב ששמו סימפוזיון מדעי: מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית. רוני ברוך, דיאטנית, המחלקה לתזונה ,מכון הגסטרו ,מרכז רפואי תל-אביב העבירה הרצאה על המוח הראשון, המוח השני והמיקרוביום שביניהם ואז היא הגיעה לאולפן השטח שלנו כדי לדבר על המאזינים על הקשר בין ה3, ואיך שומרים עליהם ביחד ולחוד. רמז: מזון אולטרה מעובד לא מומלץ, סיבים תזונתיים כן. תעבירו הלאה לכל מי שאתם רואים שלא מתייחס מספיק טוב למוח השני והמיקרוביום. האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright omerkamer95@gmail.com המאמר עליו דיברנו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37796016/מאמר ההשתלה הראשי:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860791/ הידעתם? האקדמיה ללשון עברית החליטה שהמילים העבריות הנכונות עבור המונח "מיקרוביוטה" הן "יצורה זעירה". מעניין. המיקרוביוטה היא קהילה של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בסימביוזה שיכולה להועיל לאדם או להזיק לאדם. היצורה הזעירה של האדם כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ועוד. הידעתם? בגיל המעבר ראו שהמיקרוביום הנשי משתנה לכיוון של מיקרוביום שמזוהה עם גבר. גם לפי סוגי דיאטות נראה אוכלוסיות שונות מאכלסות את המקרוביוטה, למשל בדיאטה ים תיכונית לעומת דיאטה קטוגנית הדלה בסיבים, ולשניהם תהיה רירית מעי בריאה. המיקרוביום הוא מוקד מחקר מעניין עבור מעבדות מחקר רבות, שמנסות להבין כיצד ניתן להתערב ולהשפיע.  כולל מעבדת המחקר של פרופר איריס שי באוניברסיטת בן גוריון. בכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025, עומר קמר, תזונאי וחוקר במעבדה, הציג ממצאים מהמחקר שלו על השתלת צואה, דרך הנחקרת להשתלה של חיידקי מעי, והשפעה על שימור ירידה תהליך של ירידה במשקל. בשיחה דיברנו על מיקרוביום, מיקרוביום ליבה, השתלת צואה ותוצאות של מחקר משמעותי שעשוי לשנות את מה שנאחנו יודעים על שימור תוצאות ירידה במשקל. האזנה נעימה וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתםן!  

לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noamredlich/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://sylvanadamsports-tau.org.il/ https://www.instagram.com/sylvan_adams_tau?igsh=MWg4ZjBvdHh1enpsOA==   בואו נודה באמת, רוב האוכלוסייה שעושה אימונים אירוביים לא צריכים תזונה מיוחדת. בהנחה שלא מדובר בספורט תחרותי או בנסיון לשפר ביצועים, לגוף יש מספיק מאגרי אנרגיה בשביל לנהל פעילות אירובית ולשקם את עצמו לאחר מכן. המטרה של תזונה לאימונים אירוביים ובכלל היא לממש את פוטנציאל האימון באופן מיטבי ולפי זה נעשית התאמה תזונתית.תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת חלבון, ירקות ופחמימות מורכבות תומכת בפעילות אירובית. עם זאת, יש אנשים שהאימונים שלהם עצימים יותר ושם כן דרושה התאמה תזונתית. בקיצור, בואו לשמוע פרק שלם על תזונה לאימונים אירוביים. נטע קיילר הזמינה את נועם רדליך, תזונאית קלינית וספורט שמלווה ספורטאים וקבוצות  בתחום התזונה לשיחה מקיפה על אימונים אירוביים והתאמה תזונתית. בשנים שבהם מאדירים אימוני כוח ופחות מדברים על אימונים אירוביים, נטע ונועם שופכות אור ומעלות את קרנו של האימון האירובי-למה הוא חשוב, למה קריטי לשלב פעילות אירובית ומה זה נשנוש ספורט? וגם- לכמה זמן מספיקים מאגרי הגליקוגן והאם זה בסדר להתאמן על מאגרי גליקוגן מדוללים?