נאור הוא פעיל חברתי שמאלני, ליברלי ולוחם חופש. הוא הומו מוצהר שבן זוגו ימני, והוא זה שחשף את סיפור הכסף השחור במגזר החרדי. לאחרונה נאור פתח חשבון טוויטר, וכבר הגיע לחשיפה של 7 מיליון אנשים! נאור אימץ גישה של ניצחון, כי הוא הבין שעל מנת להצליח צריך לדבר מתוך תחושה של ניצחון ולא של התגוננות. בפרק הזה נדבר על מגוון נושאים מעניינים ונכיר את האישיות המיוחדת שלו. נבין, למשל, כיצד נאור מתמודד עם אנשים שהדעות הפוליטיות שלהם שונות לגמרי משלו, שכן הראל, בן זוגו, הצביע בבחירות האחרונות לאיתמר בן-גביר. נשאל את נאור למה לדעתו זה חשוב שאנחנו נצא מהארון ולא נסתיר את זהותנו המינית, ונבין את החשיבות שיש לפתיחות הזאת בעיניהם של בני נוער, שמחפשים דמויות שכבר ״עשו זאת לפניהם״. נברר למה נאור חושב שזוגיות פתוחה היא הדבר הבא, שממש לא צריך להסתיר את זה שאנחנו אוהבים סקס, ושאנחנו צריכים אפילו לחגוג את זה. לבסוף נגלה מה דעתו על כך שזוגות ליברליים רבים, וביניהם הומואים, חושבים על רילוקיישן. התשובה סופר מעניינת. באמת. אני ממש מאמץ! פרק מטריף!

כשהייתי בן 16 התחלתי לאהוב את ריטה, אבל הבנתי שאני לא יכול להגיד את זה ברבים, כי מי שאהב את ריטה נחשב ל"הומו", ובזמנו ״הומו״ עדיין נחשב קללה. סיפור דומה היה לאיתי לפיד, שהוא חבר שלי, רק עם הזמרת שר. אנחנו פותחים ושואלים: למה לא מעט הומואים אימצו לעצמם את הזמרות הגדולות כמודל להערצה? למה יש להם משיכה לנשים חזקות כמו שר, ויטני יוסטון, סלין דיון ועוד רבות וטובות? למה הומואים רבים אוהבים את האירוויזיון והצגות ברודווי גדולות מהחיים? השאלות אולי נשמעות קצת שטחיות ומכלילות, אבל קיבלנו תשובות עמוקות, מעניינות ומפתיעות מאוד. וגם, מה הקשר בין בתי האחווה של האייטיז לחבורות של הומואים בלבד, כיום? פרק מ-ר-ת-ק ובעיקר מעשיר.

דרור יצא מהארון רק קצת אחרי 40, אבל למה הוא לא אוהב את המונח "לצאת מהארון"? אנחנו שואלים את השאלה האם יש דבר כזה קהילה גאה באמת? מה המכנים המשותפים האמיתיים שלה ואיך הם באים לידי ביטוי? האם אנשי תרבות צריכים לצאת מהארון או שזה עינינם הפרטי? פרק מרתק עם איש מרתק.

אנחנו מדברים על למה הפודקסט הזה הוא מעין טיפול פסיכולוגי קולקטיבי לקהילה, למה אנחנו "צריכים" להיות גבריים, חתיכים וחזקים, ומאיפה הביקוש לתכונות האלה מגיע. אולי אנחנו התוצר של "גבריות ישראלית״? וגם מה הקשר בין היטלר ומלחמת העולם השנייה לדימוי גוף גברי? מה הקשר בין פוליטיקה לבין הנראות שלנו? ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות על מנת להרגיש טוב יותר ובטוחים יותר בעצמנו? כל התשובות בפרק 9 עם אבי בוסקילה. בחסות טורנסול – חברת ריחות בוטיק תל אביבית גאה, שמייצרת ריחות כבר עשור. למתנות לחג או אם בא לכם לפרגן לעצמכם או לאהובכם בריח טוב לבית או לעסק - https://torwebs.com/

