כל שנה של אדם זה 7 שנים של כלב.כל שנה של אדם זה 25 שנה של טלפון.אז כל שנה של אדם היא כמה שנים של שבב?

זאת שאלה שלא חשבנו לשאול את עצמנו.אבל זו שאלה שיכולה לעלות כשמדברים עם פרופסור בחזית המחקר!אז איך ניגשים לשאלה הזאת? דעיכה גרעינית של סיליקון? מדידת ביצועים של השבב?מהו המדד הנכון למדידת אורך חיי השבב?

בשביל לענות על השאלה הזאת הבאנו לאולפן את פרופ' פרדי גבאי, יוצא מלאנוקס ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים - שיענה על השאלה הזאת בדיוק.פרדי פתח את עינינו בנושא הזדקנות צ'יפים, התופעות הפיזיקליות וטיפולי אנטי-אייג'ינג שלא תמצאו בסופר-פארם.

אז על מה דיברנו?- כמה שנים של שבב זאת שנה של אדם?- למה פיזיקל דיזיין הולך לקבל בוסט בשנים הקרובות?- אילו מדדים פיזיקליים משפיעים על הזדקנות השבב?- אילו השפעות יש לשבב זקן?- אילו תעשיות צריכות לשים לב יותר לגיל השבבים שלהן?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מאמנים את השבבים מגיל צעיר >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel.

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

האזנה נעימה.

אחד מתסמיני דאנינג-קרוגר הקשורים לרשתות נוירונים הוא ההקבלה שלהן למוח האנושי.

אם תשאלו מישהו לא מהתחום על רשתות נוירונים, הוא יגיד בביטחון שזה עובד כמו במוח האנושי.מי שכבר קצת יחקור יגלה די מהר שהנוירונים של chatGPT שונים משל בני האדם.ואם תקשיבו לפרק של היום - תגלו שיש פער עצום ומנסים לצמצם אותו.

חומרה שבנויה בצורה דומה למוח האנושי נקראת Neuromorphic.המילה ניורומורפית היא הלחם של המילים נוירו (νεῦρον), שהיא תא עצב ביוונית, ומורפי (μορφή) שהיא המילה צורה ביוונית. כלומר, מחשבים שיש להם את הצורה של תאי עצב - כלומר הצורה של המוח.

כדי להכיר יותר לעומק את הטכנולוגיה הזאת הזמנו את הסלב הקבוע שלנו - פרופ׳ @שחר לדבר איתנו על רשתות נוירונים, אבל זה רק בשביל להתחמם. עיקר השיחה שלנו התרכזה בנושא עיבוד נוירומורפי והופתענו מכל תשובה מחדש!

אז על מה דיברנו?- אילו סוגי רשתות נוירונים קיימים?- איזו מוטיבציה יש לעבוד עם רשת נוירונים ״לא סטנדרטית״?- מה הקשר בין רשתות נוירונים למחשוב נוירומורפי?- מה ההבדל בין מעבד נוירומורפי דיגיטלי ואנלוגי?- מה ההבדל בין מעבד נוירומורפי סינכרוני ואסינכרוני?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו שולחים הודעות ספייק בצורה א-סינכרונית >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״.מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

האזנה נעימה.

נוסטלגיה.תחושת הגעגוע לעבר וש"פעם היה יותר טוב".

זוכרים שפעם הכל היה פשוט יותר? בלי התמכרות לטלפון, ילדים צייצו ברחובות וציפורים צחקו על העצים.הדור של היום מתקשה בלהשקיע מספיק בקשרים בין אישיים, אנחנו מוצפים בפרסומות מכל עבר וטרנדים באים והולכים כל שבוע. 

פעם היינו משחקים ברחוב או במקרה הטוב יושבים עם כל החברים ביחד בסלון ומשחקים בקונסולה ביחד.המחשב היה כלי עבודה ולא כלי בידור. המסך ריצד, המודם צפצף ומקשי המקלדת הרעישו במיוחד.

זוכרים את הימים הטובים מול ה Commodore 64?מה לגבי משחק עם חבר על ה Atari?או עבודה במשרד על ה Apple II?

אחחחח הימים הטובים. חלקנו זוכרים. ואם אתם כבר לא, הבאנו מרואיין שהתחביב שלו הוא לשחזר מחשבים ישנים, זכרונות ישנים ובמקרה שלכם - את זכרונות הילדות שלכם.ולצעירים שביניכם - אפשר לקבל תחושת נוסטלגיה גם על תקופה שקדמה להגיעכם לאוויר העולם.

