המילה “גבולות” הפכה כמעט למאוסה בשיח ההורי, אבל דווקא היא כשנבחנת לעומק מספרת סיפור על ביטחון, הגדרה עצמית וקשר.
בפרק הזה אנחנו מתווכות את המורכבות שבנושא הגבולות במשפחה, בהורות, ובחיים בכלל.
נדבר על הקשר בין גבולות נוקשים וחיצוניים שאנחנו חווים ברמה הלאומית, לבין הדרך שבה אנחנו מציבים גבולות בתוך התא המשפחתי.
נבחן את ההשפעה של הגבולות שחווינו כהורים בילדותנו ואיך הם מופנמים בנו ומשפיעים על האופן בו נציב גבולות כהורים.
נעמיק בהבחנה בין גבולות חיצוניים לפנימיים, ונציע שיח חדש סביב גבול כמרחב של דיאלוג, לא של שליטה. זהו פרק על אחריות הורית, על בחירה מודעת בדרך, ועל האפשרות להחזיר לגבול את תפקידו המקורי- יצירת מרחב בטוח לגדול בו.
מפגשים משפחתיים בחגים יכולים להיות מרגשים, מציפים, מסקרנים וגם מאתגרים במיוחד כשמסביב לשולחן יושבים רבים, מכל הגילים, הדעות והרגישויות.
בפרק הזה אנחנו מתווכות את החוויה הרגשית של הילדים וגם של ההורים לקראת ארוחות חג עם המשפחה המורחבת. נדבר על הצורך בהכנה מראש, תיאום ציפיות, והבנה שמה שמרגש יכול גם להציף חושית, רגשית וחברתית.
נציע דרכים לתווך לילדים (ולעצמנו) את מה שצפוי, איך אפשר להיערך למפגש, ולמה תיווך מקדים יכול להפוך את הארוחה לאירוע שמחבר במקום מתיש. זהו פרק על משפחתיות, גבולות, נוכחות והקשבה גם בתוך הרעש של החג.
החיים החברתיים של ילדינו מעסיקים אותנו כהורים, ולא פעם נוגעים בזיכרונות הילדות שלנו עצמנו: החוויות הטובות, הקשיים והכמיהה להשתייך.
בפרק הזה אנחנו עוסקות בתיווך הקשרים החברתיים של ילדינו. אנו נתבונן לעומק בשאלת הנפרדות אל מול השייכות, על הציר שבין “להיות לבד”, המרחב שבו נבנית הזהות האישית, לבין “להיות יחד”. ציר זה מלווה אותנו לאורך החיים ועליו אנו נעים בהתאם לגיל, לשלב ההתפתחותי ולסביבה שלנו.
לבסוף, נשתף בכלים שהילדים יכולים לרכוש, כלים שמטרתם לחזק קודם כל את העצמי: להעצים יכולות, לתת מקום לביטוי ייחודי, ומתוך כך לאפשר תהליכי חיברות קלים, בריאים ובטוחים יותר.
בפרק הזה נצלול אל מערכת היחסים המורכבת והעדינה שבין ההורה, הילד ומערכת החינוך. מתוך הניסיון שלנו כמי שעבדו ועובדות במערכת החינוך, כמטפלות מחוץ למערכת וכאימהות נבחן את המעברים בין מסגרות, את האתגרים שבהסתגלות של הילדים, ההורים, המערכת, ונציע דרכים ליצירת שיתוף פעולה מיטבי בין כל חלקי המשולש לטובת הילד.
המסכים הם כבר מזמן לא רק מסך ומהווים חלק בלתי נפרד מהחיים של ילדינו, ושלנו. במיוחד סביב תקופת הקיץ, כשהזמן הפנוי גדל, השאלה איך מתווכים לילדים שימוש בטכנולוגיה הופכת דחופה ונוכחת כמעט בכל בית.
בפרק הזה אנחנו מתווכות את השיח ההורי סביב מסכים לא כאזהרה דיסטופית ולא כאידיאל אוטופי, אלא כמפגש אמיתי עם מציאות עכשווית.
נשוחח על המחקר של ד”ר שירה פטינקין בכר שעסק בהשפעת הטכנולוגיה על קשרים טיפוליים, הוריים ואנושיים ונשאל איך יוצרים דיאלוג מתמשך עם ילדים סביב הנושא החם הזה.
