הוא ירוק? הוא בז׳? בפרק זה נצא יחד למסע כומתה ממוזג בעקבות החאקי - כצבע וכמושג

הצבע שהוא בעצם חומר נחשק, שחושף את התשוקות והפנטזיות שמעסיקות אותנו. זהב מסמל קדושה, קסם, וחכמה, לצד הפגנת עוצמה. במינונים מוגזמים, או דמוקרטיים מדי, הוא מסמל המוניות וסגידה לעושר. הזהב הוא נושא טעון ביהדות ובישראליות, בהעידו על הדרך הארוכה שעשתה החברה הישראלית מהימים שקידשה מיתוסים של צניעות, דרך תקופת ההפרטה והעמקת הפערים החברתיים, ועד לעידן הנוכחי, בו נראה שהכל נצבע זהב.

ארץ שהאתוס שלה הוא "נלבישך שלמת בטון ומלט" הירוק תמיד היה במגננה; סיפורו עוסק במקומו של עיצוב הטבע והשליטה בו במדינה קטנה, שהופכת בהדרגה לעיר שלצידה מדבר. נספר על עיצוב הפארקים הישראליים ונראה שככל שהירוק הפך חשוב ו"סמלי" יותר, הטבע הלא-מעוצב של המדינה הצפופה ביותר ב OECD, הלך ונסוג. נסיים עם קיימות: טרנדים ירוקים מהפכניים בעיצוב ובנייה, ולצדם מופעי גרינווש, המחליפים מהות בתדמית.

האפור הוא הבלתי נראה. צבעם של הכבישים, הגדרות, המדרכות. וגם - הספה שתתאים להכל ולירן חולצה אפורה. הסמל לחיים הישראליים בימי השליטה הסוציאליסטית היא המחיקון, ששידר בידור בחמישים גוונים של אפור. אבל לאפור היה גם צד אחר: בארכיטקטורה הברוטליסטית, שאוצרותיה הפזורים בישראל מציגים את יופיו ואת האלגנטיות של הבטון. גם המחיקון וגם הברוטליזם פינו את מקומם לצבעוני ולרהבתני, שגורם לנו, לפעמים, להתגעגע לאפור ולראיה הניואנסית שהוא לימד אותנו. מרואיינים: פרופ׳ מעוז עזריהו, ד״ר הדס שדר, ד״ר דן הנדל, שרון רוטברד ומולי אדן. מגישה ועורכת: שרון קנטור | יועץ אקדמי: איציק רנרט | הפקה: אורי דרוקמן | תחקיר: איתי חזן | הקלטה ועריכת סאונד: נתי זיידנשטט | מנהלת הפרויקט: נעמה כהן. ההסכת מובא בתמיכתה של מועצת הפיס לתרבות ואמנות. בפרק זה נעשה שימוש בקטעים ארכיוניים וחומרי אודיו, אשר מובאים באדיבותם של ארכיון אולפני הרצליה וחדשות 2. תודה רבה לכאן 11, על אישור השימוש בקטעים ׳ערוץ 1: שידור הבכורה של מבט בצבע׳ בהגשת דניאל פאר ודליה מזור, 1983 ו׳ איש הצבע: ממציא האנטי-מחיקון מספר כיצד עשה היסטוריה׳ מתוך כתבתו של ריאד עלי, חדשות הערב 16.02.23.

הצבע שאולי יותר מכל קשת הצבעים טעון בסמליות שקשה להתעלם ממנה. בחברה הישראלית המצ'ואיסטית של ישראל הצעירה, לורוד לא היה מקום. בשנות ה 80 הוא חדר אלינו מאמריקה הישר לחדרי הילדים, שם, בגוון מפונק, הוא ושותפו התכלת, הדיחו את הצבעים העזים וביטאו את היחס החדש של הבורגנות הישראלית לגיל הרך. בשנות ה- 90 התפרץ הוורוד למרחב הציבורי עם המהפכה הגאה והמצאת המטרוסקסואל. שתי תופעות תרבותיות מוקצות שהתגלו כבעלות תפקיד מרכזי בשינוי תדמיתה של ישראל מיעד תיירות של אתרי קודש למוקד משיכה ליברלי עולמי. "פינק וושינג?" למליוני התיירים לא אכפת. מרואיינים: רמי לוי, פנינה רוזנבלום, גלית גאון, יאיר קדר, לירוי שופן, עודד בן יהודה, יניב סגל ואלכס פרפורי. בימוי, תסריט והגשה: שרון קנטור | יועץ אקדמי: איציק רנרט | הפקה: אורי דרוקמן | תחקיר: איתי חזן | הקלטה ועריכת סאונד: נתי זיידנשטט | מנהלת הפרויקט: נעמה כהן. ההסכת מובא בתמיכתה של מועצת הפיס לתרבות ואמנות.

