לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹקים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
מהי היה חסר בברית בחורב? / ואיך פתרנו את זה עם ברית זהה נוספת? / למה דואג רועה נאמן ביומו האחרון? / שכר טרחה.
מהתוועדות מוצאי שבת פרשת נצבים, ערב ראש השנה תשל"ח.
נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 188.
וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה אפשר לראות בלי עיניים? / משה רבינו יכול לצפות מעם ישראל יותר מעצמו? / על סברא חריפה שמשותפת לאמורא גדול ולשפחה חרופה / כשנוגע. י"ב תמוז תשכ"ז נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 160
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ כיצד ניתן לברך על מעקה שנבנה למניעת סכנה? / מהיכן לומד הספרי שישנם שני מצוות במעקה? / מדוע זקוקים למעקה כשבונים בית חדש? / ומדוע דווקא עשרה טפחים? / מכתב שנתקבל. השיחה המבוססת על המכתב שלפנינו לר' כתריאל פישל טכורש: במה שהעיר ביד הל' ברכות פי"א ה"ח: עשה מעקה במרך כו' שסותר ד"ע שם ה"ד: דברים שהם משום סכנה אין מברכים עליהם - והרי החיוב מעקה הוא כמש"נ ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים גו'. ולדעתי פשוט אשר להרמב"ם ולא תשים דמים גו' אינו נתינת טעם על חיוב עשית מעקה, אלא ציווי בפ"ע, כי הרי טעמי המצות לא מנאם בחשבון תרי"ג, וכמש"כ בשרש החמישי בסהמ"צ, אבל ולא תשים דמים הכניסו במנין מל"ת. והכריחו להרמב"ם לומר כנ"ל - הספרי (דברים כב, ח): ועשית מעקה כו' מ"ע לא תשים כו' מל"ת. ואם במקום עשית מעקה עשה כבש לגג וכיו"ב - קיים מל"ת וביטל מ"ע. ולהעיר מיומא ע"ב, א. נ"כ סהמ"צ שם. י"ב תמוז תשט"ז
וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד מיהו 'מלך הגוף' - הלב או המוח? / מה ענה רבי אלעזר לשאלות הפילוסוף? / מהו הדבר המיוחד שהמדע טרם מצא לו חבר? / לקחת ללב. ו' תשרי תשל"ז, מתוך הדרן על מסכת ראש השנה. נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 165.
מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם למי קשה מיתתם של צדיקים - לקדוש ברוך הוא או לעם ישראל? / מה ההבדל בין "לומר" ל"להודיע"? / ומדוע רש"י בוחר לשנות מהירושלמי והמדרש? / בין סיפור לתוכחה.
לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם מדוע לא נתקן זכר למצוות הקהל? / מדוע מנעו מיוסף הכהן להביא את משפחתו לפסח שני? / כל המוסיף - גורע?! ו' תשרי תשל"ד, מתוך הדרן על מסכת חלה.
וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה משה רבינו מקבל הוראה מעניינת - לא להילחם עם עמים מסוימים מסביב / הוראה זו מהווה מענה לשאלות המופנות כלפיי בעלותנו על הארץ / הארץ שלא שייכת לנו. מכינוס ילדים, ד' מנחם אב תש"מ.
וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם איזו מילה מוכרת לכם יותר - גבול או מצר? / איך מאחדות פשוטה מגיעים ריבוי נבראים? / ואיזו מין תשובה זו "הרוצה לטעות יבוא ויטעה"?! / והאם הים הוא גבול או גבול לגבול? / "נפלאות" בפירוש רש"י.
וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר
אנחנו נמצאים עמוק עמוק בשנת הארבעים / האם חשוב כל כך להדגיש שלא חזרנו אחורה? / והיכן בנות צלפחד היו עד עכשיו? / מגיד.
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נבואת של בלעם ניטלה ממנו / אז איך יש לו מה לומר אודות אחרית הימים? / ולמה מוכרחים לומר שבלעם לא ראה את עמלק והקיני? / ראיה למרחוק.
וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן
התלמוד-בבלי מדבר על הר הכרמל / התלמוד-ירושלמי מדבר על הר הישימון / אבל רש"י מדבר על פני המדבר / וגם משם ניתן לראות את הנגנז / יהודי במדבר.
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' שלוש שאלות מציג קרח לפני משה רבינו / במבט שטחי נראה שהמחנה המשותף ביניהם הוא ניסיון להציג את דברי משה רבינו כבלתי סבירים / אך בצלילה לעומקם של דברים, יש כאן דיאלוג שחשוב שלא לפספס.
וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים משה נתן למרגלים סימן להכרת חולשת האויב / כשהם מגיעים לעם, הם בוחרים להשתמש דווקא בו כמעורר דאגה / איך מבדילים בין מתיישבים לילידים? / גידולי הארץ.
וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא נושאי ארונו של יוסף, כבר יודעים שבוע מראש, שאת הפסח לא יוכלו להקריב / אבל רק כשמגיע ערב החג, הם נזכרים לרוץ לחפש את משה רבינו / איסור כניסה.
וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן בנדבת המשכן אף אחד לא התקמצן / גם הנשיאים לא חסו על ממונם / אז למה הם כל כך מתקמצנים על העגלות?! / מסר מיוחד ועוצמתי מפרשת השבוע.
וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כבר מהרגע הראשון, נראה שהסיפור של קורח מתדרדר למקום מאוד לא טוב / אז מתי הקצף צריך לבוא? / מסתבר שהקב"ה רוצה לתת ליהודי עוד הזדמנות, עוד רגע של אהבה וחן / מסר מיוחד מפירוש רש"י בפרשת השבוע.
וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים
שינויי הפורפורציות תפסו את תשומת ליבכם? / האם הייתם נותנים ערך למוקש? / ומה מעניין אותנו מה אומרים בחוץ? / על סבא וסבתא ומה שביניהם.
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם / איך הלכות הקציר הצליחו להפר את שלוות החגים? / מה עושים עם שכחת השכחה? / ולמה נכנסה רשימת החגים לפירושו של רש"י? / על לקט ופאה שהחליפו דוכתייהו.
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּמֻתוּ / מהו הרגע הכי עוצמתי בשנה? מהי הדמות הכי מיוחדת בעם ישראל? מהו המקום הכי קדוש בעולם? / ועל מה הייתם חושבים, אם כל זה ביחד היה פוגש אתכם? / מסע שחוצה גבולות ללא גבול_ פוקוס על שם הפרשה, עם מסר עוצמתי בעבודת ה'
וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם / ידעתם שדגש על אות שלא נמצאת בבג"ד כפ"ת מורה על אות נעלמת? / מסתבר שגם ה'בן חמש למקרא' לא שמע על זה / ובכל זאת הוא לישון הלילה רגוע..