כשמדברים על עבדות, עולות בדמיון תמונות מהסרט "חלף עם הרוח" ושדות כותנה רחבי ידיים. אולם, גם במאה הנוכחית קיימת עבדות מודרנית, שלמרות חלוף הזמן נשארה משפילה ומכוערת. פרופ' הילה שמיר מאוניברסיטת תל אביב חוקרת עבדות מודרנית ויחסי עבודה של מגזרי שוליים, והמחקר האחרון שלה משווה את תנאי ההעסקה של קבוצות פועלי הבניין השונות שמגיעות לישראל לעסוק בבנייה. 
 
פועלי הבניין הם מגזר שדי קל להתעלם ממנו - מתנאי העסקתם ועד הבטיחות במקומות העבודה. דבר זה הוביל להסדרי העסקה דרקוניים ולסחר בהיתרי העסקה. איך מתמודדים עם כך פועלי הבניין? מהי בכלל עבדות מודרנית? איפה עובר הגבול בין שיקולי המעסקים לזכויות העובדים ומה דעתה של פרופ' שמיר על חוק הפללת צרכני הזנות? כל זאת במיטב המוחות. האזנה נעימה. 
 

איזה לקח למדו מדינות בעקבות הקורונה, למה תעשיית הסייבר לא משגשגת בבאר שבע והאם המרכזים הלוגיסטיים יעברו אל מרתפי הבניינים שלנו? פרופ' טלי חתוקה מסבירה בפודקאסט מיטב המוחות איך משלבים תעשייה במרחב העירוני

זוכרים את הימים שאוגוסט היה זוועת הזוועות? הצורך לעבוד ולמצוא סידור לילדים היה נראה כמו משימה בלתי אפשרית, וההורים סיימו את החודש עם הלשון בחוץ. כעת, לאחר שנה בה הילדים היו מחוץ למסגרות וההורים עבדו, הדברים מקבלים פרופורציה אחרת.
 
וזה אולי הזמן לדבר לעומק על היום שאחרי הקורונה. מה דעתכם על ביטול קבוע של המסגרות בימי שישי? בבנק ישראל ערכו מחקר עומק על שינוי לוח הלימודים בישראל, וממליצים על ביטול קבוע של הלימודים בימי שישי, כשאת ימי הלימוד האלו יפזרו בחגים ובחופש הגדול, באופן שיחפוף יותר לימי החופשה של ההורים מהעבודה. 
 
בזמן הקורונה ערכו בבנק ישראל סקר - מה חושבים ההורים על ההצעה, מה יקרה לבראנצ' של שישי בבוקר, איפה הקשיים בהצעה, והאם ארגוני המורים בכלל יתנו לזה לקרות. האזנה נעימה 

ד"ר אלי קוק חקר מדוע במאה ה-20 כלכלנים נמנעו מלהכניס את נושא האי-שוויון לתוך המשוואה הכלכלית וכיצד אי-שוויון שהפך מבעיה כלכלית לבעיה פוליטית טישטש למעשה את העמדות הכלכליות הקלאסיות של ימין ושמאל בארה"ב, וגם בישראל

איך מתמודדים עם איומים על מקורות אנרגיה, מתי איומים כאלה אמיתיים, מדוע ישראל לא צריכה בכלל לפתח אנרגיה סולארית - ואיך ממחישים לסטודנטים בתוך דקות את החשש ממחסור במקור אנרגיה? האזינו לד"ר עילי רטיג, שחוקר את מדיניות האנרגיה של ישראל

ד"ר מורן אופיר, שחוקרת את דרכי קבלת ההחלטות הפיננסיות שלנו, חקרה איך השפיעו הגבלות שונות שהטיל בנק ישראל בשוק המשכנתאות על התנהגות הציבור נוטלי המשכנתאות. לכן, היא יודעת איך תשפיע הסרת מגבלת הפריים על שוק המשכנתאות, ומזהירה מפני הסכנות שבכך

בעוד הטכנולוגיה של הרכב האוטונומי מתפתחת במהירות, רובנו עדיין חוששים להוריד ידיים מההגה. איך מבנה האישיות שלנו יעצב את המכונית שלנו? פודקאסט "מיטב המוחות" מארח את פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, מומחה בפסיכולוגיה של הדיגיטל. האזנה נעימה. 

נמאס לכם לפנות לבית המשפט ולקבל פסק דין אחרי שבע שנים? עתיד מערכת המשפט צפוי להיות שונה: יותר ויותר סכסוכים יהפכו לסכסוכים מקוונים. הכוונה היא לא לדיונים בזום, אלא הליך שונה מתחילתו ועד סופו, קצת כמו זה של יישוב הסכסוכים בעליאקספרס.

ענקיות האיקומרס שיכללו פיתוחים ליישוב סכסוכים, שהפכו למודלים עבור מערכת המשפט והקפיצו קדימה במהירות את עולם המשפט המקוון. ד"ר איילת סלע מאוניברסיטת בר אילן חוקרת ומתכננת את המערכת הזאת. איך דואגים שלא יהיו בה מניפולציות? האם היא תעניק לצדדים צדק? מהו בכלל אותו הצדק שמחפשים בבתי המשפט? והאם בכלל עורכי הדין והשופטים יקבלו אותה? הניסיון בישראל מראה שלא, אבל בעולם יש כבר תוכנות שמחשבות אפילו עונשים פליליים לפי מודלים מתוחכמים. האזנה נעימה. 

תעשיית הרכב החשמלי נמצאת באחת השנים הטובות בתולדותיה, אולם גם בתעשייה זו, שנועדה להפחית את התלות ברכבים המזהמים, לא הכל ורוד: לצורך ייצור המנוע והסוללה של הרכב, יש צורך במתכות מיוחדות ונדירות. הכרייה של אחת המתכות הללו, ניאודימיום, נמצאת בשליטה כמעט מוחלטת של סין ומתבצעת במכרות ענק מזהמים ובלתי מפוקחים במונגוליה הפנימית. בנוסף - תהליך הכרייה והשינוע של המתכות הללו, הופך את שלבי ייצור המכונית החשמלית למזהמים ולא ידידותיים לסביבה.

ד"ר תומר פישמן וצוות מדענים התבקשו ע"י הממשל האמריקאי לחקור תרחישים אפשריים של התפתחות תעשיית הרכב החשמלי, ואת השפעתן על התלות הגיאו-פוליטית בין המדינות השונות, על הסביבה, ולבחון דרכים לצמצום ההשפעות השליליות. איך עושים את זה? על המחקר ותוצאותיו ועל כלכלה מעגלית ואקולוגיה אורבנית שוחחנו עם תומר בפודקאסט "מיטב המוחות", בו מתארחים חוקרים צעירים במחקרים מבריקים.