זהו צבע פוליטי, של מחאות, תנועות התנגדות ובוהמייניות בועטת. בישראל, ברור לכולם ששחור הוא הצבע המובהק של כמה שאנטי ממסדי. אם כך, כיצד קרה שהגיע מתרבות המועדונים אל מעילם של אנשי צמרת הביטחון והפוליטיקה? מרואיינים: בוגי יעלון, דורין פרנקפורט, לירוי שופן, גלית גאון ועודד בן יהודה. בימוי, תסריט והגשה: שרון קנטור | יועץ אקדמי: איציק רנרט | הפקה ותחקיר: אורי דרוקמן | הקלטה ועריכת סאונד: נתי זיידנשטט | מנהלת הפרויקט: נעמה כהן. ההסכת מובא בתמיכתה של מועצת הפיס לתרבות ואמנות.

הפרק הזה יביא את סיפור עלייתו, נפילתו וחזרתו של הצבע החזק. האדום, צבעם של הפועלים, ליווה את ישראל בכל שנותיה הסוציאליסטיות, וירד מקרנו עם המהפך. אבל עליית הדיגיטל של השנים האחרונות החזירה את האדום למרכז הזירה, כצבע השליט באתרי החדשות ובתי האופנה המובילים. יתכן שהלאומית האמיתית שלנו, מתחת לכיסוי הכחול, היא בעצם אדומה שוב? לא מסוציאליזם, אלא מתוך פאניקה ותחושה תמידית של אסון מרחף?

אולי יותר מכל הצבעים, הצהוב מסמל שתי קיצונויות בהוויה הישראלית: מצד אחד הוא מהדהד את זכר השואה באירופה, מצד שני - הוא השמש הישראלית, הבחירה בתקומה כאן, במזרח התיכון הקופח. אל אלו הצטרפו, החל מ 7 באוקטובר - סרטי החטופים הצהובים, שמעטרים כל פינה במרחב, בתזכורת, ובתחנונים. נעקוב פה אחרי מסעו של הצהוב, מסמן של אימה ואזהרה, דרך התקווה והתשוקה וחזרה אל הפחד.

בפרק זה ננוע בין הקדוש והטהור לבין ההמוני והמתועש: נעסוק בייצוגו של הלבן כצבע של קדושה המופיע בטקסים יהודיים כמו גם בראשית היישוב העברי, נשאל איך הופעתו בכרזות ׳תנובה׳ שירתה את מדיניות כור ההיתוך ונגיע עד לכיסא ׳כתר׳ פלסטיק, שנהפך לאייקון עיצוב מקומי ויספר לנו את סיפורו של ייצור המוני בטכניקת המונובלוק.

נתמקד בסיפורו של הצבע הכי ישראלי שיש. הכחול הישראלי התחיל במופע מפעים ומפתיע של טבע ורוחניות, והפך לצבע ברירת המחדל הכל-ישראלי. אין צבע טעון במסרים כמו הכחול בישראל: זה הכחול של תעודת הזהות, של הבנקים ושל המפלגות, אבל גם, כן, של הים והשמיים. הכחול שמאפשר לעונד אותו לא לומר כלום, כי הוא אומר הכל. הכחול הישראלי. מרואיינים: גלית גאון, עודד בן יהודה, איציק רנרט, יוסי אוחיון. בימוי, תסריט והגשה: שרון קנטור | יועץ אקדמי: איציק רנרט | הפקה ותחקיר: אורי דרוקמן | הקלטה ועריכת סאונד: נתי זידינשטט | מנהלת הפרויקט: נעמה כהן. ההסכת מובא בתמיכתה של מועצת הפיס לתרבות ואמנות. בפרק זה נעשה שימוש בקטעים ארכיוניים וחומרי אודיו, אשר מובאים באדיבותם של ארכיון אולפני הרצליה, נטע הררי, דודו שליטא, אריה ויסמן וקבוצת ידיעות אחרונות. תודה רבה לכאן 11, על אישור השימוש בקטע מתוך התוכנית ׳אולפן הבית של חינוכית 23: דניאלה אוספת דגלים׳.