המרואיין שלנו הפעם הוא ענבר רז, VP Research בחברת Zenity ובזמנו הלא פנוי יש לו תחביב יותר ייחודי מפודקאסטר:הוא משחזר מחשבים ישנים ומחזיר אותם לתפקוד מלא!קיבלנו המלצה חמה מדניאל גולדברג לראיין את ענבר והוא הלך All-in והזמין אותנו לראות את האוסף הפרטי שלו של מחשבי רטרו משוחזרים - חלקם במצב תקין ומסוגלים להריץ קוד כמו פעם, חלקם בדרך לשם, וחלקם לעד יישארו זיכרון מתוק.

אז על מה דיברנו?- מה הופך מחשב לרטרו?- איך משחזרים מחשב ישן שחלקי החילוף שלו לא קיימים יותר?- אילו באגים יש במחשבי רטרו?- איך מתמודדים עם חוסר תאימות בין ציוד הבדיקה של היום לממשקים של פעם?- מהם השינויים הארכיטקטוניים של מחשבים לאורך השנים?- חדשות מפתיעות על הקומודור!

למי שלא יודע, לענבר יש בלוג מומלץ על רטרו מחשבים בשם Unarmed Retro:

https://www.retro.unarmedsecurity.net/

והוא הרצה בכנס BlueHat השנה:

https://www.youtube.com/watch?v=71CzXr1FFds 

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו אהבנו מחשבים ישנים לפני שזה היה מגניב >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

מהו חוק ברנולי ואיך הוא קשור למעבדים?התשובה - צוואר בקבוק.

חוק ברנולי מתאר את חוק שימור האנרגיה בצינור עם זורם. אם נחשוב אילו פרמטרים יכולים להשפיע על הזרימה נקבל את המשוואה הבאה:

P + ½ρv² + ρgh = const

הלחץ בנקודה מסויימת בצינור ועוד האנרגיה הקינטית ועוד האנרגיה הפוטנציאלית קבוע.כאשר הצינור נעשה צר יותר, הנוזל חייב לנוע במהירות גבוהה יותר.לתופעה הזאת קוראים - צוואר בקבוק.

התופעה הזאת מופיעה גם בהנדסה בהקשר של מחלפים, משאבות במתקני התפלה, קופות בסופר או הבאת מידע מהזיכרון למעבד - כולן בעיות הנדסיות עם השם הקליט "בעיות צוואר בקבוק".בעיית צוואר בקבוק הוא מונח הנדסי המתאר בעיה המשפיעה על הביצועים של מערכת גדולה יותר. אז אין מתאים יותר לדבר על הנושא מאשר מי שהיה אחראי על פתרון בעיית הSTA באינטל - פרופ' אבינעם קולודני.*ראשי התיבות STA הן - Static Timing Analysis

קולודני (הוא הסכים לנו לקרוא לו ככה) עשה את המעבר מהתעשייה לאקדמיה בדומה לקולגה שלו (והמרואיין שלנו מפרק 72) פרופ' אורי וייזר.מקורות אמינים סיפרו לנו שקולודני הוא מרצה מעולה, מה שרק מוסיף לאיכות הפרק.זה שהייתה לו מצגת מוכנה בזמן הפרק על הנושא, זה רק בונוס 🙂.

אז על מה דיברנו?- כמה מוקדם אפשר לתארך בעיות צוואר בקבוק בהקשר של פיתוח המחשב.- איזה צוואר בקבוק התגלה במחשב הENIAC כבר בשנת 1945?- מה נפתר כשהטרנזיסטור נכנס למשחק? ואיזו בעיה התגלתה אז?- איך ומתי הספק התחיל להיות בעייתי בעולם השבבים?- איזה בעיה ריבוי ליבות באה לפתור? ואיזו בעיה חדשה הפתרון הזה יוצר?- ה-Memory Wall.- מה הקשר של אלן טיורינג ואינטיליגנציה מלאכותית?- מה היה צוואר הבקבוק שמנע מ-AI לפרוץ כבר לפני עשרות שנים?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו עושים STA להתפשטות מימז באינטרנט >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

על פי ויקיפדיה, אוטודידקטיות או למידה עצמית היא רכישת ידע באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

מהניסיון שלי, זו לא מילה שלומדים בבית הספר אלא שומעים אותה ממי שמעיד על עצמו שהוא אוטודידקט.כזה הוא גם המרואיין שלנו - שייע פידמן.שייע הוא מומחה סייבר חומרה, היה מהמקימים של sigmabit ועד לאחרונה הוביל את זרוע אבטחת הסייבר בחברת פורשה העולמית, תחת חברת הבת - פורשה דיגיטל.

