מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל. נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור. זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף. אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה

בפרק של היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית. היום זכיתי לארח את ד”ר שירי צמח שמיר – חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, בעלת תואר שני ודוקטורט בכלכלה בתוכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית הימית והיבשתית, ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונלית ומקיימת. אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

כולנו מרגישים איך ה-AI משנה מקצועות מבפנים, אבל מה קורה כשהוא נוגע בליבת שפת העסקים, החשבונאות: היום באקדמיקס זכיתי לארח את שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, סגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון. נדבר על Dr. IFRS ככלי שמתרגם תקנים לתשובות מהירות ומדויקות, על האופן שבו ה-AI משנה את תפקידי רואי החשבון ומנהלי הכספים. נצלול למטרות המכון החדש, מחקר יישומי שמחבר אקדמיה ושוק ההון, פיתוח סטנדרטים לבקרה על מודלים, והכשרת דור מקצועי שמבין נתונים וטכנולוגיה. נשאל איך סטודנטים צריכים להתכונן כבר עכשיו, ואיך שוק העבודה יתאים את ההכשרות, הגיוס והקריירה לעידן החדש.

בשנים האחרונות נדמה שהחיים בוחנים אותנו שוב ושוב, מגפה עולמית, משברים כלכליים, מציאות ביטחונית לא יציבה, ומלחמה שממשיכה להכתיב את סדר היום שלנו. בתוך כל הטלטלה הזו, הזוגיות שלנו, המקום שאמור להיות העוגן והבית הבטוח מוצאת את עצמה לא פעם תחת מבחן מתמשך היום ב”אקדמיקס” ננסה להבין מה גורם לזוגות לא רק לשרוד את התקופות האלה, אלא אפילו לצמוח מהן. לשם כך הזמנתי את ד”ר רוני שוחט־פשדצקי, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ופסיכו־דיאגנוסטיקה, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בר־אילן. כיום היא מנהלת את הקליניקה לקהילה בביה”ס לפסיכולוגיה ע”ש ברוך איבצ’ר ומשמשת כמרצה באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בעבודה עם מבוגרים, מתבגרים וילדים. היא מוסמכת בטיפול זוגי בשיטת EFT, ובעלת ניסיון עשיר במחקר, ניהול קליניקות והכשרה בשיטות טיפול מגוונות. דיברנו על יצירת “תקווה”, משברים חיצוניים ופנימיים, ועל הכלים שיכולים לעזור לנו לשמור על קשר חזק ואוהב גם כשכל מה שסביבנו מרגיש לא יציב  

בארה״ב תמיד תמכו בישראל, אבל האם זה עדיין נכון? ואיך נראית התמיכה הזו בעידן של קיטוב פוליטי, שינויי דור ותחושת מיאוס ממלחמות? בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו בודקים האם הברית עם הציבור האמריקאי עדיין מחזיקה או שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. האורח שלנו הוא פרופ’ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, שמסביר למה דווקא עכשיו חשוב לבחון מחדש את יחסי ישראל–ארה״ב – ומה זה אומר על העתיד שלנו פה?

בזמן האחרון הרבה מאיתנו מוצאים את עצמנו קמים באמצע הלילה בגלל ירי של טיל אחד מתימן, איראן או עזה. טיל בודד, בלי מתקפה רחבה, בלי סבב. רק אזעקה, שקט, ותהייה: למה עכשיו? מה זה משרת? בפרק הזה של “אקדמיקס” אני משוחחת עם ד”ר ערגה אטד, מרצה וחוקרת בעיצוב התנהגות ושכנוע באוניברסיטת רייכמן נדבר על מה שלא תמיד רואים: הקרב על התודעה. איך מספרים סיפור בזמן מלחמה? מה ההבדל בין הסברה ממשלתית לאזרחית? איך פסיכולוגיה ובינה מלאכותית נכנסים לתוך שדה הקרב הדיגיטלי? ומה התפקיד של ערוצים כמו אל-ג’זירה בעיצוב דעת הקהל?  