בפרק זה אני מארח את דוקטור גל וגנר. אנחנו עונים על שאלות מעניינות וחשובות: למה בכלל צריך רפואת להט״ב? מה גל חושב על פרפ? מה הוא חושב על סמים בקהילה?ואיפה אנשים שנמצאים בארון יכולים להתייעץ באופן דיסקרטי? פרק עם מלא אינפורמציה, הרבה שאלות ותשובות, ולמרות שמדובר בנושאים רציניים, הוא אפילו קצת משעשע. דוקטור וגנר הוא ממקימי המרפאה הגאה הראשונה בתל אביב. גל מספר איך נסע להשתלמות במרפאת להט״ב בארה"ב, נפעם מהגודל,מהרופאות והרופאים, ממספר החדרים הרב, ואיך הביקור הזה הביא להקמת המרפאה הגאה הראשונה בגן מאיר, שאחריה הוקמו עוד מרפאות דומות. גל שובר דיסטנס ומספר על כך שיש לו בן זוג, שגם הוא הולך לעופרה, ואיך הוא היה רוצה לחבק את בן הזוג שלו כשהוא פוגשאותו בשדה התעופה, אך נמנע מלעשות זאת מחשש שגם הוא ייתקל בלהטופוביה.

בשיחתנו, ישבנו גיל ואני לדון בפרק המשעשע בכרם בתמניות "מה אתה חושב על זה שהומואים מדברים על הנש?". הפרק חשף את החיים האינטימיים של "קובי שטרית" – דמות מספרו האחרון של גיל חובב הומו דתי שננתק ממסגרת ביתו כאשר נגלתה נתינתו המינית. היציאה מהארון, רקעו המשך לשיחתנו, גיל ואני מספרים את סיפור יצאתנו מהארון את חייו הצעירים של גיל בסן פרנסיסקו כהומו ומשווים את ההבדלים התרבותיים בין הקהילה ההומואית בישראל לאלה "התמלאתי הארצה לצבאות של הלסביות של ארצות הברית" ולסיום מפי גיל – "מעבר לסיבוב יכול לחכות לך הרבה אור. אם תתן לו לזרוח" פרק נעים ומשעשע, ממליץ בחום. 😊

בהבנה שלנו כאנשים מערביים, אנחנו פעמים רבות רוצים לשים תוויות ולהגדיר מי הוא להט״ב ומי הוא הומו. מה שאנחנו לא מבינים שמבגזר הערבי יש איזה שתיקה בהסכמה - כל עוד לא מדברים על "זה" לא נותנים למשכב זכר שם. זה עובר.

דיון מ ר ת ק על המגזר הערבי.

איך אנחנו, ישראל, בניגוד לשכנות שלנו? אנחנו נקדות אור בחושך הבורות של המזרח התיכון. וכמה, כמה הדיון הזה כל כך חשוב לנו בתור מדינה דמוקרטית.

ובנימה אישית, ביחוד אחרי הפרק הזה, אבל ממש לא רק, אני מבין כמה שהמדינה הזאת מופלאה.

צאו להפגין, כי בכל המזרח התיכון אנחנו מי אוקינוס של שפיות. ואם לא נעמוד על המשמר, נבלע לתוך החושך הגדול.

תודה לעולם על הזכות להקליט פרק כזה משמעותי.

תודה גדולה

לג'נתון חורי וערן זינגר.

יובל מאואר, מאמן רגשי ומנחה הפודקאסט "שיחות של מאמנים" ואופיר מדברים על חרדה. מה גורם לה? אין כמעט הומו שלא עבר באופן ישיר או עקיף כילד אלימות, וזה המקור. ׳הומו׳ זו הקללה הכי נפוצה בבית הספר. בין אם אתה מודע לכך שאתה הומו או לא, העולם מסביב אומר לך שהומו זה קללה. איך זה משפיע עלינו בתור ילדים ובתור מבוגרים לגדול ולחיות בסביבה כזאת?

יוסי צברי מספר על ״שולה, אימא שלו״ איך היא גרשה אותו מהבית כשסיפר לה שהוא הומו, ואיך הוא התקשר אליה אחרי יומיים שלא דברו ואמר ״חסר לי בצל, אפשר לבוא לקחת?״ והיא ענתה ״בוא לקחת, ת׳פחי אדמה יש לך?״ ועוד עניין מאוד מעניין שדברנו עליו - מה הקשר של מותו של אביו ליציאה מהארון של יוסי?

תבואו יהיה מרתק!

כרם התימניות הוא פודקסט חדש במינו שמתעסק בחיי הומואים ישראל. בפודקסט נעסוק בנושאים כמו בריאות, מיניות, מערכות יחסים, חברויות, קהילה, חוויות חיים, חיי תרבות ובכלל כל מה שקשור לחיים שלנו כהומואים בפתיחות מלאה. בכל פרק, אופיר דבש יארח אורח אחר שיספר על חוויותיו כהומו כאן בישראל.