למאזינים ההדוקים - שייע היה מי שהעביר לנו את הניתוח של פיצוץ הביפרים בקבוצת המאזינים בספטמבר לפני שנה.

בהקלטה הצטרף אלינו בספונטניות איתי בוקשטיין (בוקי), שעשה בעצמו 8 וחצי שנים סייבר בצבא והוסיף לנו תובנות וידע נוסף לפרק.

יצא פרק ארוך מהרגיל, אבל שווה כל רגע!

אז על מה דיברנו?- לא פעם קוראים לישראל ״אומת הסייבר״, אבל מה זה בכלל סייבר?- למה הצפנה קשורה לסייבר?- סייבר הגנה וסייבר התקפה יחסית קל להבין, אבל מה זה סייבר סיכול?- אילו הגנות קיימות נגד התקפות סייבר בחומרה?- איפה עובר הקו בין סייבר תוכנה לסייבר חומרה?
- מה ההבדל בין אנונימוס לבין ישויות מדיניות מבחינת סייבר?- איך פיצה קשורה למתקפת הסייבר הכי חזקה שיש?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מקבלים אתכם בסב"ר פנים >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

פרק 79 - Cyber Security

Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel.

פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״.מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

האזנה נעימה.

הפרק הזה נולד על ספסל מחוץ לכנס בשיחת מסדרון. ואם אתם רוצים לקחת משהו מהפרק הזה עוד לפני שהוא התחיל - גשו לדבר עם אנשים אקראיים שנראים לכם מעניינים, רק טוב יכול לצאת מזה.הפרק עמד בבוידעם קצת זמן, וכמו יין טוב - הוא השתבח.

כל פודקאסט טכנולוגי (ולא טכנולוגי) שמכבד את עצמו מדבר על AI, הגיע גם תורנו. אבל אנחנו נעשה את זה בדרך שלנו - Ground up.המרואיין שלנו הפעם הוא עופר שחם. עופר עשה כל כך הרבה דברים בקריירה שלו שקשה לקצר, ולכן תאלצו ללכת לשמוע על זה בפרק. 

הזמנו את עופר לשוחח איתנו, כי הוא מבין דבר או שניים בשבבים ובהובלת צוותים לבנייתם.

אז על מה דיברנו?- כמה עמודים יש לעופר בקורות החיים?- איך הוא הגיע לנהל את מעבדת הVLSI בסטנפורד?- מה ההבדל בין GPU ו-TPU?- מה יהיה עתיד הטרנספורמרים?- איזה פער אנרגטי יש באימון AI?- האם נגמר המידע האיכותי לאימון מודלים?- איפה עדיין אין AI ובעתיד יהיה?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מכניסים AI גם איפה שלא צריך >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

הנסיעה הראשונה שלנו ברכבלית החדשה בחיפה הביאה אותנו כל הדרך ל… משרד הדיקנית של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. הנוף משגע, הכיבוד טעים, והמרואיינת - וואו! לכם רק נשאר להישען לאחור, להניח רגל על רגל, ללמוד ולהנות. המרואיינת שלנו הפעם היא פרופ׳ עדית קידר - דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. עדית היא מומחית בחישוב מקבילי ומבוזר, והיא שיתפה אותנו בחוויות שלה מהמסע האקדמי שלה בצורה מעשירה ומעניינת. אז על מה דיברנו? - ההבדלים בין חישוב מקבילי ומבוזר. - מתי כדאי לממש חישוב מקבילי? - איך מדבגים מערכת מבוזרת? - מה זו אי-היתכנות? - שילוב נשים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. - עתיד הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. - מה הקשר בין הכנת עוגה וחישוב מקבילי? אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מבזרים הודעות בצורה מרוכזת >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

