שיעור היומיברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים בבחי' "צומח" (התחלת העבודה), וישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים כבר בדרגא נעלית יותר ‏–‏ "חי" או "מדבר", ואין לערב בין ב' אופני עבודה אלו אלא כ"א צריך למלא את עבודתו בהתאם לדרגתו. ועד"ז בעבודת כ"א בעצמו: ישנם ענינים שאותם צריכים לקרב ולעשותם – "מצוות עשה", וישנם ענינים שמהם צריכים להתרחק ולא לעשותם – "מצוות לא-תעשה", ואין לערב ביניהם; איסור שעטנז נוהג גם בנקבות (ולא כאלו הטועים בזה), ואפי' בנוגע לקטנים, הרי משמע ממסקנת ה"מנחת חינוך" בביאור מצוה זו שהאיסור להלביש קטנים בשעטנז אינו רק מצד כללות ענין החינוך אלא גם מעיקר הדין-תורה של שעטנז!

משיחת יום ג' פ' תצא, אדר"ח אלול ה'תשד"מ להילדים והילדות דמחנות קיץ שיחיו