אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא!

קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה".


למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון".

לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים.

קישורים:

ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בעניין
https://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

ביגפוט לא לבד: לצד קוף-האדם המיתולוגי של צפון אמריקה אפשר למצוא גם את הייטי הטיבטי, האורנג-פדנק מסומטרה, ההיבגון היפני, האלמס הקווקזי ורבים אחרים. מה פשר המשיכה האנושית למפלצות דמוייות-אדם, מה הסיכוי שיצורים כאלה אכן קיימים - ומי מרוויח מכל הסיפור הזה?... 
האזנה נעימה,
רן

פטריס אוניל היה אחד הסטנדאפיסטים הכי אהובים והכי השנואים בתעשיית הקומדיה האמריקאית. הדואליות הזאת הצליחה להתקיים בזכות ההומור האמיץ, החכם והבוטה שלו, ובגלל שאת הבדיחות הכי פוגעניות שלו הוא שמר לחברים ולקולגות, עד לרמה שהם התחילו ממש לפחד ממנו. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת 'חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר' כדי לעשות כבוד לסטנאדפיסט שקרא לעצמו 'הפיל שבחדר'.

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון - איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, איזה תפקידים חדשים צריך ליצור כדי שזה יעבוד, ועוד פרקטיקות מיוחדות שעוזרות לגרום לזה לעבוד בתהליכי הפיתוח. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו
למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? 
בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן.
האזנה נעימה,
יותם.

למה אנחנו זוכרים מילים של פרסומות ישנות יותר טוב ממה עשינו אתמול בבוקר? למה מוזיקה מסוימת גורמת לנו לרקוד ואחרת גורמת לנו לעצב? מה זה "אפקט מוצרט" והאם הוא באמת הופך תינוקות לחכמים יותר? ומה המדע יכול ללמד אותנו על הכוח המרפא והמאחד של המוזיקה - מחטופים ששרים עומר אדם במנהרות עזה ועד מטופלי פרקינסון שמשפרים את הליכתם בעזרת קצב מוזיקלי. מוזיקה מלווה את האנושות מראשית ההיסטוריה - אבל איך בדיוק היא עובדת על המוח שלנו? בפרק הזה, מתארח עמית עברון, מרצה לפסיכולוגיה ובעל תואר שני במוח, מוזיקה ותודעה, שיסביר על הההשפעה של מוזיקה על המוח.

בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות, חלקם של מנכ"לי חברות הבינה המלאכותית עצמם, שטוענים שאנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית, ועדיין, לא מדובר בקביעה שכו-לם מסכימים עליה: יש כאלו שטוענים שמדובר בהגזמה ושפרשנים רבים ממהרים להכריז על בועות שעומדות להתפוצץ כמעט בכל שנה, וכמעט בכל שנה הם טועים. 
לפני שנכנסתי לתוך המספרים, לתוך הנתונים והטיעונים, גם לי לא היתה דעה מגובשת סביב השאלה האם אנחנו בבועה: האם יש בום של התלהבות מבינה מלאכותית? בוודאי, אבל למה לא? זו טכנולוגיה שעומדת לשנות את העולם, אם לא נתלהב ממנה, ממה נתלהב? האם יש של בום השקעות בבינה מלאכותית? כן, אבל ככה זה תמיד. במסילות רכבת לא השקיעו? באוטוסטרדות לא השקיעו? בהנחת סיבים אופטיים לא השקיעו? השקיעו. אז משקיעים גם עכשיו.
בלגאן. ננסה לעשות סדר. 
ראשית, ננסה להבין ממה בנוי הטיעון שאנחנו נמצאים בבועה, על מה הוא נשען, על אילו נתונים ועד כמה הם משכנעים? לאחר מכן ננסה להבין האם הטיעון לפיו "גם אם יש בועה, זה לא כל כך רע - למעשה, זה אפילו טוב!", האם הטיעון הזה, משכנע.
הצטיידו במשאבה או בסיכה: בום. בינה. בועה?

קישורים:
ג'ף בזוס בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי
https://www.youtube.com/watch?v=4Vf8pljp1FY

מחקר חברת Bain & Co
https://www.bain.com/about/media-center/press-releases/20252/$2-trillion-in-new-revenue-needed-to-fund-ais-scaling-trend---bain--companys-6th-annual-global-technology-report/

הטקסט של קורי דוקטרו
https://pluralistic.net/2025/09/27/econopocalypse/#subprime-intelligence

הניתוח של אד זיטרון
https://www.wheresyoured.at/the-case-against-generative-ai


ᐧ

אתם חושבים על מישהו ובדיוק הוא מתקשר, או שאתם חושבים על פיצה ובדיוק זוכים בלוטו. צירופי מקרים מדהימים מתרחשים, ככה נדמה, הרבה יותר פעמים משהם היו אמורים לקרות. איך זה קורה - וגם כמה סיפורים על הדברים הפחות סבירים שקרו אי פעם. פרק שהוקלט מול קהל במרכז ענב בת"א ובגריי מודיעין.

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering - איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש - Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי החלון הקונטקסטואלי בדיוק במידע הנכון. בפרק מתארח לי טוויטו, מייסד Lank Talks, לשיחה על איך זה באמת עובד בפועל. איך מונעים מאייג'נטים לקבל קונטקסט לא רלוונטי, למה sub-agents פותרים בעיות שלא ידענו שיש לנו, ואיך מנהלים זיכרון ארגוני נכון. האזנה נעימה, עמית בן דור.

איך פענוח קוד ביולוגי הציל את חייו של ילד (והסוף - מרגש במיוחד),   באיזה אופן הבינה המלאכותית משנה את הדרך בה מדענים חושבים על סרטן ומהן התרופות שמתאימות למוטציה אחת בלבד. 