״פעם שלישית גלידה״ או ״בפעם הבאה אני צורח״? לא משנה איזה גרסה אתם מעדיפים (התשובה הנכונה היא גלידה), אנחנו שמחים לבשר לכם על עוד פרק לייב! לפני המלחמה עם איראן הספקנו להתארח במרכז האקדמי לב לפרק לייב מיוחד ביריד התעסוקה. הפרק הזה מוקדש (כמעט) כולו לבעיית הג׳וניורים ובו ניסינו לתת לכם כלים וטיפים כל הדרך מתכנון חיפוש העבודה ועד הקבלה. הפרק כולל גם ראיון מיוחד עם חברת החשמל שהתארחה ביריד וגם עם סטודנט שליאור שלף מהקהל. זהו עוד אחד מסוג הפרקים שנועד לגשר בין האקדמיה והתעשייה ואם אהבתם אותו, יש לנו עוד כמה בסגנון. אז על מה דיברנו? - מה זה המרכז לפיתוח קריירה ואיך הוא יכול לעזור לסטודנטים? - מה סטודנט צריך לדעת בתהליך חיפוש העבודה? - מה זה אומר להיות פרואקטיבי בתהליך? - איך משתמשים בלינקדאין לטובתנו? - איך יודעים (או מנסים לדעת) מה השכר הנכון שצריך לבקש במשרה הראשונה? - איך המלחמה השפיעה על תפקידי המהנדסים בחברת החשמל? אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מעדכנים הכל ברגע האחרון >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T אנחנו רוצים להודות למרכז לפיתוח קריירה של המרכז האקדמי לב שפרשו עלינו את חסותם ביריד ועזרו לנו להוציא את הפרק הזה לפועל. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

פרק לייב! אבל בדיעבד. לפני שבוע התארחנו במת״מ ושמחנו לקחת חלק בחגיגות השנתיים לקהילה. בנוכחות קהל (בפעם הראשונה) התכבדנו לארח את ד״ר סתיו אלבר ולשוחח על פרטיות, סודיות והצפנה. סתיו היא חוקרת צפנים בטכניון ומהנדסת תוכנה בגוגל. מעבר לכך היא גם סופרת ילדים וכתבה את הספרים ״סודות ההצפנה לילדים״, ״בינה מלאכותית לילדים״ וגם ״אלגוריתמים לילדים״. אז על מה דיברנו? - למה צריך אבטחת מידע? - מה ההבדל בין סודיות ופרטיות? - למה הצפנה מקושרת לסייבר? - מה הסיפור עם האניגמה? - מתי התחילו להצפין מידע? - איך שוברים הצפנה? - איך ולמה חוקרת צפנים מתחילה לכתוב ספר ילדים? אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מאמתים שאתם לא רובוטים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T תודה להגר על ההזמנה וההזדמנות להקליט פרק בלייב במתחם המקסים בפרק מת״מ! מוזמנים לעקרוב אחריהם באינסטגרם - https://www.instagram.com/gav_yam_matam/ מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

היה היה פעם לפני שנים רבות פוסט על פיקסלים. (סתם, זה חודשים אבל ככה המשפט מתגלגל טוב יותר על הלשון…) למזלנו, יש אנשים שיודעים יותר מאיתנו בעולם. וככה נולד הפרק שלנו. מסתבר, שלא את כל הפיקסלים אנחנו רואים בעיניים שלנו. את זה שמענו ממקור ראשון מארז תדמור מחברת onsemi. ארז הוא הסמכות בכל הנוגע לפיקסלים, בגלל שהוא חוקר ובונה אותם כבר למעלה מעשור. אז על מה דיברנו? - מה זה חיישן תמונה? ואיך בנויה הארכיטקטורה שלו? - מה זה Pixel? מה זה Voxel? - אילו סוגי חיישני תמונה קיימים? (CCD vs CMOS) - מה זה פיקסל שהוא לא לתצוגה? - איך נראה תחום הצילום לפני שחשמל היה מעורב? - מה זה פונקציית הHDR במצלמה שלנו, מתי ואיך להשתמש בה? - איך רן לוי קשור לכל זה הפעם? אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מגבירים מאזינים ב-120 דציבל >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק 74 - Pixels Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com האזנה נעימה.

בימים אלו אנחנו במקלטים, שוב. בכמעט כל מקלט יש שכן אחד עם רדיו שמנסה להאזין לפקודות של פיקוד העורף. אבל איך המקלט רדיו עובד? מאז הפרק הראשון - ידענו שנרצה להיכנס לפרק בנושא רדיו אך לא ידענו איפה להתחיל ולאיזה תחנה לכוון. אז הבאנו את אורן חגי, מנכ"ל Interligent, לפרק על התחום הרחב ביותר שחורג מגבולות הגזרה של הצ'יפ ופולש לספקטרום האלקטרומגנטי. הרדיו בטלפון שבכיסנו, בבתי החולים, במכ"ם של כיפת ברזל והחץ ובעוד אינספור שימושים. אז על מה דיברנו? - מה זה RF ואיך הוא קשור להנדסת חשמל? - אילו עקרונות מנחים בפיתוח מערכת רדיו? - מהו הספקטרום של רכיבי רדיו ואילו שימושים יש למוצרי RF? - מהן אבני היסוד הבסיסיות שקיימות ב-RF? - מהם כלי הבדיקות ומתודולוגיות הפיתוח ב-RF? - איך נכנסים לתחום ה-RF והאם אפשר לצאת מנכ"לים מזה?

