לא הרבה יודעים, אבל התרגום המילולי של המילה: סומלייה הוא..... בהמה! למעשה, מי שאחראי היה להביא יין למלך היה עושה את זה בעזרת בהמת משא (Bête de somme) ומשם הכינוי נדבק, רק שבצרפתית הכל נשמע טוב יותר. אז מה הוא למעשה תפקידו של הסומלייה? מה צריך לעשות וללמוד כדי להפוך לסומלייה ואיך הופכים לסומלייה מצויין? יצאנו להבין לעומק את הנושא והזמנו חברים: שירה לבל - סומליירית באיגוד הסומליירים הספרדים ואשת תיירות יין בחברת Vinspiration אביתר ברעם - סומלייה ישראלי שניהל את תחום היין של כמה מהמסעדות הטובות ביותר בישראל וכתב תפריטי יין רבים.

כשישבנו לנסות ולסכם, עלתה התחושה של "האם בכלל קרה משהו השנה?" שנה שהתחילה כל כך קשה ונדמה היה שכל כולה סבבה סביב המלחמה. וכן, למלחמה היה אפקט אדיר שהתגלגל בכל מהלך השנה והשפיע גם על בציר 2024 שהסתיים ממש לפני חודשיים וקצת. אבל ככל שישבנו, עלו פתאום עוד ועוד אירועים וזכרונות, רגעים וניצנים של צמיחה שנבטו במהלך השנה שחלפה, כאלה שכבר ניתן לראות את הפירות שלהם ואחרים שעוד יתגלו במהלך הזמן שיבוא. מאחלים לכולנו 2025 טובה יותר, מלאה באושר ואהבה, שלום וחזרה של החטופים.

חביות - כלי הקיבול של היין ובהרבה מקרים גם כלי התיבול שלו. יצאנו לחקור מאיפה הגיעו החביות לעולם היין, אילו סוגים של חביות קיימים כיום, מה המקורות והסוגים של העץ שמרכיב את החביות ומה המקום שלהן בעולם היין כיום? אירחנו גם ייננית עם ניסיון בין לאומי לשמוע על גישות שונות לעבודה עם חביות: שירי רוזנטל - המייסדת של יקב Blendim, עד לאחרונה מנהלת עשיית היין האדום ביקב ברקן. שירי עבדה ביקב רמת הגולן וגם ביקב Opus One המוערך בקליפורניה ואפילו ביקב באוסטרליה.

פרק 100! כשזה מגיע ליין (ולא רק) אנחנו לא רציונליים ולא במקרה וזה גם לא נורא... מה משפיע על הבחירות שלנו ביין כזה או אחר? מה קורה במוח שלנו, מאחורי הקלעים, כשאנחנו בוחרים בקבוק יין בחנות או במסעדה? מאוד התרגשנו לארח את אחד המומחים הגדולים בעולם בכלכלה התנהגותית: פרופסור דן אריאלי. הוא פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת דיוק. ספריו פורסמו לאינספור שפות ובהם הוא מתאר בצורה קלה ופשוטה להבנה את התהליכים שעוברים על כולנו כשאנחנו בוחרים כמה לשלם ועל מה? וגם איך המחיר משפיע על ההנאה שלנו מהיין אותו אנחנו לוגמים? https://danariely.co.il/

יינות מתוקים זוכים לעיתים קרובות להתעלמות או אפילו לבוז. טראומות עבר שנחרטו אצל חלקנו וכוללות יינות "פטישים" זולים עם אפקט שיורי בעייתי. יצאנו לפרק את המיתוס ולהבין: איך עושים יינות מתוקים איכותיים? מתי כדאי לשתות אותם ומה המקום שלהם בחוויה הקולינרית שלנו? וכמו תמיד, הזמנו גם אורחים: מוקי וינשטוק - איש יין ותיק בעל חברה לשיווק והדרכה של יין. אדר ברשדסקי- סומלייר קבוצת R2M.

אנחנו מדברים כל כך הרבה על יקבים, אבל כששואלים צרפתי או איטלקי מגלים שבעצם אין מילה ליקב בשפות הללו. אז מה זה בעצם יקב? מקום שבו מועכים את הענבים? האם חייב להיות גם כרם צמוד ליקב? ואולי בעצם מספיק לרכוש בקבוקים מוכנים, להכין תווית יפה ולמכור את היין ביוקר? הצטרף אלינו לפרק היינן ישראל פלם, מראשוני הייננים בישראל שעבד ביקבי כרמל במשך כ 40 שנים וכיום הצטרף לילדיו ביקב המשפחתי: פלם.