בזמן שבישראל עוד מתלבטים איך ייראה “היום שאחרי” בעזה, סין כבר פועלת: מתווכת, מגשרת, ולפעמים גם מחליטה. היא עושה את זה בלי חיילים, בלי סנקציות אבל עם חזון ברור לאזור ועמדה גיאופוליטית שהולכת ומתבססת. בפרק הזה של אקדמיקס, זכיתי לארח את ד”ר גדליה אפטרמן, ראש תכניות ישראל–אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה, דיפלומט לשעבר בבייג’ינג וד”ר לפילוסופיה שיעזור לנו לנסות ולהבין מה סין רוצה מאיתנו? מה החזון שלה למזרח התיכון? למה היא מגיבה בעמימות כשהחמאס תוקף ואיך ישראל יכולה (אם בכלל) להשפיע על היחסים איתה

רחפן לוחם שמזהה, בוחר ותוקף מטרה בלי התערבות של אף אדם. האם זו כבר המציאות? והאם זה בכלל חוקי? בפרק של היום אנחנו חוקרים את עולם הנשק האוטונומי הקטלני, רחפנים שמקבלים החלטות של חיים ומוות. מה קורה כשהבינה המלאכותית פוגשת את המשפט הבינלאומי, ומה תפקידו של האדם, אם בכלל, בתוך מעגל ההפעלה. האורח שלי היום הוא אביב בר זוהר, דוקטורנט בבית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, המקדיש את מחקרו לנושא החם והמורכב של רובוטים קטלניים בשדה הקרב, תוך בחינת החוקיות, המוסריות ומידת מעורבות האדם בהפעלתם. אביב מביא עמו שילוב ייחודי של ניסיון משפטי, צבאי וטכנולוגי: הוא בוגר מצטיין במשפטים ובמנהל עסקים, שירת כ-25 שנה בחיל האוויר והיום משמש כמומחה בתחום הרחפנים וניהול המרחב האווירי במיזם הרחפנים הלאומי.

ב-22 באפריל 2025, אירע פיגוע טרור קטלני בעיירת הנופש שבחבל קשמיר, בו נרצחו 26 בני אדם. הפיגוע, שנחשב לקטלני ביותר נגד אזרחים בהודו מאז מתקפת הטרור במומבאי ב-2008, הוביל את הודו לפתוח במבצע צבאי שנועד לפגוע בתשתיות טרור הנתמכות בידי פקיסטן. והמתיחות בין שתי המעצמות הגרעיניות שוב עלתה מדרגה. במקביל, הודו מוצאת את עצמה במצב גיאופוליטי מורכב. היא שואפת לשמור על יחסים טובים עם מדינות כמו ארה”ב ורוסיה, לצד קשרים עם מדינות כמו איראן וערב הסעודית. ישראל, בתור שותפה אסטרטגית, מספקת להודו סיוע בטחוני, כולל מידע ונשק, במיוחד בתחום הלוחמה בטרור. כדי להבין את הדינמיקות המורכבות הללו, אני שמחה להציג את נינה סלמה, מומחית למדיניות חוץ מאוניברסיטת רייכמן, שתסייע לנו להבין את הסכסוך ההודי-פקיסטני, את השפעתו על האזור, ואת האינטרסים של מדינות כמו ישראל וסין.

הסאהל, אזור במערב אפריקה, כמעט ולא מקבל תשומת לב בתקשורת העולמית, אך מאורעות בו משפיעים על המפה הגיאופוליטית. לאחר תקופה קצרה של יציבות דמוקרטית, השלטון בניז’ר הופל בהפיכה צבאית. בניגוד להפיכות רבות אחרות באזור בשנים האחרונות, הפעם תשומת הלב הגלובלית דווקא כן ממוקדת בניז’ר, שכן היא הפכה לזירה שבה מצטלבים כמה מהמאבקים הגדולים בעולם. המדינה, עשירה במשאבים טבעיים וממוקמת באופן אסטרטגי, מה שהופך אותה לאבן שואבת למעצמות כמו רוסיה, סין וארה”ב, שנאבקות על השפעה באזור. בנוסף, איראן, שמחפשת להשיג אורניום להמשך תוכנית הגרעין שלה, שמה עין על מאגרי האורניום בניז’ר, מה שמגביר עוד יותר את המתח הגלובלי סביב המדינה. אז מה קורה שם? כדי לענות על השאלה המורכבת הזאת, הצטרף אליי היום השגריר ד״ר חיים קורן, בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן. שגריר ישראל הראשון לדרום סודן ושגריר מצרים

במרחק של כמה שעות טיסה מישראל נמצאת מדינה שכולנו מכירים איראן. אז את זה שאיראן מהווה איום משמעותי על מדינתנו הקטנה כולם יודעים, בין אם דרך הפרוקסיז שלה ובין אם דרך מתקפה ישירה. אבל עד כמה האיום הגרעיני שלה קרוב? בימים אלו מתקיים משא־ומתן אינטנסיבי עם ארה״ב, שבמרכזו מתקני הגרעין שלה וכאן נכנס לתמונה גם מעמדה האסטרטגי של ישראל. בפרק הזה של “אקדמיקס” נצלול לעומק שיחות הגרעין הנוכחיות, נבין איך הכל התחיל, מה עומד על הפרק וכיצד ירושלים יכולה לנצל את “שעת הכושר” הדיפלומטית והבטחונית. על כל השאלות האלו ועוד נדבר עם ד״ר עופר ישראלי, מומחה ליחסים בינלאומיים ולביטחון לאומי, אונ׳ רייכמן.