איך אומרים Arguably בעברית? בטח אפשר להתווכח על זה. המרואיין שלנו הפעם שותף לאחד המהלכים שהם Arguably הכי טובים שאינטל עשתה אי פעם. לפני כמעט 30 שנה חשבו באינטל לעבור מארכיטקטורת CISC לארכיטקטורת RISC. זה היה צעד מאוד ריסקי מצידם. למזלם המרואיין שלנו, פרופ׳ אורי וייזר, היה שם כדי להציל אותם מעצמם ולמנוע מהם להרוג את אווז הזהב. אורי הוא פרופסור אמריטוס בטכניון, עובד אינטל לשעבר והיה המהנדס ה-12 שקיבל את התואר Fellow בחברה. המנהל הישיר שלו היה דדי פרלמוטר - המרואיין שלנו מפרק 50, ומי שהמליץ עליו לפרופסורה הוא לא אחר מאשר גורדון מור - אחד ממייסדי אינטל והאדם שחוק מור קרוי על שמו. אורי גם היה אחד המנחים של פרופ׳ שחר קווטינסקי בדוקטורט שלו. אז על מה דיברנו? - מה קרה לאינטל 486.5? - איך נולד הפנטיום? (כמו תינוק… סתם, זה שיר אחר.) - למה ארכיטקטורת x86 כל כך פופולרית למרות שהיא לא מושלמת? - איזה עוד ארכיטקטורות קיימות, ומה ההבדל? - איזה קורס הוא הכי אוהב ללמד, ולמה אי אפשר להשתמש בו ברפרנסים מהעבר? מוזמנים להאזין לפרק ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו משתדלים לא להרוג אווזי זהב >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק 72 - The Pentium Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

בחיים יש לנו המון אילוצים. עבודה, לימודים, חברים, זמן פנוי וכמובן גם תחביבים. אנחנו צריכים תמיד לתעדף פעילות אחת על פני אחרת (מה לעשות, אנחנו עדיין Single Core), מה שאומר שאי אפשר להיות כל היום עם חברים כי צריך גם לעבוד, והסטודנטים שבנינו גם לא יכולים לעשות כל היום תחביבים כי הם צריכים ללמוד. אם נדמה את החיים שלנו כ-Flow של אירועים, נבין שיש מקרים מעניינים או מורכבים יותר מאחרים. נמשיך עם הדימוי שלנו וניכנס למטריקס: נאמר שאנחנו בסימולציה ואנחנו בודקים את האדם שחווה את החיים שתיארנו. כל עוד החיים שלו ממשיכים כסדרם - הכל בסדר. אבל מה קורה כשלא? מה קורה אם לאדם המסומלץ שלנו יש חתונה של החבר הכי טוב שלו ופרזנטציה חשובה בבוקר היום למחרת - האם הוא יצליח? מה קורה אם התחרות הכי חשובה בחוג סריגה למתקדמים של האדם המסומלץ שלנו נופלת על מבחן בלימודים? מה קורה אם בת הזוג שלו מציעה לו לצאת אבל הוא בדיוק במצב בטטה בבינג׳ על הספה רואה The Big Band Theory? נרדד את כל האנלוגיות שלנו ונספר שאנחנו מדברים הפעם על אספקט מרכזי בעבודתו של מהנדס הוריפיקציה - ה Constraint Solver. מהנדס הוריפיקציה לוקח בלוק וצריך לייצר לו קלטים רלוונטיים. אין דרך לעבור על כך הקלטים, ועל כן הוא צריך לחשוב על מקרים ״מעניינים״, כאלה שיאתגרו את המערכת ולהכווין את יצירת המידע האקראית לכיוון הזה. מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו פותרים אילוצים, אבל רק על משתנים אקראיים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק 71 - Verification Constraint Solver Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. האזנה נעימה.