ימים קשים לכולנו, המלחמה נוגעת בכל אחת ואחד וגם בענף היין היא מראה את אותותיה. יצאנו לשמוע מחברים מזוויות שונות של ענף היין, איך המלחמה משפיעה עליהם, איך מתמודדים וגם לחפש קרניים של אור בתוך כל החושך שסביבנו. התארחו בפרק: עמיר וענונו מחברת דרופים, חברת לוגיסטיקה, איכסון והפצה של יין שעובדת עם יקבים ויבואנים רבים ברחבי ישראל. דרופים מצאו את עצמם משנעים מזון, מתנדבים ומפיצים יין עבור יקבים שמתקשים לשרוד בתנאים הקשים. דוד פינטו מיקב פינטו, חזר 3 שעות לפני ההקלטה מ 100 ימי מילואים. היקב שתוכנן להיפתח למבקרים מעט לאחר ה 7.10 טרם נפתח, הבציר נעשה תחת אש והמכירות נעצרו כמעט לחלוטין. גיא אשל, יינן יקב דלתון, סיפר על ההתמודדות בגבול הצפון, עם ייננות תחת אש וכרמים שנפגעו מטילים.

פקקים רבותיי, פקקים! שעם, סיליקון, פלסטיק או אולי בכלל זכוכית? הפקק הוא המתווך בין היין לעולם החיצון עד לרגע פתיחת הבקבוק והוא גם הראשון שנוטים להאשים בכל תקלה, למרות שהרבה פעמים זה באמת שלא באשמתו... אז בואו לצלול איתנו לפרק מרתק ופחות מובן מאליו ממה שנדמה לנו... גם אורחים הצטרפו אלינו להקלטה: ארי ארל - יועץ ובונה מותגים בארץ ובעולם, למד בנאפה ואלי וכיום הוא היינן של יקב בת שלמה - שעובד עם מגוון מעניין של פקקים. אביתר ברעם - סומלייר ותיק ומנוסה שניהל מסעדות מובילות ברחבי הארץ, כיום הוא הסומלייר הראשי של מסעדת טוטו ומוביל טיולי יין בעולם במסגרת Vinspiration.

הפעם זווית קצת שונה מעולם היין: האם יין יכול להיות מושא השקעה, כמו מניות או נדל"ן? ואם כן, איך משקיעים ועד כמה ההשקעה הזו ריווחית? ומה לגבי זיופים בעולם היין? ומסחר ביינות ישראליים? כל זה ועוד הרבה יותר בפרק החדש של מוצר צריכה בסיסי שבו התארחו אושיות מרתקות מרחבי העולם: * מרקוס אלן - Marcus Allen - מנהל EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בחברה הבריטית: Cult Wines העוסקת במסחר ביינות איכות בבורסת היין של לונדון: Liv-ex. * מורין דאווני -Maureen Downey - ה"שרלוק הולמס" של היין, מומחית בין לאומית ליינות איכות וזיופים. חלקכם מכירים אותה מהסרט: ענבי בוסר (Sour Grapes) שבו היא כיכבה. * מורן עשור מומחית יין ישראלית, סומליירית, מחנכת יין וזוכת פרס ירדן, שמתמחה במסחר ביינות איכות בארץ.

מה החיבור בין יין לנפש? והאם ניתן לרפא באמצעות יין? יצאנו לגלות זווית קצת פחות מוכרת של המשקה המרתק הזה: החיבור שלו לאחריות חברתית וכיצד הוא הופך את העולם שלנו לקצת יותר טוב, נעים ויפה. כל אחד ואחת מהאורחים והאורחות שלנו נעזרים ביין כדי להפוך את החברה שלנו לקצת טובה יותר: * תומר וינברג -המיסד של עמותת Terra Uma שמובילה את תוכנית "מרימים לחיים - מסע יין". * יעל לרמן - אחראית האירוח ביקב כישור שהוקם בשנת 2010 בכפר כישורית, כפר לאנשים עם צרכים מיוחדים בגליל המערבי. * צביה טלאור - מנהלת תוכניות בעמותת "הזנק לעתיד" שפיתחו את תוכנית לימודים של 3 שנים לבני נוער בסיכון. במסגרת התוכנית לומדים באופן תאורטי ומעשי, את תהליך גידול ועשיית היין, בשיתוף עם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. היה מאוד מרגש ותודה לאיציק יוגב על התמונה

סדרת האלמנטים בכרם ממשיכה והפעם: אוויר הוא בלתי נראה וקל להתעלם ממנו אבל הוא מכיל כל כך הרבה בתוכו: חנקן, חמצן, ארגון, מיקרואורגניזמים, שמרים, חיידקים ועוד ועוד. ואפילו הזמנו אורחת מעמק הרון שבצרפת, אזור שמתמודד עם רוחות חזקות במיוחד: לורנס פרו (Laurence Feraud), מיקב דומיין דו פגאו (Domaine du Pegau) שבאזור שאטונף-דו-פאפ האזנה נעימה תודה על התמונה ל: דוד סלברמן - DPSIMAGES

