הכול התחיל ברגע לא מתוכנן: חופשה ביוון, סדרה טלוויזיה ("סיפורה של שפחה"), ותחושת בטן שמסרבת לשתוק.נעמה ובעלה הסתכלו אחד על השנייה והבינו – הם לא רוצים לגדל את הילדים שלהם במדינה שצועדת למקום שלא מרגיש בטוח. באותה תקופה הם גרו בקהילה שיתופית בנוף הגליל.בלי נכסים, בלי כסף בצד, אבל עם חלום מאוד ברור: לחיות במקום רחוק, שקט, שפוי.מדינה שמקבלת זרים, שמחבקת – לא דוחקת. אוקטובר 2022. הם מחליטים ללכת על זה.בעלה, מהנדס שמתמחה ברעידות אדמה, מוצא עבודה תוך חודש.הם לוקחים הלוואה של 50 אלף ש"ח מאחותה, אורזים 5 מזוודות ו-5 תיקים, ויוצאים לדרך – מישראל לדובאי, מדובאי לסידני, מסידני לאוקלנד, ואז נסיעה של 6 שעות אל היעד החדש שלהם בניו זילנד. אבל זה לא רק סיפור על שינוי גיאוגרפי – זה סיפור על איך נראית בחירה.על מערכת חינוך ציבורית שמלמדת מיומנויות במקום ציונים.על איך זה מרגיש לעבור חצי עולם בלי לדעת מה בדיוק מחכה שם – אבל עם ודאות פנימית שזה נכון. בפרק הזה דיברנו על פחדים, על תקווה, על התחלה מאפס – ועל למה ניו זילנד היא לא בריחה… אלא חזרה הביתה מסוג אחר.