נדבר על חשיבות הפירוק של המושג “מסכים” ונחלק אותו לזמן משחק, תוכן, תקשורת ולמידה כדי לאפשר שיח מאוזן וברור, מותאם גיל והתפתחות, שמוביל להחלטות משותפות בנוגע לשימוש.
נתבונן על הנושא מתוך גישה שמזמינה תיווך רגוע, המבוסס על חינוך, שיח, והבנה כי : הטכנולוגיה כאן להישאר והשאלה היא, איך אנחנו בוחרים לתווך אותה לילדינו.
גלעד האן- חוקר סייבר- חוקר עבירות פשעי מחשב
https://www.giladhan.co.il
גיל ההתבגרות כבר כאן – ואיתו לא מעט סערות, גם אצל המתבגרים וגם אצלנו, ההורים.
בפרק הזה אנחנו מתווכחות את הרגע שבו משהו משתנה: הילד שעד לא מזמן היה צמוד וקרוב מבקש פתאום מרחב, עצמאות, והגדרה עצמית.
נדבר על האבל השקט שמלווה את ההורה, על שינויי המגע והקשר, על תהליך ההתבגרות לצד התהליך ההורי – ואיך כל זה יכול דווקא לבשר התחלה חדשה ומלאת יתרונות.
הקשר בין אחים ואחיות הוא הקשר הראשון שלנו בעולם לפני החברים, לפני האהבות, לפעמים אפילו לפני שידענו לדבר, כבר היה שם אח או אחות.
בפרק הזה אנחנו עוסקות בתיווך הקשר שבין אחים, עוצרות להתבונן במערכת היחסים המיוחדת, המורכבת ולפעמים הטעונה הזאת.
נדבר על מה שמקדם קרבה ומה שיוצר קנאה, נבחן כיצד יחסי האחאות מעצבים אותנו כבוגרים.
נעסוק בדרכים שבהן כהורים או כמטפלים אפשר להבין את הדינמיקות האלה, להכיל את המורכבות שבהן, ולסייע ביצירת קשר אחאי יציב, אוהב ומשמעותי.
הפרק הראשון של הפודקאסט “המתווכות” מוקדש לנושא טעון ומורכב שמעסיק רבים מאיתנו: איך מדברים עם ילדים על מלחמה?
אנחנו מציגות את עצמנו ואת מהות הפודקאסט, ומיד צוללות אל אחת הסוגיות הקשות ביותר לתיווך – מציאות ביטחונית מורכבת בישראל.
בפרק הזה נבחן יחד איך אפשר לתווך לילדים אמת רגשית מבלי להציף, מבלי לטשטש, ובעיקר – מבלי להשאיר אותם לבד.
נדבר על התאמת המסר לפי גיל, על תגובות לשאלות קשות שילדים שואלים, ועל מה עוזר לנו להישאר מקור לביטחון עבורם – גם כשאנחנו בעצמנו חווים טלטלה.
זהו פרק על הורות בימים סוערים, על תפקידנו כמתווכות וכמיכל רגשי, ועל האפשרות לייצר שיחה שמביאה איתה חיבור, תקווה ואפילו נחמה.
ברוכות הבאות ל״המתווכות״ – הפודקאסט של גיתה בן אבי וד״ר שירה פטינקין בכר.
אנחנו מטפלות באמצעות אומנויות, מדריכות הורים ונשות טיפול מנוסות. אבל גם אימהות בעצמנו – ובעיקר נשים שחוקרות לעומק את הקשרים שמעצבים אותנו כהורים, כאנשי מקצוע, וכבני אדם.
הפודקאסט הזה נוצר עבור הורים, אנשי חינוך וטיפול שמבקשים להבין טוב יותר את עצמם ואת הילדים שסביבם.
אנחנו תופסות רגעים יומיומיים – כמו קונפליקט בבית, דינמיקה משפחתית או שאלה שעולה בקליניקה – ומתווכות אותם דרך שלוש נקודות מבט:
העין המקצועית של המטפלת,
המבט האימהי של מי שעדיין מגדלות ילדים בבית,
והקול הפנימי של הילדות והנערות שהיינו – זה שלא הפסיק לשאול שאלות גם כשגדלנו.
בכל פרק אנחנו עוצרות לחשוב יחד – למה זה קורה? מה מפעיל אותנו? ואיך אפשר להחזיק מורכבות בלי למהר לתשובות?
כי כדי לתווך רגשות לילדים, לתלמידים או למטופלים – צריך קודם לדעת איך לתווך את עצמנו לעצמנו.