מי מאיתנו לא שמע על קטאר? מדינה קטנה, פחות מחצי מגודלה של ישראל אבל עם נוכחות גלובלית שאי אפשר להתעלם ממנה. בין השנים 2014 ל־2019, קטאר תרמה למעלה מ־1.4 מיליארד דולר לאוניברסיטאות אמריקאיות. היא השקיעה 220 מיליארד דולר במונדיאל שנערך על אדמתה, רכשה קבוצות כדורגל כמו פריז סן ז’רמן, חתמה על חוזי נשק בעשרות מיליארדים ולפי פרסומים, גם טיפחה קשרים אסטרטגיים עם מנהיגים באפריקה, באירופה ובמזרח התיכון. אבל הכסף הוא לא המטרה. הוא הכלי. המטרה האמיתית היא עוצמה: תדמית, גישה והשפעה על דעת קהל עולמית. ובמרכז האסטרטגיה הזו עומד גוף תקשורת אחד אל-ג'זירה. ערוץ חדשות שצמח מקטאר, הפך לאחד המשפיעים בעולם, משודר במאות מיליוני בתים, מדורג לצד CNN ו-BBC, ובשקט אך בעקביות מעצב את הדרך שבה המערב מבין את המזרח התיכון בכלל, ואת ישראל בפרט. אז מה הסיפור מאחורי אימפריית המדיה הזו? איך היא נבנתה, איך היא פועלת, ואיך אם בכלל אפשר להתמודד עם ההשפעה שלה? איתנו באולפן כדי לענות על השאלות האלו: פרופ’ טל סמואל-עזרן, ראש התכנית הבינלאומית לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, חוקר תקשורת בינלאומית ומומחה לאפקט אל־ג’זירה במערב.  

דמיינו את עצמכם עומדים בלובי של מלון. שני רובוטים מנקים את הרצפה, פתאום הם מתקרבים זה לזה, נראה שהם משוחחים, ואתם… מרגישים מחוץ לתמונה. נשמע מוזר? אז זהו, שזה קורה. והתחושה הזו של דחייה חברתית, לא נמצאת רק באינטראקציה עם בני אדם, אלא גם עם מכונות. בפרק של היום אנחנו מארחים את ד”ר הדס אראל, חוקרת פורצת דרך וראש תחום רובוטים חברתיים במעבדה לחדשנות במדיה. נדבר על רובוטים שמעודדים מנהיגות אצל בני אדם, על השפעה רגשית מפתיעה של כלב רובוטי, ועל שאלות גדולות שנוגעות לעתיד, מה יקרה כשנרגיש מחוברים או דחויים דווקא מרובוטים? האם רובוט יכול לגרום לי לקנות משהו, או דווקא לגרום לי להרגיש שייך? ואיפה עובר הקו בין טכנולוגיה שמשפרת את חיינו לכזו שמעצבת אותנו מבלי שנרגיש

מה קורה כשסטארטאפ נכנס לשוק תחרותי? האם ניסיון קודם ומעורבות הפאונדרים תמיד עוזרים או שלפעמים דווקא מגבילים? ומה אפשר ללמוד מהחברות שלא “בזבזו משבר טוב”? בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את פרופ’ ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, חוקר מוביל בתחום האסטרטגיה, חדשנות ויזמות. נשוחח על מצבה של ישראל כ”אומת הסטארטאפ”, על האתגרים של יזמים ומנהלים בעידן כאוטי, AI , ועל שלושה מהמחקרים שלו – שמלמדים אותנו איך תחרות, חדשנות וניסיון מעצבים את ההצלחה של חברות.

עולם הפיננסים, שהיה מזוהה במשך עשורים עם מספרים, רווחים וצמיחה, מתמודד היום עם שאלות נוספות: איך ממשיכים להרוויח מבלי להרוס? איך שומרים על שוק תחרותי מבלי לפגוע בשוויון? והאם ייתכן שכלכלה, חברה וסביבה לא עומדות בסתירה אלא דווקא תלויות זו בזו? במקביל, הבינה המלאכותית היוצרת נכנסת לעולמנו בקצב מסחרר, ומציעה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לאתגרים סביבתיים וחברתיים. אבל גם כאן ההתלהבות מלווה בחשש: מה ההשפעה של האלגוריתמים על פרטיות, תעסוקה וצריכת אנרגיה? האם מדובר במהפכה ירוקה או באשליה מסוכנת? כדי לדבר על כל השאלות האלו, נמצא איתנו היום אחד הקולות המובילים בישראל בכל מה שקשור ל-ESG, פיננסים ומנהיגות ערכית: יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר המפקח על הבנקים שמאחוריו תפקידים מרכזיים בכלכלה הישראלית.

