ההורות שלנו מצריכה מאיתנו אינספור בחירות קטנות וגדולות

כמה מסכים לאפשר? מתי הילדים הולכים לישון? לאיזו מסגרת חינוך לרשום אותם? ועוד ועוד ועוד.

כל בחירה מייצגת את הקול הפנימי שלנו, את סט הערכים, את הדרך בה גדלנו, את ה DNA המשפחתי.

לפעמים היא בהלימה עם הקולות שבחוץ (משפחה מורחבת, קהילה שבה אנחנו חיים, ההורים האחרים במסגרות החינוכיות) ולפעמים היא הפוכה.

בפער בין הקולות החיצוניים לפנימיים עוסק הפרק החמישי שבו אירחתי את איריס שביט.

אי אפשר לדבר על הורות בנובמבר 2024 מבלי לדבר על השפעת שירות מילואים ממושך על האוירה המשפחתית ומערכות היחסים בתוך הבית.

כשברקע עולים להצבעה בכנסת חוק המעונות וחוק הגיוס, אירחתי את ענת זליג שהיא אמא ל- 4 ילדים ו- 2 כלבים ואשתו של יניב: סמג"ד במילואים בעיצומו של הסבב השלישי בשנה האחרונה.

דיברנו על המקרה הפרטי שלה שיכול אולי לספר את סיפור משפחות המילואים, על הורות, זוגיות ועל הקונפליקט הפנימי בין תרומה להקרבה.

כבר כמעט 10 חודשים אנחנו במלחמה שהביאה לחיינו אסופת מושגים ומונחים שעד ה 7.10 היו מילים חסרות משמעות, אחת המילים במילון הזה היא המילה "מפונים".

בפרק השלישי אני מארחת את אתי מדר יצחק שהיא "אמא מפונה" לשיחה על בית פנימי, חוסן, יצירת מציאות ושיח משפחתי כשהעוגנים, השגרה והוודאות נעלמים.

הסיפור שלי כילדה שגדלה לאמא עם מחלה כרונית נפגש עם הסיפור של דליה יחיאל (אמא ל - 3, עו"ס קלינית ומדריכת הורים) שחלתה בסרטן השד והחלימה.

בשיחה אנחנו מדברות על בחירת נרטיב משפחתי ועונות על שאלות שמעסיקות הורים במצבי חולי ובמשברי חיים אחרים:

האם לספר לילדים או שאולי עדיף להגן עליהם? מה להגיד והאם יש דרך אחת הנכונה לספר? איך לבחור את המסר שלא "ישרוט" את הילדים ועוד ועוד.

פרק על התמודדות, שפה, סודות, חוסן וחמלה לעצמינו ולהורים שלנו.

איך להחזיק הורות נוכחת, רגועה ושמחה כשיש מלחמה והכל בוער סביבנו? והאם זו בכלל ציפיה הגיונית מעצמינו?

פרק ראשון בו אני מדברת על חמלה, צרכים הוריים והורות שמחה וגם מסבירה איך הכל הכל קשור לשם של הפודקאסט "ופשוטים הדברים".