בתחילת הדרך של מלאנוקס קיבלו היזמים אייל ולדמן ומיכאל כגן החלטה האמיצה. כיום מיכאל הוא הCTO של Nvidia והמרואיין שלנו בפרק 70! בפרק סיפר לנו מיכאל שההחלטה האמיצה הייתה גם אחת הקלות שהוא קיבל בחיים. ההחלטה שלנו לראיין אותו הייתה גם היא החלטה קלה. כולנו יודעים שNvidia מפתחת מאיצים גרפיים, אבל האם ידעתם שהיא גם מפתחת מחשבי על? יש אפילו מחשב על אחד מאוד ספציפי שנבנה פה בארץ, עם השם המאוד קליט Israel-1. התכבדנו לארח ולראיין את מיכאל כגן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של חברת Nvida, לשיחה מרתקת על טכנולוגיה, תחומי אחריות ברמת ניהול כזו, שיטות עבודה, עוד קצת טכנולוגיה, ועוגות. אה, וזה קרה ב*עברית*! אנחנו מקווים שבסוף הפרק תשתכנעו שגם אתם צריכים ללמוד לאפות. על מה דיברנו? - איך מיכאל מתנהל מול קבוצות הפיתוח השונות - חוק מור וקצב ההתקדמות של תעשיית השבבים - הספק של GPUs - ההבדל בין אימון מודל AI וביצוע הסקה - איך עוזבים תפקיד בכיר באינטל כדי להקים סטרטאפ? (ספוילר - בקלות) - למה בתחילת הדרך במלאנוקס הם החליטו להמר על טכנולוגיה חדשה ולא מבוססת - איך משמרים מוטיבציה בחברה שרבים מהעובדים שלה הפכו לעשירים? ואיזה טיפ קיבל מיכאל בהקשר הזה מחיל האוויר? - ועוד (ממש) הרבה! אל תשכחו להירשם לכנס המפתחים של Nvidia: https://nvda.ws/3XCyJap מוזמנים להאזין לפרק, ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מסננים בוטים איראניים (ואינדונזים) ובודקים שאתם עוברים מבחן טיורינג >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

היופי בפודקאסט (מבחינתנו) הוא שהוא קורה מאחורי הקלעים. אין לחץ של זמן, אפשר לחזור על דברים וקסם העריכה הוא כבר כמו יד שלישית עבורנו. ולכן מאוד הופתענו כשפרופ׳ אדי תימן הזמין אותנו… להעביר הרצאה. מצאנו את עצמנו מול עשרות סטודנטים ואנשי סגל - מדברים. ואם זה לא מספיק אז אתגרנו את עצמנו והחלטנו להרים פרק בלייב מול הקהל, על הבמה באולם. בפרק הבונוס הזה שוחחנו עם סטודנטים שלמדו בסמסטר האחרון את הקורס #DVD בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן ושמחנו להכיר אנשים מעניינים וסקרנים בלתי נלאים. רשימת התודות והתיוגים פה ארוכה, תחזיקו חזק. ואז לכו להאזין לפרק. רשימת מרואיינים (חלקית) לפי סדר ההופעה בפרק: איתי מרלין, תואר שני בהנדסת חשמל - עם התמחות בתחום ארכיטקטורת חומרה ומתרגל בקורס DVD. נושא מחקר: מאיצי חומרה עמידי שגיאות מבוססי זיכרונות מתקדמים ליישומים גינומיים וסביבות עתירות קרינה בהנחיית פרופ' אלכס פיש וד"ר ליאוניד יביץ. דניאל ברנט, תואר ראשון בהנדסת חשמל - עם התמחות בעיבוד אותות וננו-אלקטרוניקה. נושא מחקר: Measurement and design of gain cell dynamic memories בהנחיית פרופ' אדי תימן. אור שוחט, תואר ראשון בהנדסת חשמל - עם התמחות ב-VLSI וננו-אלקטרוניקה. נושא מחקר: Memory circuit design for Quantum chip applications בהנחיית פרופ' אדי תימן. יובל הררי, תואר ראשון בהנדסת מחשבים - במגמת חומרת מחשבים. נושא מחקר: Associative memories, in-memory computing and hardware accelerated bioinformatics בהנחיית ד"ר ליאוניד יביץ. מנדי גרינוולד, תואר ראשון בהנדסת חשמל - עם התמחות ב-VLSI ואלקטרו-אופטיקה. נושא מחקר: Ultra-Low Power Voltage-Level Sensor for Battery Level Monitoring and Energy Harvesting בהנחיית פרופ' יוסי שור. ירון אלקלאי, תואר ראשון בהנדסת חשמל - עם התמחות בתחום ננו-אלקטרוניקה ואופטיקה. נושא מחקר: CAM (Content Addressable Memory) based Memristors בהנחיית פרופ' אדי תימן. מוזמנים להאזין לפרק להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו הופכים אתכם לסקרנים בלתי נלאים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק בונוס - DVD 2025 (Live) Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. האזנה נעימה.

