בעידן שבו הכול זז מהר — מסכים, גירויים, רעשים, הזדמנויות — יש משהו אחד שנשאר תקוע: אנחנו.אנחנו רצים בלי תנועה, מחפשים משמעות במקומות שנראים כמו חיים אבל הם רק החיקוי שלהם. מתמכרים לא לסיפוק, אלא לציפייה; לא להתחדשות אמיתית, אלא להתחדשות שמתחזה לשינוי.בפרק הזה אני צולל למה שבאמת חוסם אותנו: האשליה של התקדמות, הדופמין שמגיע מהמנגנון ולא מהחוויה, טבעת מוביוס של מחשבות, והחברה שמקדשת הישגיות עד שאנחנו מתחילים להאמין שאנחנו תמיד בחוסר. עופר 0544376080
Show more...