כדי שיהי' לאדם גם את השלימות שה"נהמא" שה' נותן לו לא יהי' "נהמא דכיסופא", קבע ה' שיהיו ענינים המבלבלים ושל היפך החיים והטוב והאדם יצטרך לבחורבהחיים והטוב. והנה אם האדם מסתכל על גשמיות כדבר בפ"ע, ובמילא זה מפריעלעבודתו, ואז עליו באמת ללחום נגדו, "סור מרע", אבל התכלית היא שיהי' "גם אויביו ישלים אתו", וזהו כאשר מסתכל על הדבר גשמי כדבר שיש בו ניצוץ קדושה, ובמילא יכול לנצלו לקדושה. והמבחן באיזו דרגא הוא נמצא הוא – מה ביסורים ר"ל מצערו: בלבול הגוף או זה שאינו יכול להתרכז טוב בלימוד התורה או בתפלה וכיו"ב. הגישה הנכונה צ"ל שמה שזוכר מהתקופה שהיו לו ענינים המבלבלים הוא האם קיום המצוות שלו אז הי' כמו שצריך או שזה הי' בבחי' "מעוות שלא יכול לתיקון". ובאמת, בכח הבטחוןש"הקב"ה עוזרו" אין מציאות של "מעוות לא יוכל לתיקון" אלא יכול לתקן גם את העבר. וזהו"ע של החשבון צדק והתשובה בחודש אלול, שעי"ז מהפכים את החושך לאור וכו'. ובמילא עושה זאת מתוך שמחה וטוב לבב ובהצלחה רבה!

ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד