יש מילה אחת שאסור לומר בישראל של שנת 2022: כיבוש. בפרק הזה נדבר לעומק על המשטר הצבאי שמפעילה ישראל בשטחי הגדה המערבית. נבחן את מציאות החיים הקשה שמתקיימת במרחק כל כך קטן מאיתנו. הרי מי שמאזין לפרק הזה בכפר סבא, פתח תקווה, עפולה או בית שאן – עושה את זה במרחק קילומטרים ספורים ממציאות אחרת לגמרי. אבל בשביל לדבר על הכיבוש – לא מספיק לדבר בכותרות. בסופו של דבר, הכיבוש הוא לא רעיון מופשט ולא משהו שמתרחש באולפני חדשות או בפרקים של פאודה – מדובר במציאות יומיומית עבור כ-3 מיליון בני אדם, כבר 55 שנים. בעזרת עוודה חוואטלין, פעיל זכויות אדם מהכפר אום אל-חיר, יובל אברהם, עיתונאי ופעיל חברתי וד"ר אסף דוד, מייסד-שותף של הפורום לחשיבה אזורית ננסה להבין איך נראית המציאות הזאת, ואיזה דרכים אפשריות כדי לשנות אותה.

אף אחד מאיתנו לא חושב שהוא גזען. המילה הזאת הפכה למילת עלבון ברורה ומוצהרת. אף אחד לא יצהיר על עצמו שהוא גזען או יביע בפומבי תמיכה בגזענות. ובכל זאת, הגזענות חיה ונושמת – ומעצבת את חייהם של רבים מאיתנו כאן במדינה. מאז ומתמיד, גזענות הייתה חלק אינהרנטי מההוויה והחוויה היומית של כל ערבי פלסטיני שחי בישראל. את המשפטים: אתה לא נראה ערבי, מאיפה יש לך עברית כל כך טובה, ומה לך ולאומנות מודרנית, הכניסה היום היא רק לבעלי מנוי – כמעט כל ערבי שמע, יותר מפעם אחת. בעבודה, בלימודים או בכניסה למקום בילוי – גזענות נגד ערבים או פלסטינים הפכה לתופעה מוכרת באקלים החברתי של מדינת ישראל. אבל בפרק הזה לא נעסוק בגזענות כלפי ערבים או פלסטינים דווקא. אלא נצלול לתוך חווית הגזענות בישראל, מתוך העיניים של שלושה ישראלים – יוסי צברי, שחקן, סטנדאפיסט ואמן ספוקן וורד, אורית טשומה, זמרת-יוצרת וראפרית ואפרת ירדאי, יו"ר אגודת יהודי אתיופיה – שצבע העור שלהם או חיתוך הדיבור שלהם פוגש יום יום את החברה הישראלית הלבנה. ודרכם ננסה לזהות את הקו המחבר בין החוויות השונות, ולחשוף במעט את הכוחות והמבנים החברתיים שמניעים את הגזענות ומשמרים אותה.

בערים המעורבות, בכבישים, בדרכים – המונים של אזרחים זועמים יצאו לפרוע אחד בשני. ברקע ההסלמה במאי 2021, מדינת ישראל התמודדה עם מהומות דרמטיות שכמותן לא נראו כבר שנים. שני רגעים מזעזעים נחרטו בתודעה הלאומית: בעכו נשרף למוות אבי הר-אבן בידי פורעים ערבים, ובבת ים תועדו במצלמות הטלוויזיה עשרות יהודים מבצעים לינץ' בסעיד מוסא, אזרח ערבי-ישראלי. בסך הכל נהרגו במהומות ארבעה אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, ומאות נפצעו. אולם ייתכן שלמהומות מאי 2021 היה קורבן נוסף: התקווה לחיים משותפים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. רבים הביטו במהומות האלימות והתחילו להטיל ספק באפשרות שבכלל יכולים להתקיים כאן חיים טובים יותר בין שתי הקבוצות האתניות במדינת ישראל. בפרק הזה ננסה להבין כיצד הגענו לנקודת השבר הזאת וכיצד ניתן להתגבר עליה. נרד לעומקו של רעיון החיים המשותפים בין יהודים וערבים בישראל – ונשמע את האנשים שפועלים לבנות אותם, בצעדים קטנים ועדינים, ומלאי תקווה. משתתפים: אריאל דלומי, מנכ"ל משותף של ארגון אג'יק, שולי דיכטר, איש חינוך ויזם חברתי מחלוצי המאמץ לכינון חברה משותפת לערבים ויהודים בישראל, פידא נערה טבעוני, מנהלת תחום חברה משותפת בשתיל – הקרן החדשה לישראל וסאלי עבד, חברת הנהגה בתנועת "עומדים ביחד".

