ב1953 ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון עושה דבר מאוד משונה. בדרכו לטקס חניכה של כביש חדש המחבר בין מצפה רמון לאילת הוא מבחין במספר צריפים באמצע המדבר שהוא לא זכר שראה קודם לכן. הוא מבקש מהנהג שיעצור את הרכב, ומתחיל לדבר עם המתיישבים החדשים. מדובר בקבוצה צעירה ועצמאית שלא משתייכת לשום ארגון או מפלגה. הוא מחליט בליבו שהוא מצטרף אליהם. תוך חצי שנה הוא מתפטר מתפקידו כראש ממשלה ו"עולה דרומה". 
״בנגב ייבחן עם ישראל״ אמר בן גוריון, למה לדעתו ה"עליה לנגב" חשובה כל כך? מה תפקידו של הנגב בהתפתחות של עם ישראל? ומה אפשר ללמוד על האיש מביקור בביתו בעשר השנים האחרונות לחייו.

בפרק התראיינו, מירי פלמ״ח מנהלת צריף בן גוריון וגיל שניידר, מנהלת הצריף בהווה.
מראיין אורי טולידאנו
הפקה מטעם המועצה לשימור אתרים - קרן שרעבי רייש ומיקה פופקו.
בפרק השתמשנו בחומרים מן הארכיון למורשת בן-גוריון
מהאוסף ״מפלונסק לשדה בוקר- דפדוף באלבום, "תמונות מוקלטות" מנאומיו וזכרונותיו של בן גוריון-תוכנית מיוחדת במלאת לו 80 שנה, בעריכת יורם רונן ודניאל בלוך״
ואנחנו מודים לארכיון ב״ג ולמי שלקח חלק במאמצים לשימור הקלטותיו

האזינו לאורי טולדנו שמביא לנו את הסיפורים מתוך הקירות של הבית בו הוכרז על הקמת מדינת ישראל, מפיו של איציק דרור, מנהל ההדרכה ומערך החינוך של הבית.בכל פרק נבקר באתר מורשת אחד: בית העצמאות, בית בן גוריון, נהריים בגשר, מכון אילון, מוזיאון הפלמ”ח ועוד. נשמע את הסיפורים מאחורי האתרים שהיוו נקודות ציון בהקמת המדינה.פרויקט של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והרדיו הבינתחומי בשיתוף אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת ומשרד התרבות והספורט.

 

הנוטרות החלה ככח עזר לשלטון המקומי בעבודות האבטחה השוטפות אך בחלוף השנים שינתה את יעודה והפכה למרכיב משמעותי בהקמת צה״ל, מג״ב ומשטרת ישראל, כיצד זה קרה? עוד בימי השלטון העות׳מאני, שכרו השלטונות גאפירים (בעברית שומרים) יהודים וערבים ששימשו ככח עזר משטרתי לאבטחת מסילות רכבת תחנות חשמל ועוד. גם בראשית ימי המנדט הבריטי מעמדם של הגאפירים נשמר והיהודים שבהם קיבלו על עצמם את השם ״נוטרים״ - שוטרים יהודים נושאי נשק שממונים ע״י הסוכנות היהודית והשלטונות הבריטיים. במרד הערבי הגדול של 1936 עד 1939 תפקיד השמירה הפך למשמעותי יותר וגוייסו נוטרים רבים שהשתמשו במעמדם המיוחד, בכדי לקדם את המאמץ המלחמתי בישוב - הם ״סחבו״ נשק, העבירו נשק בין סליקים וחשוב מכל לימדו רבים כיצד להשתמש בנשק. ב ״200 ימי החרדה״ הנוטרים זכו להכשרה צבאית נוספת ובהקמת המדינה היוו חלק חשוב בהקמת הכח הלוחם. מוזמנים להאזין לפרק עם שלמי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל מרכז מורשת הנוטר והשוטר מתקופת ימי המנדט הבריטי במשטרת נהלל. ראיון - אורי טולידאנו, הפקה, SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד

כיצד התעצבו גבולות אצבע הגליל? מדוע יש כל כך הרבה סליקים בקיבוץ אחד? סיפורו של קיבוץ כפר גלעדי, הקיבוץ שהוקם בשנת 1916 ולקח חלק פעיל בהגנה על היישוב העברי החל ממאורעות תל חי ב-1919 ועד היום. סיפורים על גבורת נשים, על יחסים חמים עם עמי האזור, ועל הימים המורכבים בין גבולות. בפודקאסט נראיין את תורה שרייבר, מנהלת אתר חצר ראשונים, אתר הסליקים, בכפר גלעדי. מראיין: אורי טולידאנו. הפקה: קרן שרעבי רייש, המועצה לשימור אתרים. יונתן גל, משמע פודקאסטים ויצירות סאונד

סמוך לכניסה לכפר יהושע בעמק יזרעאל, עובר כביש צר ליד מספר בתי אבן ישנים ומרשימים. זה היה מיקומה של תחנת ״תל א-שמאם״ של רכבת העמק שעברה כאן במשך כחצי מאה. הרכבת היתה שלוחה של פרויקט המסילה החיג'אזית, ובשיא פעילותה חיברה בין חיפה לדרעא שבסוריה ומשם צפונה לדמשק או דרומה עד מדינה שבחצי האי ערב. מי שיזדמן למקום כיום יוכל לבקר במרכז המבקרים שהוקם בתחנה הישנה, לצפות בסרט ובתצוגה וגם לבקר במגדל המים שבו משאבת קיטור משוחזרת. פרק זה מוקדש לזכרו של יהודה לבנוני, שנפטר במפתיע בזמן שעבר בין הקלטת הראיון עימו ועד עליית התוכנית לאוויר. יהודה, חוקר רכבת העמק כתב את הספר בעל שני הכרכים: "מחמורו של הסולטן לרכבת העמק" העוסק במכלול ההיבטים של הקמת רכבת העמק ותפעולה, ובהמשך כתב את הספר "סודות שבעמק" ובו נושאים מרתקים נוספים הקשורים ברכבת.