עוד מעט נהפוך לשיר - אמנים מבצעים שירי נופלים
הם נכתבו בעמדות ש.ג. מרוחקות, עם אור פנס בתוך שק שינה באוהל סיירים במערב בלבנון כשהעצמות כואבות, נכתבו על חתיכות קרטון שנגזרו מקופסאות מנות קרב. שירים של חיילים כתובים בכתב יד נעורי בדרך כלל בלי טיוטות מהלב ישר אל האצבעות אל העט אל הנייר. הנה שלושה בתים בלי חריזה על הגעגועים לחברה בבית. הנה שיר אחד בלי כותרת על הנוף עוצר הנשימה בלבנון. הנה פזמון חוזר שמדבר על מוות. ואחר כך, לאחר מסע הלוויה, לאחר מטחי הכבוד, מוצאים עיזבון של איש צעיר, כמה מספרי טלפון שלידם שמות פרטיים, חולצה של קבוצת כדורגל, אוסף דיסקים, תמונות עם החבר'ה במוצב, וגם את צרור דפי השירים. לעיתים איש לא ראה אותם מלבד מי שכתב אותם. ועכשיו הם הופכים אולי, בעל כורחם, לנחלת הכלל. חיילים וחיילות שכשרונם לא יבשיל עוד. לקחנו את המילים שהותירו אחריהם והפכנו אותם לשיר.
All content for עוד מעט נהפוך לשיר - אמנים שרים שירי נופלים is the property of גלצ and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
עוד מעט נהפוך לשיר - אמנים מבצעים שירי נופלים
הם נכתבו בעמדות ש.ג. מרוחקות, עם אור פנס בתוך שק שינה באוהל סיירים במערב בלבנון כשהעצמות כואבות, נכתבו על חתיכות קרטון שנגזרו מקופסאות מנות קרב. שירים של חיילים כתובים בכתב יד נעורי בדרך כלל בלי טיוטות מהלב ישר אל האצבעות אל העט אל הנייר. הנה שלושה בתים בלי חריזה על הגעגועים לחברה בבית. הנה שיר אחד בלי כותרת על הנוף עוצר הנשימה בלבנון. הנה פזמון חוזר שמדבר על מוות. ואחר כך, לאחר מסע הלוויה, לאחר מטחי הכבוד, מוצאים עיזבון של איש צעיר, כמה מספרי טלפון שלידם שמות פרטיים, חולצה של קבוצת כדורגל, אוסף דיסקים, תמונות עם החבר'ה במוצב, וגם את צרור דפי השירים. לעיתים איש לא ראה אותם מלבד מי שכתב אותם. ועכשיו הם הופכים אולי, בעל כורחם, לנחלת הכלל. חיילים וחיילות שכשרונם לא יבשיל עוד. לקחנו את המילים שהותירו אחריהם והפכנו אותם לשיר.
עוד מעט נהפוך לשיר - אמנים מבצעים שירי נופלים
הם נכתבו בעמדות ש.ג. מרוחקות, עם אור פנס בתוך שק שינה באוהל סיירים במערב בלבנון כשהעצמות כואבות, נכתבו על חתיכות קרטון שנגזרו מקופסאות מנות קרב. שירים של חיילים כתובים בכתב יד נעורי בדרך כלל בלי טיוטות מהלב ישר אל האצבעות אל העט אל הנייר. הנה שלושה בתים בלי חריזה על הגעגועים לחברה בבית. הנה שיר אחד בלי כותרת על הנוף עוצר הנשימה בלבנון. הנה פזמון חוזר שמדבר על מוות. ואחר כך, לאחר מסע הלוויה, לאחר מטחי הכבוד, מוצאים עיזבון של איש צעיר, כמה מספרי טלפון שלידם שמות פרטיים, חולצה של קבוצת כדורגל, אוסף דיסקים, תמונות עם החבר'ה במוצב, וגם את צרור דפי השירים. לעיתים איש לא ראה אותם מלבד מי שכתב אותם. ועכשיו הם הופכים אולי, בעל כורחם, לנחלת הכלל. חיילים וחיילות שכשרונם לא יבשיל עוד. לקחנו את המילים שהותירו אחריהם והפכנו אותם לשיר.