האם ידעתם שליברליות היא יותר כלכלית?

בפרק מס 3 אני מארח את שחר גרמבק, יזם ויו"ר עמותת LGBTech שמקדמת גיוון והכללת להט"ב בזירת התעסוקה בישראל ומנכל אלגיביטק. נדבר על "כלכלה ורודה" איך ערכים ליברליים קשורים לכלכלה משגשגת, שאלנו למה בת"א אין שכונות שהרוב המוחלט שלהם הוא גייז כמו באירופה, ואיך זה שעם כל הרעש הגדול שת"א היא בירת הגייז, יש פה רק שני ברים לגייז, התשובה מאוד מפתיעה.

והאם יש קשר בין כלכלה ורודה לעופרה? 

שווה בדיקה 😉

מוזמנים לעקוב אחרי באינסטה - https://www.instagram.com/ofir_dv/ בטיקטוק https://www.tiktok.com/@ofirdvash

האורח שלי, שחר גרמבק - https://did.li/PLnrl

הפרק בחסות - טורנסול. מכונות ריח, בוטיק למשרדים וחללים - https://torwebs.com/

פרק חדש ומהפנט.

בפרק השני של הפודקאסט שלי "כרם התימניות", מתארח אוריאל יקותיאל, אמן פרפורמנס מוכשר שהפך לסמל בקהילה הגאה.

נושא הפרק הוא "הומו ליצן".

השיחה עם אוריאל היתה מרתקת, פתוחה וכנה ובמהלכה עלה נושא מפתיע שלא הבנתי עד כמה הוא משמעותי בחיינו. בפרק אנחנו מדברים על שני נושאים עיקריים, למה לא מעט מאיתנו לוקחים עליהם את תפקיד המצחיקן וגם מוצאים את עצמם רווקים שנים רבות.

חייב לציין שהתרגשתי והחכמתי בפרק הזה, מצאתי את עצמי מזדהה בכ"כ הרבה אופנים.

שוחחנו על "תפקיד ההומו" במסך, הומואים תמיד יקבלו תפקידים ליד, אם הם בפריים טיים יהיה עליהם להיות מצחיקנים, משעשעים וחמודים ואף פעם לא יקבלו תפקיד ראשי, (פרט לתוכניות אקטואליה).

"הדמות הומו ליצן" באה לביטוי בחיינו הפרטיים, בטלוויזיה ובתרבות – התפקיד הזה נוכס בעל כורחנו, דמות ההומו היא בעצם דמות שרדנית – או איך שאני קורא לזה:

If you cannot beat them, join them.

נשאלת השאלה, אולי הגיע הזמן להניח אותה בצד, ולתת לאני הרציני, האמיתי, הלא מצחיק, העצוב, הרגוע, לאני שלא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד לצאת החוצה. לפסיק לשרוד ולהתחיל לחיות בתפקיד הראשי שלי -עצמי.

אז אם אתם מעוניינים להאזין לפרק הזה המרתק, ולהכיר את האורח המופלא, אוריאל יקותיאל, אני מזמין אתכם להיכנס דרך הלינק הזה: [הוסיפו כאן את כתובת הלינק של הפרק]

בנוסף, אשמח אם תשתפו את הפוסט ותתייגו חברים שאתם חושבים שיהיו מעוניינים להאזין

תגובות, שאלות ושיתופים מוזמנים בברכה.

כרם התימניות - פרק הפתיחה המרגש

בפרק הראשון של הפודקסט "כרם התימניות", נכנס אל תוך עולם הצחוק והתחכום של ליאור ישראלי, הדמות השנונה, המצחיקה והמרתקת של הדרג המצליחה "סודי בום". על השינוי מתלמיד ישיבה ביישן שהתחבא אל תוך כליו, להיות אדם שלם עם עצמו והופעות מול עשרות אנשים.

ליאור משתף אותנו בצדדים השמחים והמרגשים בעבודתו הייחודית ומספר על המסע האישי שעבר בדרך להפוך לסודי בום. הוא מספר גם על הקשיים וההומופוביה שחווה על ידי חברות בריונים, וכל זאת רק בגלל שהיה לבוש בדמות הדרג "סוזי בום" שאחרי הופעה.