מה הדרישה של פחמימות חלבון ומים באימון אירובי? מה לגבי ברזל? פרק חדש ומרתק, מלא בידע בפודקאסט שלנו. רוצו להאזין, תרתי משמע;) וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.linkedin.com/in/inbartayar/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright למחקר של ענבר- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40466592/   בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 על המחקר הכה חשוב של ענבר טיאר וקסברגר על נושא שמקבל יותר ויותר חשיפה בשנים האחרונות- הטיות מודעות ולא מודעות כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות פוגעת באיכות הטיפול וזה חייב להשתנות. במחקר מרתק שהיא הובילה, סטודנטים לתזונה התבקשו ללבוש חליפת השמנה המדמה גוף עם עודף משקל של 18 ק"ג ולחוות איתו פעילות יומיומית. והתוצאות? משמחות מאוד- התנהלות בחליפת ההשמנה הצליחה להוריד שיפוטיות ולהעלות אמפטיה כלפי מטופלים עם השמנה. ולמה המחקר הזה כ"כ חשוב? כי מערכת הבריאות צריכה לפעול כדי להבטיח טיפול שווה והוגן לכל המטופלים באשר הם, ללא כל קשר למשקל שלהם, גבוה או נמוך ככל שיהיה. מה היה במחקר ומה היו התוצאות? תקשיבו לשיחה של נטע עם ענבר פרק חובה לכל מי שמטפל, מלמד, או פשוט חי בעולם הזה. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/efratnut/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/efrat.nutrition/?locale=he_IL https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/   אנחנו בחיים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה.  תקופה לחוצה, מתוחה, כואבת וטראומטית.זה משפיע על כולנו – אבל בהריון, כשהגוף מגדל חיים נוספים וההתנהלות יכולה להשפיע על העובר ועל החיים לאחר הלידה, זה מקבל מימד אחר לגמרי. בפרק החדש של הפודקאסט נטע אירחה את אפרת פז דובינסקי – תזונאית קלינית באכילה קשובה ובריאות האישה, לשיחה על סטרס, אכילה והריון. מה סטרס עושה למערכת ההורמונלית שלנו? איך סטרס משפיע על האכילה? למה סטרס כרוני מחליש את היכולת של הגוף לרפא ולהתאושש?  ואיך כל זה משפיע כשאת לא לבד – אלא מגדלת בן אנוש בבטן? נטע ואפרת סקרו את הנושא, הסיבות וההשפעות ונתנו כלים ונקודות למחשבה להתמודדות. שיחה שלא מדברת על "לחשוב חיובי", אלא על מציאות ביולוגית, כלים מעשיים, ויכולת אחת חשובה במיוחד: לא להיות לבד בתוך זה.   האזנה נעימה ומלאת חמלה.

לפני הכל, בואו נהיה בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/talinahum.nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.tali-nahum.com/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   ב־1935 שני גינקולוגים בשם שטיין ולבנטל תיארו שיש נשים שסובלות מאי סדירות וסת או אל וסת, שיעור יתר ושחלות מוגדלות. נשים אלה עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה, ואז הווסת הופיעה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS- Polycystic Ovary Syndrome) היא תסמונת מאוד נפוצה והסיבה המובילה לאי סדירות של הוסת. זו תסמונת סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף אבל ההשפעה שמטרידה נשים היא רעב, דחפים באכילה, עליה במשקל, שיעור פנים ועוד הפרעות אסתטיות והתנהגותיות. החדשות הטובות- אם מסגלים את ההמלצות, נראה שינוי מהיר והטבה של התסמינים בזמן קצר. נטע הזמינה את טלי נחום, תזונאית שמטפלת בתסמונת השחלות הפוליציסטיות במסגרת עבודתה לשיחה מקיפה על שחלות פוליציסטיות- מה קורה בגוף כשיש חוסר איזון בין אינסולין, טסטוסטרון ופרוגסטרון? איך תזונה יכולה לעזור לא רק ל-PCOS אלא גם לעייפות, עצבנות, מחזור לא סדיר ואכילה דחפית?כלים להתמודדות עם חשקים מוגזמים — בלי רגשות אשם ובלי דיאטה קלאסית ובלי צ'יט מיל.   חשבנו שניצור פרק שמיועד לנערות ונשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטוית, אבל גילינו שנוצר פרק שמתאים לכל אישה באשר היא וגם לגברים. תכתבו לנו איך היה לכםן להאזין! האזנה נעימה!  

  לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   חשבתם פעם למה גלוטן נמצא בלב ההימנעויות וההפחדות? האם זה בגלל שהוא כלול במוצרים שעושים לנו חשק לאכול מהם עוד ועוד ויותר קל להימנע מאשר לצפות מעצמינו לאכול במידה כשזה באמת כל כך טעים? האם זה בגלל שיש מצבים שבהם עדיף ואף חובה להוריד גלוטן? האם זה בגלל הטיפוח והעיבוד התעשייתי שגלוטן עבר והפך להיות כ"כ נפוץ, זמין וזול? כך או כך, הימנעות מגלוטן הופכת ליותר ויותר נפוצה, גם במצבים שבהם בכלל לא צריך להימנע. וההיפך- ההימנעות יכולה ליצור את האפקט ההפוך- צמצום של מקור של סיבים תזונתיים, ויטמין B, מנגן ועוד. במיוחד שאם לא מקפידים על חלופות איכותיות, אפשר למצוא את עצמינו אוכלים אוכל אולטרא מעובד ולא מזין. בפרק החדש של הפודקאסט, 2 תזונאיות נכנסו לאולפן כדי לדבר על אחד הנושאים הכי חמים – והכי מבלבלים – בתזונה: גלוטן, רגישות לגלוטן וצליאק. באופן לא מוצדק, לא מעט אנשים נמנעים מגלוטן, אבל עבודת שטח מגלה- זה לא הגלוטן כמו שזה מה שבא יחד עם הגלוטן- סיבים תזונתיים שיכולים לגרום לחוסר נוחות, חומרים משמרים או מתחלבים או מגוון סיבות אחרות שהן בכלל לא גלוטן. לצערינו, הפחד מגלוטן הפך לתעשייה של מיליארדים – ויש דברים שחשוב להבין לפני שמפסיקים עם הלחם. ולכן יצרנו לכם פרק בדיוק בשביל זה- למה יש מצבים רפואיים שבהם גלוטן הוא ממש סכנה – ואחרים שבהם זה סתם טרנד?מה קורה כשאנשים נמנעים בלי צורך – ואיך זה פוגע באכילה מאוזנת, בבריאות ואפילו במיקרוביום?איך מתנהלים ומה הם התחליפים המתאימים במצבים בהם דרושה הימנעות מגלוטן? האזינו עכשיו – עשינו סדר סביב המרכיב הכי מושמץ בעולם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/galimarom_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/GaliMaromNutrition?mibextid=wwXIfr&rdid=pltVpYgX1XPwrIwA&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2F16cBqUkvm7%2F%3Fmibextid%3DwwXIfr# https://www.facebook.com/atid.eatright   הידעת? בעבר, בשל התפשטות האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים וכדי לימנע ממראה חולה וחלש, גברים הומוסקסואלים שאפו להיראות בריאים, חזקים ושריריים – והצורך הזה בלשרוד דרך נראות חיצונית נשאר איתנו עד היום.  בפרק החדש של הפודקאסט הדיאטן גלי מרום, הגיע לדבר על דימוי הגוף של הגבר ההומוסקסואל בעולם הדיגיטלי. למה גברים הומואים רגישים יותר לביקורת על הגוף?איך ההיסטוריה של הקהילה משפיעה עד היום על האופן שבו גברים מסתכלים על עצמם – ואחד על השני?ולמה אי אפשר לטפל באמת בדימוי גוף בלי לדבר על זהות, שייכות ובושה? ואיך אפשר להתחיל לחבר את החלקים כדי לשפר את דימוי הגוף ולהתאים את האכילה למטרות. האזנה נעימה וחודש גאווה שמח!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/liav_alufer/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   יש הורמון שיש סביבו הרבה באז. הוא רגיש ורמותיו עולות בתגובה לסכנה מוחשית או לא בהכרח מוחשית- קורטיזול. הידעתם? קורטיזול יעלה בסכנה, בלחץ וגם בעייפות ובצום ממושך. והגיע הזמן לבדוק אם התערבות תזונתית יכולה להשפיע על רמות קורטיזול. ליאב אלופר, דיאטן וחוקר במעבדה של פרופ' איריס שי, בא לעמדת הפודקאסט הכנס עמותת עתיד כדי לדבר על הממצאים של המחקר עד כה- מיהו הורמון הקורטיזול, מה הבעייתיות בקורטיזול גבוה והאם ניתן להשפיע עליו? טעימה קטנה מאוד על הורמון חשוב ורגיש. אהבתם? תרצו פרק מלא ומקיף על קורטיזול? כתבו לנו!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר-  https://www.ariel.ac.il/wp/hofa-lab/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. הפעם נטע פגשה את ד"ר רוני אבירם-פרידמן, דיאטנית קלינית וחוקרת במעבדת HOFA (Hedonic Overeating & Food Addiction) שבאוניברסיטת אריאל. סגל במחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל, לשיחה על התמכרות למזון אולטרא מעובד. בשנים האחרונות עולה השאלה המוצדקת- האם מזון אולטרא מעובד הוא ממכר? רוני עושה סדר ב4 האסכולות המתייחסות להתמכרות למזון- 1. האם יש בכלל דבר כזה התמכרות למזון? לא ניתן להיגמל ממזון 2. התמכרות לחומר מסויים שקיים במזון עצמו 3. התנהגויות המלוות התמכרות סביב מעגלי תגמו והורמונים המקושרים להרגשה עילאית והתמכרות. 4. או שבכלל מדובר בשילוב של הכל נטע ורוני מדברות על דחף לאכול- מתי מדובר בדחף לגיטימי ומתי זו כבר התמכרות למזון? מה ההבדל בין "בא לי משהו מתוק" לבין דפוסים בלתי נשלטים שיש בהם פגיעה? איך נראית התמכרות למזון דרך העיניים של מערכת העצבים והכימיה של המוח? ולמה לפעמים דווקא הלקאה עצמית רק מעמיקה את המעגל במקום להוציא אותנו ממנו אם אי פעם שאלת את עצמך "למה אני לא מצליח.ה לעצור?" – הפרק הזה ינסה לעשות לכם סדר. האזנה נעימה!