בפרק הזה של "לפצח את קוד הסרטן", פרופ’ גידי רכבי ופרופ’ רענן ברגר מדברים על רפואה שמבינה את המחלה מבפנים – מהגנום ועד האלגוריתם ואיך נחנך את דור הרופאים הבא בעולם ההולך ומשתנה לנגד עינינו

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהילים
האזנה נעימה!
יותם

 כולנו יודעים מה טוב לנו - לא לעשן, לעשות ספורט, לאכול בריא. אז למה זה כל כך קשה? ד"ר אפרת גיל הפכה מאישה במשקל 125 קילו שתיעבה ספורט לאשת ברזל. היא מגלה למה הסברים לא יוצרים שינוי, איך הסביבה שלנו קובעת את ההצלחה שלנו יותר ממה שאנחנו חושבים, ומה באמת גורם לאנשים לשנות התנהגות לצמיתות.

סבסטיאן מניסקלקו מסתובב כבר שנים בעולם עם הכינוי The king of physical comedy. הוא קיבל אותו בזכות הנטייה שלו לזוז על הבמה בפנאטיות של פנטומימאי, ובאינטנסיביות של מדריכת אירובי. אבל עזבו את הגוף, כי כמו אצל הסטנדאפיסטים הגדולים ביותר, גם אצל סבסטיאן העיקר זה מה שיוצא מהפה. הצטרפו אליי לפרק השני בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", כדי לפגוש את האיש שלא סובל את רוב האנושות, אבל יודע איך לגרום לכם לאהוב אותו.

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים.


מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.
אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌

להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאןֿ
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הנהלת חשבונות, במובנה העמוק ביותר, היא שפה לרישום של עסקאות פיננסיות ותנועות מלאי, והיא הלכה והשתכללה במרוצת השנים ככל שהתרבות והכלכלה האנושיות נעשו משוכללות ומתוחכמות ביותר. במאה ה-14 הופיעה באיטליה טכניקה חדשה ופורצת דרך, הנהלת חשבונות כפולה, שבזכותה התאפשר הקפטיליזם המודרני - זה של חברות ענק ושיתוף פעולה חוצה יבשות. 
האזנה נעימה,
רן

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌

הסטנדאפ של אלי וונג תמיד היה אמיץ וארסי, אבל גם קורע וחכם. אישה קטנה עם משקפיים גדולים ופה ענק שאף פעם לא פחדה לדבר על הנושאים הנפיצים ביותר בארה"ב, אבל גם על מה שקורה אצלה בבית. רק שבשלב מסוים מה שקורה אצלה בבית הפך לנחלת הכלל, אז גם את זה היא ניצלה כדי לייצר הומור מעולה. הצטרפו אליי לפרק השלישי בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", וביחד נעשה כבוד לאחת הנשים הכי מצחיקות בעולם.

מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאןֿ
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן
לפודקאסט ״התשובה״ עם דורון פישלר לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים היסטוריה״ עם רן לוי לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים טכנולוגיה״ עם יובל דרור לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים פסיכולוגיה״ עם מעין בוימן משיטה לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים תנ״ך״ עם יותם שטיינמן לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים תוכנה״ עם עמית בן דור לחצו כאן
לפודקאסט ״עושים חשבון״ עם עמית בן דור לחצו כאן

צ'אטבוטים אוהבים להתנצל. הם מתנצלים כל הזמן. הם ממהרים להתנצל. אין להם שום בעיה להתנצל. אפילו כשאין להם על מה להתנצל הם מתנצלים. אבל התנצלות היא לא סתם רצף של מילים. היא אירוע לשוני ייחודי שיש לו משמעות מיוחדת, השפעה מיוחדת, ושעומדת מאחוריו כוונה. אבל לבוטים האלו אין כוונה. אם הם לא מתכוונים לשום דבר, ולמילים שלהם באמת משמעות, למה הם מתנצלים ולמה אנחנו כל כך מתרשמים מההתנצלויות האלו?

מחקר שפורסם באחרונה צולל אל ההתנצלויות של הבוטים, מנתח אותן וחוזר עם מסקנה מפתיעה: לא רק שההתנצלויות האלו ריקות, הן מטעות ומסוכנות ויתכן שהן מחייבות הרחבה או לכל הפחות שינוי בהגדרת אחד המושגים החשובים ביותר שבאמצעותם אנחנו מבינים את הבוטים: "בולשיט".

קישורים:
פוסט ברדיט: אני בושה
https://www.reddit.com/r/GeminiAI/comments/1lxqbxa/i_am_actually_terrified

מחקר: צ'אטבוט בולשיט
https://arxiv.org/abs/2501.09910

מחקר: ChatGPT הוא בולשיט
https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-024-09775-5

מחקר: משחקי דמיון של צ'אטבוטים
https://journals.publishing.umich.edu/ergo/article/id/4668

ᐧ

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת?
התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה!
יותם

מכירים את הקרב הפנימי הזה - בין הקול שרוצה לעשות טוב לבין זה שמעדיף לוותר לעצמנו? רוני קרביץ משוחח עם ד"ר מעיין בוימן משיטה, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ופרטית ומגישת הפודקאסט "עושים פסיכולוגיה": למה בכלל צריך את יצר הרע, איך היהדות והפסיכולוגיה מפרשות את שני סוגי היצרים, האם אפשר למצוא ביניהם איזון ולמה השלמות היא בכלל לא בקיצון, אלא ביכולת לבחור נכון, רגע אחר רגע.