הפרדה באוטובוסים, מסלולי לימוד לגברים בלבד, איסור על הופעות נשים מול חיילי צה"ל. אם בעבר הדרת נשים במרחב הציבורי נראתה לנו תופעה זניחה, כזו שלא משפיעה על החיים שלנו – היום כבר אי אפשר להתעלם. הדרת נשים בישראל נוכחת בכל מגזר, בכל עיר ובכל שכונה – הדרת הנשים מחלחלת לכל חלקי החברה הישראלית. איך זה קרה? כדי להבין את הזינוק הנוכחי בהדרת הנשים, שוחחנו עם: ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ברית יעקבי, מנהלת פורום הארגונים למאבק בהדרת נשים בשתיל ואסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית תנועת נבחרות – תנועת נשים חרדיות למען ייצוג שוויון וקול.

37 כפרים בדואים לא מוכרים עומדים בשנים האחרונות במרכז אחד המאבקים הפוליטיים החריפים ביותר בארץ. בזמן שתושבי הכפרים הלא מוכרים הולכים ונדחקים מאדמותיהם, נשמעים ברקע קולות שהם בכלל משתלטים על אדמות מדינה. מי שגדל פה בשנות ה-70 ה-80 זוכר היטב את הדימוי של הבדואים כנוודים חביבים ומכניסי אורחים. אז איך הגענו היום למצב שבו הדימוי של הבדואים בתקשורת הוא של אנשים אלימים ופורעי חוק? איך הגענו למצב כל כך נפיץ? נסענו לנגב, כדי להביא את הקולות והסיפורים, ולנסות למצוא תשובה. בין היתר פגשנו את חאג' פריג', תושב ראס ג'רבה; סלימאן אלהוואשלה, מארגן לשינוי חברתי בשתיל; ומעיגל אלהוואשלה, רכז השטח של המועצה לכפרים הלא מוכרים.

שוו בנפשכם תאומים זהים שהופרדו בלידתם. הם חולקים בדיוק את אותו המטען הגנטי, בדיוק את אותו פוטנציאל גופני ושכלי. אבל מיד עם הלידה, אחד מהם נשלח להתגורר במשפחה בעלת אמצעים באזור השרון – והשני נשלח לעיר נצרת בצפון. עוד לפני שאנחנו לוקחים בחשבון את שלל הבחירות שיקבלו במהלך חייהם, את הסיכון שלהם לחלות במחלות שונות ואת הטיפול הרפואי שיקבלו – אנחנו יכולים לומר כבר עכשיו שהתאום בנצרת ימות בגיל צעיר יותר. את המחיר על הפערים בשירותי הבריאות במדינת ישראל הוא ישלם בשנות חיים. כדי להתחיל להבין את המציאות הקשה של הפערים בבריאות שוחחנו עם נג'מה עבאס, אחות בהכשרתה, חברת מועצת שפרעם וחברה בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל; פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ראש תוכנית מדיניות בריאות במרכז טאוב וחבר בקואליציית ארגוני הבריאות בנגב; ד"ר הדיל אלסאנע, רופאה מומחית לרפואה פנימית בבית חולים סורוקה, חברה בהנהלת איגוד הרופאים הערבים בנגב ובהנהלת ארגון רופאים לזכויות אדם, וחברה גם כן בקואליציית ארגוני הבריאות בנגב.

"מה זה משנה?" – פודקאסט חדש, בשיתוף הארץ Labels לרגל שנת ה-40 של שתיל יוצא לדרך! חפשו אותנו: מה זה משנה? https://did.li/r5frl

שיפט באוויר, הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי בסדרת הפרקים של פודקאסט המא"ה דיברנו על פערים בין תצורות התיישבות שונות, על פערים בין אוכלוסיות וגם על הניסיונות לצמצם את אותם פערים. הפרק הפעם מזמין לחשיבה מסוג חדש. ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד מסתכלת על ארגון מחדש של המרחב המוניציפלי באופן שיוכל לצמצם את הפערים, לחזק שותפות אזורית, ולהגדיל את ההון המקומי. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט

שיפט באוויר, הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי מה ההבדל בין עיר קלאסית שמתהווה באופן טבעי לעומת עיר שקמה בצורה מלאכותית? ואיך זה קשור ליצירת חיים עירוניים, תוססים ומשגשגים? ומה הקשר בין כל אלה לפערים הגדולים בין רשויות באותו מרחב גיאוגרפי? בפרק הזה ד"ר יצחק (קיקי) אהרנוביץ', חבר במרכז מנדל למנהיגות מדבר על עירוניות טובה, על כלכלה מקומית מקיימת, ועל החשיבות באינטראקציות אנושיות וכלכליות באותו אזור. פודקאסט המא"ה מבוסס על עבודת מחקר ולמידה של שותפים ושותפות ברשת מרחב אזורי הוגן בנגב. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט

שיפט באוויר, הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי לכל ישוב צרכים משלו וסדר עדיפויות שונה, אז מה יכול להיות היתרון בהסתכלות אזורית? בפרק הפעם אסתר עקיבא מקיבוץ סעד, המנהלת שותפות אזורית לקידום חינוך מדעי בנגב, מציעה הסתכלות אזוריות חדשה, שצומחת מתוך שותפות של רשויות בנגב ואקטיביזם אזרחי, ומתבססת על הכוחות והמשאבים המקומיים. פודקאסט המא"ה מבוסס על עבודת מחקר ולמידה של שותפים ושותפות ברשת מרחב אזורי הוגן בנגב. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט

שיפט באוויר - הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי מארח: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי איך רשות יכולה להחליט להקים גן משחקים או לשפץ את מבנה המועצה כשכל הכסף שהיא מקבלת צבוע לטובת החזר הלוואות ומשכורות? הפעם יוסוף אבו ג'עפר, גזבר לשעבר במועצה המקומית חורה וגזבר איגוד ערים נגב מזרחי, מדבר על רשויות שנהנות מארנונה של מתקנים ממשלתיים לעומת רשויות שצריכות להסתפק ב"מענקי האיזון" שהממשלה מקצה, שלא מאפשרים להן חופש ועצמאות. פודקאסט המא"ה מבוסס על עבודת מחקר ולמידה של שותפים ושותפות ברשת מרחב אזורי הוגן בנגב. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט

שיפט באוויר - הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי מארח: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי בפרק זה מתאר אורי ליברטי ממקימי ומובילי פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי, את סיפור המאבק של התושבים להרחבת שטחי השיפוט של ירוחם בדרישה לצדק חלוקתי. אורי לוקח אותנו שלב אחר שלב, מדו"ח מבקר המדינה המצביע על עיוותים קשים בחלוקת העושר האזורי, דרך ההתארגנות של התושבים, הקמת ועדת הגבולות ועד השינוי המיוחל. פודקאסט המא"ה מבוסס על עבודת מחקר ולמידה של שותפים ושותפות ברשת מרחב אזורי הוגן בנגב. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט

שיפט באוויר - הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי מארח: פודקאסט המא"ה - מרחב אזורי הוגן. סדרה על צדק חלוקתי בפרק זה מדבר איציק קריספל יזם חברתי ומנהל האגף לפיתוח כלכלי בעיריית אופקים, על הדרך בה הקצו את הקרקעות בראשית דרכה של המדינה, וכיצד היא משפיעה על חלוקת המשאבים מאז ועד היום. נגענו בסיבות להקמתן של עיירות הפיתוח לצד המועצות האזוריות, ובפערים ביניהן בבעלות על משאבי הקרקע. פודקאסט המא"ה מבוסס על עבודת מחקר ולמידה של שותפים ושותפות ברשת מרחב אזורי הוגן בנגב. הראיונות נעשו בהקלטה ביתית במהלך הסגרים. קריינות והפקה: עומרי קפלן, אולפן רדיו קול הנגב, מכללת ספיר עורכים: אסף רז, גלי בסודו, עומרי קפלן שותפות: שירה איתן גלית יחיא צפדיה, מירנה קציר מוזיקה מקורית: דוד פרץ עריכה בפועל: ניר לייסט סיוע לעריכה בפועל: אוריאל ונגר