אנחנו בשבוע התזונה והתזונאי.ת ולכבוד כך הקלטנו פרק מיוחד. פרק שהוא מדריך מקוצר וצנוע להתמצאות במחקרי תזונה ובריאות! לפני הכל, תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   הכותרת אומרת ש "מחקר חדש קובע..." – אבל מה באמת קובע אם מחקר הוא אמין?בפרק החדש נטע קיילר מארחת את ד"ר נריה לברן, תזונאית וחוקרת, לשיחה עם מחקרי תזונה וקריאה ביקורתית.  מחקר הוא תהליך שיטתי ומובנה שנועד לגלות ידע חדש, לבדוק השערות מסויימות, להבין תופעות, לאמת/להפריך טענות קיימות. זה כלי מרכזי בפיתוח מדע, רפוא וכמובן תזונה. במחקר מתרכזים בבעיה או שאלה, ומנסים לבדוק מה התשובה אליה דרך איסוף וניתוח ופרשנות של נתונים, כדי להרחיב את הידע האנושי. תחום המחקר כולל שלל סוגי מחקרים, אך לא כל אחד ברמת הוכחה מספקת בשביל לקבוע מדיניות. נטע ונריה נכנסו לאולפן כדי לדבר על כל מה שצריך לדעת על מחקרי תזונה ובריאות. למה כל כך קשה לחקור תזונה ובריאות?מה ההבדל בין מחקר תצפיתי לניסוי מבוקר?איך גודל מדגם, מימון, וסוג השאלות יכולים לעוות מסקנות? אם הרשתות החברתיות גרמו לכם לפחד ממרכיב מזון מסויים כי "מחקר חדש קבע ש..." זה פרק בשבילכם. האזינו וגלו איך באמת נראה מדע התזונה מאחורי הקלעים של המבחנות, האקסלים והסטטיסטיקות.האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.proflevran.co.il/ https://www.instagram.com/addict.il?igsh=MWV6M2c1ZTlyc3hudQ== https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/   מכורים לאוכל – או פשוט נהנים מאכילה?בפרק החדש של הפודקאסט נטע קיילר מארחת את פרופ’ שאולי לב-רן, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהתמכרויות, נטע ושאול נכנסו יחד אנחנו לעובי הקצפת (ולא רק) של אחת השאלות הכי מסקרנות בעולם התזונה והבריאות:האם באמת קיימת התמכרות למזון?איך מבדילים בין הנאה טבעית לבין תלות הרסנית? איך מזהים התמכרות למזון אולטרא מעובד ולמה זה קורה דווקא עם מזון כזה?מה האחריות של הרגולטור – ומה באחריות שלנו? פרק חשוב, במיוחד בימים של תרבות שפע, סביבה אוביסוגנית וחוסר רגולציה, אל תהיו עם זה לבד, תאזינו לפרק ואם מצאתם שאתם מרגישים חוסר אונים מול אוכל, זה הזמן לדבר על זה. האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ לאתר של יוסי אוד: https://www.yossiaud.co.il צמחים צופניים: https://www.yossiaud.co.il/%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/ בואו ללמוד עוד על דבורים: https://www.youtube.com/watch?v=fqN_GW3LZOg https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright bees for peace: https://www.facebook.com/groups/1551768838946207/?ref=share&mibextid=NSMWBT   כמשפט פתיחה נצטט את משפט סיום של יוסי היקר שהגיע להתארח בפודקאסט- כך הוא אמר- "הדבורים הן ישות של ריפוי לעולם על כל היבטיו, ריפוי של האדמה, ריפוי של הצומח, ריפוי של הסביבה, של בריאות הרפואת האדם וריפוי של התרבות והחברה." חשבתם פעם כמה שפע יש בעולם? מאיפה השפע הזה מגיע אתם שואלים? יש מצב שהיא עפה לה בין הפרחים. בעידן שבו יש לנו הכול — סופרמרקטים עמוסים, תוספים בלי סוף, טרנדים תזונתיים שלא מפסיקים להשתנות — דווקא הדבורים, הקטנות והשקטות, מציעות לנו תזכורת למהות האמיתית של בריאות והשפע. והגיע הזמן לדבר על הישות שמביאה לנו כ- 75% מהשפע לעולם- עולמם המופלא של הדבורים. בפרק הזה