בעוד שהמערב מחפש נוסחאות ללונג׳ביטי, אריכות ימים ,יפן כבר חיה כך, לא כטרנד אלא כתרבות.
מגיל צעיר ילדים לומדים אחריות, תזונה ותנועה כחלק מהיום־יום, והבריאות נטמעת בהם כשפת אם.
בבגרותם הם שומרים על תפריט פשוט, מתינות באכילה, משמעות יומיומית וקהילה תומכת ,השילוב שמגן על הגוף והנפש.
גם בגיל מבוגר הם ממשיכים לזוז, לעבוד ולהיות חלק מהחברה, מה ששומר על תפקוד ועצמאות. התוצאה: שיעור השמנה מהנמוכים בעולם, תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, ותרבות שמוכיחה שבריאות היא לא פרויקט ,אלא שגרה.