סדרת האלמנטים בכרם ממשיכה והפעם: אש כדור האש הגדול שהוא השמש מספק לנו את האנרגיה שבמקור החיים. השמש היא גם חום וטמפרטורות ובמקביל, גם הקרינה שחשובה לפוטוסינטזה ולייצירת האנרגיה שמניעה את גלגל החיים. הזמנו גם חברים: אדם אלפסי - הכורם והיינן של יקב הר אודם, שגם מלווה כרמים נוספים. ניר הילר - מנהל הפיתוח העסקי בחברת נקסטקום, חברה שמקדמת פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות וביניהן האגרו-וולטאי. ערן ננה רז - הכורם והיינן של יקב ננה שבמצפה רמון, בלב המדבר של הנגב. ותודה על התמונה ל: דוד סלברמן DPSIMAGES

סדרת האלמנטים בכרם ממשיכה והפעם: מים הם מקור החיים ודרושים לצמחים וגם לבעלי חיים, אבל מה הוא בדיוק תפקידם של המים בהתפתחות של הכרם? כמה מים נכונים לגפן? מתי ואיך כדי להשקות והאם זה בכלל מותר? צללנו לעומקם של המים כדי להבין איך משקים בארץ ובעולם, מה התפקיד של הטפלה של מים ואיך השקו במדבר לפני אלפי שנים וגם הזמנו אורחים: מעיין חי - יועצת בתחום הכרם והיין, בוגרת תואר שני בייננות וכורמות מאוניברסיטת אדלייד אוסטרליה. איל יזרעאל - ממקימי חוות כרמי עבדת, מן החוות המייסדות של תיירות היין בנגב שבנה בין היתר מתקן הטפלה לשימוש החווה. יחיעם גץ - כורם מכרם בן זמרה והאגרונום הראשי של אירופה של חברת נטפים

יוצאים לסדרה חדשה ומנסים להבין את מה שמתרחש בכרם דרך 4 זוויות שונות: 4 האלמנטים - אדמה, מים, אוויר ואש. והפעם: אדמה - יש שיגידו קרקע - מה שבטוח הוא שזה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה לנו. חומרי הזנה, עומק, דחיסות, דשן ועוד ועוד. הזמנו אורחים כדי להבין קצת יותר: דוקטור איתמר נדב - מנהל המחקר החקלאי בחברת נטפים נועה מעוז - שחוזרת אלינו לפרק נוסף - אחרי שנים רבות של עבודה בכרמים של יקב רמת הגולן היא כיום עצמאית, מלווה ומייעצת למגדלים וליקבים. דניאל אונגר - מנכ"ל קומפוסט-אור ושותף בפארק אור, פארק המחזור בבקעת הירדן - מפעל מחזור המתמחה בקומפוסט. Thanks @rawpixel.com For the picture designed by Rawpixel.com - Freepik.com

קנדה ידועה ביינות הקרח המעולים שלה אבל היא עוד הרבה מעבר לזה: יינות מזני ענבים אמריקאים, זנים היברידים וגם יינות איכות יבשים ואפילו מבעבעים. כרגיל, הזמנו גם אורחים: דוקטור ג'אנט דורוז'ינסקי (Janet Dorozynski) היא בעלת דיפלומה של ה WSET, עיתונאית ושופטת יין בין לאומית שגם שותפה בכתיבת האנציקלופדיה של היין Oxford Companion to Wine של ג'נסיס רובינסון. קריסטין מנסוי (Kristine Mansuy) סומליירית ומומחית לתיירות יין, בעלת חברת תיירות היין: Kiki.co שזכתה במקום הראשון בקנדה ע"י מגזין Lux Life.

כשחושבים על סין, חושבים על מעצמה עולה שאחראית על התפוקה של הרבה מהמוצרים בעולם - אבל מה לגבי יין? אז מסתבר שיש הרבה מאוד מה לגלות בסין: קרוב ל 600 מליון ליטר של יין יוצרו בסין בשנת 2020 (פי 15 מישראל) ויש שמעריכים, שהיא תהפוך בקרוב למדינה בה שטח הכרמים הנטועים הוא הגדול ביותר בעולם. לסין גם מקום חשוב במסחר הבין לאומי ביין. יינות בורדו, בורגון, שמפיין ואזורים נוספים בעולם עולים ויורדים במחירים, בהתאם לאופנות הסיניות והאוסטרלים גילו לאחרונה שהייצוא לסין הוא הימור מאוד לא יציב. הזמנו אורחת שמתמחה בסין לשיחה מרתקת: גליה ראוטנברג - מתגוררת בסין כבר למעלה מ 2 עשורים וחווה את עולם היין מבפנים. היא ייצגה את חברת היין Torres הספרדית בסין, ניהלה חנות יין גדולה וכיום היא הבעלים של חנות וסטודיו של יין בסין.