מיני סדרה על ניהול בזמן משבר. שיפט באוויר מארח: מנהלות שיחה - פרק 3 מרץ 2020, מגיפה מפחידה ולא ברורה בעולם, אנשים מסתגרים בבתים וממתינים. קהילת מבקשי המקלט בישראל נמצאת במשבר הומניטרי חריף שכמותו לא ידעו בארץ: יותר פניות, מצוקה אדירה, רעב ופחד. אבל אנשי הצוות של אסף יוצאים יום יום לרחובות, לעבוד, לסייע ונתקלים בכל הכאב הזה. מה קורה לאנשי הצוות? שחיקה, עייפות החמלה, ואפילו טראומה הם מנת חלקם של עובדים במצבים כאלה. בארגון אסף הבינו שכדי לא לאבד את הצוות ולשקוע, הם חייבים להשקיע בחוסן שלו. בשיחה עם טלי אהרנטל מנכלית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, שמענו על הצעדים שנקטו בהם כדי להתמודד עם המשבר בארגון, להגן על הצוות ולבנות חוסן ארגוני. איך מייצרים וודאות בתוך אי הידיעה? חוויה של מסוגלות בתוך הכאוס? רגיעה בתוך הכאב והטראומה? ואיך אפשר להיטיב עם הצוות, למרות שהמשאבים מעטים? מה יכול מנכל לעשות כדי להמשיך לתפקד בתוך המשבר? SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: הכוכב השמיני הקלטה: מרסיאל בוחסירה עריכה: DTF תודה מיוחדת לעומרי קפלן על העזרה בעריכה עורכת: מירנה קציר מגישות: גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב

מיני סדרה על ניהול בזמן משבר. שיפט באוויר מארח: מנהלות שיחה - פרק 2 יכול להיות שדווקא במשבר הקורונה ארגונים חברתיים יכולים לקפוץ מדרגה – לחזק את הקהילה, להרחיב את התמיכה, להתחיל פרויקטים חדשים ואפילו להגדיל את המשאבים? זה בדיוק מה שקרה בהלל – ארגון שמסייע ליוצאים בשאלה להשתלב בחברה הכללית. בשיחה עם יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל שמענו איך הארגון מינף את משבר הקורונה כדי לקחת את הארגון כמה צעדים קדימה. איך המוטבים והמתנדבים החליפו תפקידים, איך השתנה המבנה הארגוני, איך הקימו פרויקטים חדשים והגבירו את הלכידות של הקהילה. וגם איך מערכת המידע של הארגון עזרה לכל זה לקרות. SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: הכוכב השמיני הקלטה: מרסיאל בוחסירה עריכה: DTF תודה מיוחדת לעומרי קפלן על העזרה בעריכה עורכת: מירנה קציר מגישות: גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב

מיני סדרה על ניהול בזמן משבר. שיפט באוויר מארח: מנהלות שיחה - פרק 1 בישראל חיים 130,000 איש ואישה עם הון פנוי של לפחות מיליון דולר(!) מפתיע לגלות שרק שני אחוז מהם תורמים סכומים משמעותיים, ובאותה נשימה מעודד לגלות שבמהלך משבר הקורונה רבים מהם ממשיכים לתרום ואף מגדילים את סכומי המענק. בדיוק על זה דיברנו עם מיה לפיד עדות, מנהלת יכולים נותנים, איך הם מגבירים את הנתינה מול אותם אנשים, ומה מנהלי ארגונים חברתיים יכולים לעשות דווקא בתקופה הזאת, כדי לשמור על קשר קיים או להתחיל חדש. SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: השטוביה תודה לעומרי קפלן על העריכה סאונד: טום אלמוג עורכת: מירנה קציר מגישות: גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב

