בספר בראשית, בסיפור בריאת האדם נכתב - " ויאמר אלוהים - לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". וכך מרגע שנולד האדם, נולדה לצידו מערכת יחסים מרכזית ומשמעותית, כזו שתעזור לו לגדול ולהתפתח. בפרק הנוכחי נדבר על ה"עזר שבעדי". על האופן שבו אנחנו מווסתים את עצמנו, ממש ברמה של מערכת העצבים שלנו, באמצעות האנשים הקרובים והמיטיבים של חיינו. מבחינה ביולוגית, הגוף שלנו שואף להומאוסטזיס כלומר לאיזון, הגוף שואף להיות במצב שבו התנאים הפיזיקליים והכימיים הפנימיים שלנו נשארים יציבים ומתאימים לפעילות המיטבית שלנו. בכל פעם שהאיזון הזה מופר, הגוף מפעיל תהליכים שונים כדי לנסות ולתקן, אלה תהליכי הוויסות. בפרק הנוכחי נשוחח על האופן שבו תהליכי הוויסות הגופניים והנפשיים שלנו - תלוים בזולת שאתנו. זו תלות טובה, זה צורך קיומי, ובמיוחד בתקופות של משבר, נתאר את מערכת ההפעלה שנולדנו איתה, מערכת שעוזרת לנו להושיט יד אל הזולת, לבקש עזרה ולעזור. המערכת שעושה אותנו מחוברים לטובה. ננסה כמו תמיד להציע לכם גם תובנות אבל גם פעולות שתוכלו לעשות כדי "להשתמש" טוב יותר בקשרים שלכם, כמשאב ריפוי עבורכם וגם להיות משאב ריפוי עבור אחרים. האורחת שלי לשיחה היא מיכל זיו, היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. מנהלת מרכז "אפשרויות" לאבחון וטיפול לילדים והורים. מלמדת ומדריכה על טיפול מבוסס התקשרות.. עוד לפני ה7 לאוקטובר היא עסקה בתחום הטראומה ומאז ביתר שאת, היא מדריכה ומטפלת באנשים ועוזרת להם להשתמש במתנה ההדדית של הקשרים הבינאישיים שלהם, כגורם מווסת.