אנחנו מדברים על המתנה של הדבורים לעולם: לא רק הדבש, גם המרכיבים האחרים של הנחיל ואפילו העוקץ, אבל העיקר הפצה והתשתית לבריאות האקולוגית שלנו, שמשפיעה ישירות על הבריאות הכללית. הדבורים מספקות לנו באצילות עד אין קץ את התרומה האקולוגית הקריטית שלהן לקיום המגוון הביולוגי שממנו מגיע השפע התזונתי שלנו. נדבר על משבר הדבורים, על ההסטוריה של הדבורה והדבש, נבחן איך הדבורה יוצרת את מרבית השפע בעולם וכמובן נדבר על תוצרי הכוורת ותרומתם לבריאות. ונסיים בכל הדרכים בהן אנחנו יכולים לשמור על הדבורים, כדי שהן ישמרו עלינו. זה פרק על ריפוי – לא רק של הגוף, אלא של מערכת היחסים שלנו עם הטבע. מוזמנים להאזין, לחשוב מחדש, ולהתחבר לשורשים האמיתיים של שפע.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/mortaler_livewell/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   מה עובר מדור לדור חוץ מגנים? בפרק 120 בפודקאסט אנחנו צוללים לנושא טעון וחשוב: העברה בין-דורית של דימוי גוף והתנהגויות אכילה. רובנו גדלנו בסביבה שבה המסרים על אוכל, משקל, וגוף לא היו ניטרליים. בין אם שמענו "כל הכבוד שסיימת הכול מהצלחת", או "לא כדאי לך לאכול את זה", או אולי רק הרגשנו שמשהו בגוף שלנו "צריך תיקון" – אלה לא רק רגעים חולפים. אלה דפוסים שעוברים מדור לדור, גם בלי שנשים לב. בפרק הזה נחקור איך דימוי הגוף שלנו – ושל ההורים שלנו – עובר בתורשה לא רק בגנים, אלא גם בשפה, בהרגלים, ובהתנהגות סביב אוכל. נבין איך אפשר לזהות את ההשפעות האלה, מתי הן מועילות, מתי הן פוגעות – והכי חשוב: איך אפשר להתחיל לשבור את השרשרת הזו, למען עצמנו ולמען הדור הבא. בכנס עמותת עתיד מור טלר, תזונאית קלינית העבירה סדנא מצויינת על העברה בין דורית. ונטע ביקשה שהיא תגיע לאולפן הפודקאסט בכנס כדי לדבר על הנושא הזה ומה ניתן לעשות עם ההעברה הבין דורית היא לא מיטיבה. זה פרק על הערות קטנות שנשארות בגדול, על הרגלים שעוברים בירושה, ועל האפשרות לעצור, לשאול שאלות, ולבחור מחדש. האזנה נעימה! וכרגיל- תכתבו לנו מחשבות ותשתפו אחרים בפרק המופלא הזה  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://rnd.tasmc.org.il/laboratories/zmora-lab/ https://x.com/nivzmora https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright נטע קיילר וניב זמורה, גסטרואנטרולוג וחוקר מיקרוביום במכון וייצמן, נפגשו בכנס עמותת עתיד לשיחה בשיחה בארבע עיניים וטריליוני חיידקי מעי כדי לדבר על אחד ממרכיבי המזון הכי טובים שיש והכי פחות מוערכים- הסיבים תזונתיים. לא ירק מיוחד מהאמזונס, לא פרי מפסגת האלפים, אלא מרכיב תזונה שיש בכל מה שבה מהצומח- סיבים תזונתיים.  בין כל יתר התועלות של הסיבים, הם נחשבים פרהביוטיקה, כלומר התזונה של חיידקי המעיים שלנו. כלומר אכילה של מזונות גולמיים מהצומח שמספקים סיבים מאפשרים לחיידקי המעי הטובים שלנו לשגשג. כשהם משגשגים הם מייצרים סיבים תזונתיים מעולים ומיוחדים בשם חומצות שומן קצרות שרשרת שלהם יש השפעה סיסטמית כלל גופית. ידוע שחומצות שומן קצרות שרשרת שומרות על דופן המעי ובריאותו, עוזרות לאזן רמות סוכר וכולסטרול ולאחרונה מגלים שיש גם קשר לסרטן עור ודלקת ריאות ושפעת. אפשר להגיד שלסיבים תזונתיים יש השפעה מכרעת על תפקוד מערכת החיסון של הגוף, דרך המיקרוביום. תצטרפו לשיחה שתעשה לכם חשק לחפש את הסיבים התזונתיים במזון שלנו. האזנה נעימה!    