SHIFT באוויר – פרק 27 - עונה 3 כששי סימנטוב, מפקד בגולני ותושב כחל בגליל, נפצע - אשתו התראיינה ואמרה שהיא ארזה את הבית והמשפחה עברה לגור ליד תל השומר. למה? כי רק שם הוא יכול היה לקבל את השיקום האינטנסיבי והמדויק שהוא באמת היה צריך. אבל מי שלא יכול להעתיק את מקום מגוריו בן לילה למרכז, מי שגר רחוק? אצלו הסיפור אחר לגמרי. "ההבדל בין שיקום טוב, איכותי כמו שמקבלים במרכזים הגדולים במרכז הארץ לבין השיקום שזמין בצפון הרחוק, יכול להיות ההבדל בין לחזור למעגל העבודה, דיבור, נהיגה, הליכה... לעומת להישאר נכה בכיסא גלגלים". כך אומרת דר' הדס אופק, פיזיותרפיסטית ופעילה בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. אחרי שנתקלה בעוד ועוד מקרים של אנשים שנאלצו להפסיק את הטיפול ולחזור לצפון הרחוק, אחרי שנלחמה על עוד מטופל ועוד מטופל, שיאפשרו לו להישאר ולסיים את הטיפול. הדס ארזה את המשפחה ועברה בעצמה לגור בצפון הרחוק. היא קיוותה לעשות שינוי ולפתח את השיקום גם שם. אבל מסתבר שהמציאות היא קצת יותר מורכבת. בפרק האחרון לעונה, הדס אופק ומרגנית אופיר גוטלר מספרות לנו את הסיפור שמאחורי המאבק לשיוויון בבריאות, על הקמת הפורום לקידום בריאות בצפון, על איך הצליחו להזיז קצת את הדברים ועל כמה עוד יש לעשות. עם סיום העונה השלישית, אנחנו יוצאות להפסקה קצרה. נחזור במהלך 2020 עם העונה הרביעית של שיפט באוויר – הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי. בינתיים אתם מוזמנים להאזין, לבחור פרק שדיבר אליכם, ולשלוח אותו לחבר טוב. יאללה, תעשו שיפט. עמוד הפייסבוק של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל- https://www.facebook.com/galileehealth/ SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - https://t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר תחקירנית ועוזרת הפקה: אלונה קדם עורכת: גלית יחיא-צפדיה מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו

SHIFT באוויר – פרק 26 - עונה 3 מוחמד מוגרבי ונטע וינר מלהקת סיסטם עאלי, מספרים איך הם מצליחים ליצור ולהופיע בארץ ובעולם, וגם לעבוד עם בני נוער, וכל זה - בשש שפות. "הכי חשוב זה לא לפחד ולשמוע את השפה. גם אם אני שומע פתאום שפה שאני לא מבין, אמהרית או לא יודע מה, יש אנשים שמזיז להם המון דברים בגוף כאילו, אני מרגיש מאוים, לך תדע מה הוא מקלל אותי? הוא מסתלבט עליי?" עמוד הפייסבוק של סיסטם עאלי - https://www.facebook.com/systemalicrew/ SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - https://t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר תחקירנית ועוזרת הפקה: אלונה קדם עורכת: גלית יחיא-צפדיה מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו

SHIFT באוויר – פרק 25- עונה 3 "יש את האמירה של מירי רגב, שאומרת שעד עכשיו לא קיבלנו מהעוגה, ואנחנו רוצים חלק יותר גדול מהעוגה. מה שאנחנו רוצים, בעתירה הזו, זה להגיד, צריך בעצם לבדוק, איזה עוגה אנחנו אוכלים כל השנים האלו!? האם היא בכלל מתאימה לנו? לאן היא מקדמת אותנו? שאנחנו רק משמינים מנחת, והעוול לקבוצת אחרות גדל". בתכנית הפעם דיברנו עם נטע עמר שיף' עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובדין הבינלאומי ההומנטירי, שהגישה את העתירה לבג"צ נגד חוק הלאום' בשם קבוצה של פעילים מזרחיים, בטענה שהחוק פוגע גם בהם. בשיחה איתה נטע משרטטת את הדרך בין הזהות המזרחית שלה כילדה וכאישה בוגרת, דרך מאבקים מזרחיים, חוק הלאום ויחד איתו ההשפלה של הערבים והערביוּת ועד להגשת העתירה נגד החוק לבג"צ. SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - https://t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר תחקירנית ועוזרת הפקה: אלונה קדם עורכת: גלית יחיא-צפדיה מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו צילום התמונה: אורלי נוי, שיחה מקומית.

SHIFT באוויר – פרק בונוס - עונה 3 בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים. את המהלך הזה הובילו נשים ערביות ויהודיות, בפעם הראשונה יחד. מייסם ג'לגו'לי ויארא כריים מספרות על מה קורה כשנפגשים רקעים שונים, שפות שונות, ואפילו תפיסות שונות של פמיניזם, וצריכים להוביל יחד מאבק. אנחנו שומעות מהן על 'פמיניזם לבן', על קונפליקטים שנוצרים בדרך, על איך כותבים פוסטים בשתי שפות, ועל מה בשום אופן אי אפשר לוותר. SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי. מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם - https://t.me/SHIFTShtil אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר עורכת: גלית יחיא-צפדיה מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו צילום התמונה: מרים אלסטר, פלאש 90