  בפרק הקודם דיברנו על מה היא פסיכולוגיה של הספורט, אילו אתגרים הספורטאים מתמודדים איתם, ניצחון, איך מנתחים קשיים מנטלים של ספורטאים, שופטים ורפורמות בתחום השיפוט ובפרק הזה נמשיך ונדבר עם ד״ר רועי סמואל, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן. נעמיק בתחום המשברים נפשיים, פציעות, אולימפיאדה, התמודדויות וטעויות של ספורטאים, מעורבות הורית ותיאוריות משמעותיות בתחום שמקבלות תוקף ממש בימים אלו.

גם באולימפיאדה שהתרחשה השנה בפריז והייתה מלאה בענפי ספורט וספורטאים מהשורה הראשונה, היו ספורטאים שהתמודדו עם אתגרים בבריאות הנפש. אולם כבר האולימפיאדה הקודמת בטוקיו 2020 התמודדה עם אתגרים נפשיים משמעותיים, כאשר ספורטאים רבים חוו משברים אישיים ונפשיים. בזכות ספורטאיות כמו סימון ביילס ונעמי אוסקה, שדיברו בפתיחות על בריאות הנפש, המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים הפכו לנקודת ציון חשובה בהכרה ובתמיכה בשיח על בעיות נפשיות וסיוע פסיכולוגי לספורטאים. כיום, המודעות לקשיים נפשיים וללחצים הנלווים לעשייה ספורטיבית תחרותית גבוהה יותר מאי פעם. חשוב לזכור שספורטאים הם בני אדם עם תחושות כמו מתח, כאב, לחץ, ציפיות, אכזבות וכישלונות, והתחום הספורטיבי מגדיל את כל אלו. הצורך להשיג הישגים גבוהים ולהישאר ב-Top, במיוחד מגיל צעיר, יחד עם שעות רבות של אימונים, מוסיף למתח הנפשי. כאן נכנסים לתמונה פסיכולוגים של הספורט. אז כדי לדבר על כל אלו הצטרף אלינו היום ד״ר רועי סמואל יועץ, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.  

הבינה המלאכותית רצה קדימה, אבל הרגולציה רק מתחילה להבין את הכללים. בזמן שכלים כמו ChatGPT מנסחים, מנתחים ויוצרים תמונה של סטודיו ג׳יבלי בלחיצת כפתור, שאלות של אתיקה, פרטיות, וקניין רוחני צפות בכל תחום. אז איך מתמודדים האיחוד האירופי והשוק האמריקאי? מי שומר על הזכויות שלנו כשהאלגוריתם יוצר תוכן? איך מאזנים בין חופש פיתוח לאחריות חברתית? והאם ישראל צריכה לבחור צד או לסלול דרך משלה? בדיוק על זה ועוד נדבר היום עם שני מומחים כאן מהאוניברסיטה: ד״ר אביב גאון, חבר סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים וד״ר יובל ריינפלד, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, בינה מלאכותית, פרטיות וסייבר.

בגופנו חיים כ-40 טריליון חיידקים, אבל רק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להבין עד כמה הם חכמים. מחקרים מגלים שלחיידקים מסוימים יש יכולת לזכור חוויות, מה שעשוי לשנות לחלוטין תחומים כמו רפואה, פרוביוטיקה, חקלאות ותעשייה. בפרק הזה נגלה איך היצורים הזעירים הללו, שנחשבו בעבר לפשוטים, בעצם חיים כחברה מתוחכמת, משתפים פעולה ואפילו מקריבים את עצמם – וכל זה עשוי להוביל למהפכה ביולוגית של ממש. בפרק זה זכיתי לארח את ד"ר אילנה קולודקין-גל, מרצה בכירה וחברת פקולטה בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינטטית וביוטכנולוגיה. אילנה שואפת להבין את התנהגות התאים הבודדים והקהילה הנוצרת בידי מיקרואורגניזמים. קבוצתה מתאפיינת בגישה משלבת הכוללת אנליזות מתחומי הכימיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה וביולוגיה סינטטית. המכון Scojen לביולוגיה סינתטית