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   ד"ר אורי לוי הוא רופא מומחה להרדמה, במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, במרכז הרפואי שיבא. אבל היא הגיע לעמדת הפודקאסט בכנס עמותת עתיד לא כרופא מומחה אלא כלוחם שחזר מחודשי לחימה רבים. אורי, ששימש כרופא לגדוד לוחם בעזה, שירת כ 7 חודשים במילואים. עברה כמעט שנה מאז והוא מעיד שעד היום הוא מעכל את החזרה לשגרה ומתרגל לחיים "הרגילים".     המציאות בעזה יצרה תודעת אכילה אחרת, דחפית רגשית והיה לנו חשוב להעלות את זה למודעות ולהביא את הנושא אל השיח. כולנו מכירים מישהו שהוא חייל או היה במילואים מאז ה 7.10. כדאי שנעזור להם להשתלב חזרה למציאות והכל מתחיל מאוכל. ספרו לנו מה חשבתם על הנושא. ותודה רבה לאורי שחלק מנסיונו והחוויה שלו.   מייחלות לחזרה לשגרה כמה שיותר מהר.  

שניה לפני- פרק 40 בפודקאסט הוא על מחקר הרעב  https://open.spotify.com/episode/1kkE1pgzmGoTCKfpxSL95S?si=xe-Ucuu0RySW9VdQfpLCwg בפרק ההשנה נדבר על רעב מסוג אחר, רעב מעוות ופחדני להכרה. אדולף אייכמן, אחד האנשים השנואים בהסטוריה היהודית האיש שעמד מאחורי הלוגיסטיקה של "הפתרון הסופי".הוא לא הגה את הרעיון של השמדת העם היהודי, אבל הוא היה זה שהפך את הרצח לתוכנית עבודה מסודרת: רכבות, זמנים, מספרים – הכול עבר תחת ידיו. לצערו של העם היהודי אדולך אייכמן היה מנוע לוגיסטי משופשף ומסודר שידע מה צריך לעשות כדי לגרום לדברים לקרות. וכדי שנזכור ולא נשכח, הקלטנו פרק על האדם הזה שניסה להצטייר כפקיד זוטר שמילא פקודות אבל בהקלטות האבודות שהקליט לפני שנחטף למשפט בישראל הוא חושף דברים אחרים לגמרי ומספק עדות שלא ניתן לפקפק בה על תפקידו בהשמדת היהודים ויותר מזה, הוא חושף ומפליל לא מעט נאצים אחרים שניסו להתנקות מאשמה. בפרק דיברו נטע ועידן אבוהב, עורך הדין של עמותת עתיד על אייכמן- על תפקידיו במנגנון הנאצי, על הבריחה שלו אחרי המלחמה לארגנטינה, ועל הלכידה והחטיפה בידי המוסד.אבל עיקר הפרק עסק בפער: הפער בין אייכמן נירושלים – זה שטען שהיה רק "בורג קטן במערכת", לבין אייכמן בההקלטות הסודיות עם וילם זאסן – זה שמתפאר, מצדיק, ואפילו מתלונן שלא עשה מספיק. בהקלטות שלא נועדו לאוזני הציבור, נחשפת דמות אחרת: אידיאולוג אנטישמי גאה, לא קורבן של ציות. ובעיקר את הרעב הבלתי נתפס שלו להכרה בכל שעשה ושלא עשה מספיק. לזכור ולא לשכוח.