בהצגה של האייפון ב-2007 סטיב ג'ובס אמר: "יש לנו 3 מוצרים מהפכניים: אייפוד רחב עם כפתורי מגע, טלפון נייד מהפכני ומכשיר אינטרנט פורץ דרך" "אז.. 3 דברים: אייפוד, טלפון, מכשיר אינטרנט… אייפוד, טלפון, מכשיר אינטרנט… אתם מבינים את זה?" "אלו לא 3 מכשירים נפרדים. זה מכשיר אחד!" הפעם אנחנו מביאים לכם 3 ראיונות עם פרופסורים מבר אילן: עם פרופ' @אורית שפי דיברנו על תכניות לימוד, סטודנטים, ורשתות נוירונים - ביולוגיים ודיגיטליים. עם פרופ' @אלכס פיש דיברנו על מעבדת @Enics labs, על שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה. ועם פרופ' @אדי תימן (אח"מ הפודקאסט וסלב עולמי) ישבנו לדבר על… הרבה נושאים. יש דברים שפשוט צריך להאזין להם. אבל אלו לא 3 פרקים שונים. לא צריך לחכות. זה פרק אחד ויחיד! פרק זה הוקלט בחסות ובשיתוף הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן. שיתוף הפעולה שלנו עם הפקולטה להנדסה התחיל בקורס DVD, אליו הזמין אותנו אדי להעביר הרצאת אורח. עשינו את זה בקונספט שונה ומהפכני - ושילבנו הקלטה בלייב של פרק באולם מיד בסיום ההרצאה. הפרק הזה יעלה כפרק בונוס - יש למה לחכות! מוזמנים להאזין לפרק ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו שולחים תמונות שלנו מהרצאות >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק 69 - EE@BIU Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com ------------------------------------------------------------------------------------------------------ הגענו לגמר תחרות פודקאסט השנה של גיקטיים - הצביעו לנו בקטגוריית ״פודקאסט הפיתוח/הייטק של השנה״, פשוט סמנו "Hard Reset" ממש כאן >>>>> https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-the-year-2024-vote-is-now-open

עד שנות ה-70 עיבוד נעשה בצורה מבוזרת. מעבד היה מורכב ממספר מעגלים כאשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר. ואז הגיע פרדריקו פאגין - מהנדס מבריק מאינטל, שאתגר את התפיסה הזו, ובנה מערכת עיבוד על שבב בודד. בעקבות שינוי התפיסה הזה פותח השבב Intel 4004 שהיה פורץ דרך - המיקרו מעבד הראשון, ה-CPU. בתור פודקאסט החומרה הראשון (והיחיד) בארץ - גם אנחנו פורצי דרך. וככאלה, אנחנו גם רוצים להיות ראשונים. במקרה (או שלא), ממש בימים אלה מתקיימת תחרות פודקאסט השנה של גיקטיים, ואנחנו עלינו לגמר. עזרו לנו לזכות בתהילת עולם על גבי דפי האינטרנט, זה רק ייתן לנו מוטיבציה להמשיך ולהשתפר. שתפו עם חברים, קולגות מחקר ועמיתים לספסל הלימודים. הצביעו לנו בקטגוריית ״פודקאסט הפיתוח/הייטק של השנה״, פשוט סמנו "Hard Reset" ממש כאן >>>>> https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-the-year-2024-vote-is-now-open שלכם, צוות Hard Reset.

לקח לנו 68 פרקים, אבל הנה זה הגיע. בתחילת דרכנו, כשרק התחלנו לראיין, קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים פרקים עם מהנדסים על התפקיד שלהם. הרגשנו שחסר ידע על מהות התפקיד, טכנולוגיות שמתעסקים איתן וכן, גם סוג של ״יום בחיי מהנדס״. דיברנו עם מהנדסים בתפקידים שונים, אבל תפקיד אחד היה שם מתחילת הדרך - מהנדס FPGA. @גל לונגין בא כדי להשלים את הפער הזה. רצינו להקליט את הפרק הזה ממש הרבה זמן, וגל בא לנו משמיים (או מלינקדאין, תלוי איך מסתכלים על זה) והציע את עצמו לפרק. בתור מהנדסי ASIC, לפעמים מרגיש שמהנדס הFPGA עובד ביקום מקביל קצת. אחרי הפרק הזה אנחנו יכולים לעדכן שהקשר לפיתוח ASIC קיים ומשמעותי. וגם לא שכחנו להזכיר שישנם מהנדסי FPGA גם בחברות שלא מייצרות ASIC. אז על מה דיברנו? - מה זה בכלל FPGA? - למה צריך מהנדס FPGA? (בחברות ASIC) - למה צריך מהנדס FPGA? (בחברות FPGA) - מהן המגבלות של FPGA? - איך פותרים מגבלות אלו? - איך מגיעים להיות מהנדס FPGA? - מה הם ממשקי העבודה של מהנדס הFPGA? - ועוד הרבה! מוזמנים להאזין לפרק ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו עושים PNR למאזינים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות. פרק 68 - FPGA Engineer Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel. מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. האזנה נעימה.