2022 הגיעה לסיומה, שנה של אי יציבות בין לאומית, מלחמה, משבר אנרגיה ואקלים שממשיך להיות לא יציב. מצד שני, אחרי שנתיים של מאבק במגפה ששיתקה את העולם, 2022 מרגישה מעט יותר יציבה ורגועה. אז מה בעצם קרה פה בישראל? ומה המגמות מסביב לעולם? דיברנו, סיפרנו וגם הזמנו אורחים להציג זוויות מעניינות: דרור אנגלשטיין - כורם ויינן, שבנוסף למותג הפרטי שלו, מלווה מקצועית מספר יקבים וכרמים ברחבי הארץ והגיע לספר על הבציר האחרון. אילנית צמח - אשת יין מובילה ומומחית לסטטוטוריקה של יקבים - מלווה מקצועית את משרד התיירות במטרה לקדם את תיירות היין לישראל. עו"ד עידן בר אולפן - האיש שמאחורי הפן המשפטי של אזור היין יהודה, הגיע לספר על ההתקדמות ביצירת אזורי היין בישראל. יאיר היידו - אושיית היין שמאחורי המיזם צ'ירס - על 2022 בענף היין העולמי.

המעצמה הותיקה של עולם היין היא מקור הולדתם של היינות של המלכים האירופים והצארים הרוסים. אבל היא גם כל כך הרבה מאותם היינות המתוקים הנפלאים של טוקאי, הונגריה היא גם יינות, לבנים יבשים נפלאים, יינות אדומים שזכו לכינוי "דם שוורים" וכמה מיינות הקברנה פרנק הטובים בעולם. יצאנו להבין וללמוד והזמנו גם חברים: עפר בר-און - האיש שמאחורי חברת הייבוא: "החבית ההונגרית" שמתמחה ביבוא של יין מהונגריה. שילה ג'נוסי ( Csilla Janosi) - האישה שמאחורי חברת תיירות היין והקולינריה ההונגרית: Wine a'More

הפעם נושא נפיץ במיוחד: המתח שבין טרואר וטריטוריה הגפן לא יודעת איפה עוברת הגדר, הגבול נקבע על ידי בני אדם ולא תמיד תוך התחשבות בטרואר. כמדינה שבה העיסוק בגדרות וגבולות הוא בלתי נגמר ומחלחל לכל תחום בחיינו כמעט, גם אצלנו הסכסוך נוכח בענף היין. אבל אנחנו לגמרי לא לבד, מדינות נוספות מתמודדות עם השאלה של טרואר שנחצה על ידי גבולות ולעיתים מחלק שם וסגנון אחידים לחזקתן של 2 אומות. הנושא המורכב הזה נמצא בלב מחקרו של האנתרפולוג, פרופסור דניאל מונטרסקו. הוא פועל באוניברסיטה המרכז-אירופית, פרופסור אורח באוניברסיטת קיוטו ועמית במכון ללימודים מתקדמים במרסיי. בנוסף למחקרו על ערים ״מעורבות״ בישראל, עבודתו הנוכחית עוסקת בתרבויות יין באזורי גבול באירופה ובישראל. כמו-כן דניאל משלים בימים אלו את הדיפלומה (שלב 4) של WSET. ביחד עם פרופסור מונטרסקו ניסנו לפרק מעט את הגחל הבוער הזה שמעצב את עולמנו וניכר מאוד גם בענף היין הישראלי.

יין הוא מוצר צריכה בסיסי מזה אלפי שנים. לעיתים נראה שמקורו ממדינות כמו איטליה וצרפת, שפיתחו מגוון אדיר של זני ענבים וסגנונות. אבל עוד אלפי שנים לפני שבכלל חלמו שם על ענבים ויין, פה, אצלנו במזרח התיכון, ייצרו יין ואפילו ייצאו אותו לרחבי העולם העתיק. יצאנו לחקור את ההסטוריה של היין באזורינו והזמנו אורחים שמתמחים, כל אחד, בתקופה אחרת בהסטוריה של היין המקומי: ד"ר שחר שילה,חבר סגל אקדמי במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, מנהל את התיירות בהר הנגב ומלווה מקצועית עשרות עסקים בתחום התיירות. ליאת נדב-זיו - ארכיאולוגית חוקרת ברשות העתיקות ומנהלת החפירה ביבנה בה התגלה מפעל היין הגדול ביותר בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית. מירה איתן - עיתונאית, סופרת, מדריכת יין, עורכת הספר "יומן יין - הרפתקה ישראלית" ויקירת המערכת - שסיפרה על ההסטוריה הקרובה של ענף היין בישראל. קרדיט לתמונה: רשות העתיקות, יניב ברמן