ישנם הטוענים כאילו עפ"י תורה קיים חוסר שוויון בין הגברים לנשים, ולכן הקימו תנועה שלימה שמטרתה "שחרור האשה". לאמיתו של דבר דוקא תנועה זו יצרה אצל הנשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. כי הדבר המשפיל ביותר הוא כשאומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא עליו לחקות את מישהו אחר! התורה קבעה [בשני דפ' כי תצא] "לא ילבש גבר שמלת אשה" וכן "לא יהי' כלי גבר על אשה" – שלכ"א חשיבות ושליחות מיוחדת ואדם מגיע לשלימותו כשממלא שליחותו. ובעניננו: התורה העניקה לנשים השליחות העליונה ביותר – לגדל דור חדש שיהווה המשך לדור של מ"ת! ע"י שישתדלו בענין "פרו ורבו", שזה, וגידול הבנים, תלוי בעיקר בנשים. ודוקא כשהאשה עושה זאת – ה"ה ממלאת את תפקידההעיקרי ומשיגה את שלימותה העצמית. ועד"ז יש לחנך את הבנות. אך כשהופכים חושך לאור ואור לחושך טוענת האשה שרק לאחרי שתרוויח כסף וכיו"ב וישאר לה כח.. תתחיל לחשוב אודות מילוי תפקידה העיקרי...! ועד"ז טוענים שצריך לתת "עלי' לתורה" גם לנשים ובנות... – אמנם עלי' לתורה היא דבר גדול ביותר, אעפ"כ אומר הקב"ה שלנשים זה אסור. ואדרבה – העלי'שלהן היא כשלא יעלו לתורה אלא יענו אמן אחרי ברכות התורה של הגברים!

ב' חלקים משיחות ו' תשרי ה'תשמ"ה