הפעם הצלחנו להגיע לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בלי להתברבר. אולי כי כבר למדנו להכיר את האזור, ואולי בגלל שהGPS כבר עובד. חזרנו לפסטיבל ״עולמות של חומרה״ שהתקיים הפעם במועד המתוכנן שלו כדי לשמוע הרצאות מרתקות, להיחשף לחברות בתעשייה ולדבר עם חוקרים פורצי דרך. הקשבנו להרצאות של יהונתן אבוטבול ממוביליי ושל נאור גולדמן מסיסקו שדיברו על המהפכה התעשייתית שאנחנו נמצאים בתוכה, ועל המסע האישי שלהם, ולאחריהן היה חידון קהוט נושא פרסים. יובל זכה במקום השני בחידון וליאור כמעט זכה וסיים במקום הרביעי. יצאנו למסדרון ל#רעש והמולה של סטודנטים סקרנים שצמאים ללמוד, להתפתח, וגם למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אנחנו בתורנו התפננו להקליט סדרת שיחות מרתקות עם אנשי מפתח מהאקדמיה ומהתעשיה: - נאור גולדמן מסיסקו, שגם העביר הרצאה באירוע - פרופ׳ עדית קידר, דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון - פרופ׳ אריאל כהן מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון - גלבוע אלין שעומד בראש קבוצת פורמל ישראל, ומיכאל טהר-לב, שניהם מאינטל - יורי מאינטל, שגם מכיר את שי מגלגול קודם וגם לב היה המנהל שלו. הפסקנו גם להסתובב בדוכנים, לדבר עם אנשים מעניינים מחוץ למיקרופון וכמובן גם לאסוף קצת מרץ׳, כי אי אפשר בלי. כל זה לא היה מתאפשר בלי אופירה לבנון ותמר סספורטה שהזמינו אותנו שוב לאירוע - שמחנו להיות חלק - תודה! רשימת המרואיינים לאורך הפרק - בתגובה הראשונה. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו, שם נחלק גם אנחנו מרצ׳, מתישהו >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com

בתואר הראשון בהנדסת חשמל נחשפים לחשיבות ולתפוצה הרחבה של התמרת פורייה, כמעט בכל תחום. האלגוריתם אמנם נפוץ מאוד, אבל בזבזני במשאבים. כך יוצא שחישוב התמרת פורייה דיסקרטי מגיע עם סיבוכיות של n^2. ישבו מהנדסים חכמים (ספציפית אחד - קארל פרידריך גאוס שמו) והמציאו את אלגוריתם התמרת פורייה המהיר - הFFT. כך נשארנו עם סיבוכיות של n*logn מאז ועד היום. בתואר הראשון בפיזיקה לומדים באחת המעבדות הראשונות שמעבר דרך עדשה משמעותה התמרת פורייה על הקלט לעדשה. ללא תלות בגודל הקלט - סיבוכיות שתלויה אך ורק במרחק. התמרת פורייה היא אחד מעמודי התווך של חישוביות אופטית. ומאחר וכל כך נהננו עם פרופ' זאב זלבסקי בפרק 28, החלטנו לשחזר את ההצלחה ולעשות פרק המשך. האורח שלנו הפעם היה חן טרדונסקי. חן הוא הCTO של חברת LightSolver והוא בוגר המחזור הראשון של מרכז היזמות של מכון ויצמן. למי שזוכר, וגם למי שלא - בפרק 55 יונתן כהן סיפר לנו שהוא היה שותף להקמת מרכז היזמות. אז יש לנו פה סגירת מעגל נוספת. אז על מה דיברנו? - איך עושים חישוביות אופטית בלי סיבים? - איך מחשבים דברים עם לייזרים? - אם אור מהיר מחשמל, האם מעבד אופטי תמיד יהיה מהיר ממעבד אלקטרוני? - איפה חישוביות אופטית יכולה להוות יתרון? - מה זה LPU? - בהנחה ו-LightSolver מצליחים, מי (אולי) יזכה בפרס נובל? מוזמנים להאזין לפרק, ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם שי עושה התמרת פורייה למצטרפים חדשים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל podcasthardreset@gmail.com